בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממררים את חיי העניים

כדי לוודא שהמדינה אינה מתעללת בענייה לשווא, צריך מנגנון שיאזן את הפגיעה בקצבאות הילדים

154תגובות

שבעה מיליארד שקל מוציאה מדינת ישראל מדי שנה על קצבאות ילדים. הקצבאות הן אוניברסליות - משמע, כל האוכלוסייה מקבלת אותן באופן שווה, בלי הבחנה על רקע של הכנסה משפחתית. בהתאם, קצבאות הילדים הן קצבה פשוטה מאוד וגם יעילה מאוד. היא יעילה בעיקר בהגדלת ההכנסה של משפחות עניות - ומעניקה הכנסה חודשית של כ-700 שקל למשפחה עם שלושה ילדים, למשל.

לא עוד. לפי התוכנית הכלכלית ל-2014-2013 קצבאות הילדים יקוצצו בכשני מיליארד שקל, קיצוץ של כ-30%. הקצבה לכל ילד תופחת מ-263-175 שקל בחודש ל-140 שקל בחודש. עבור משפחה עם שלושה ילדים, הקצבה החודשית תהיה רק 420 שקל - קיצוץ של כ-300 שקל בחודש. למשפחות עניות במיוחד, זהו קיצוץ משמעותי ביותר. כמובן שמשפחות עניות במיוחד הן בדרך כלל משפחות שיש להן הרבה יותר משלושה ילדים. אם במשפחה יש שישה ילדים, למשל, היקף הקצבה ייקטן מכ-1,300 שקל בחודש לכ-840 שקל בחודש - אובדן הכנסה של כ-470 שקל בחודש או כ-5,700 שקל בשנה. בהחלט סכום משמעותי למשפחות עניות.

תומר אפלבאום

כתבות נוספות ב-TheMarker:

תקציב הבריאות: השחיקה בקופ"ח נבלמת; טיפולי שיניים לילדים בחוץ

האקזיט לחיפה: הסטארט אפים שלא ממהרים לשנות אזור חיוג

הקיצוץ בקצבאות הילדים לא נשלף מן המותן. יש מאחוריו שתי מטרות. האחת היא לחסוך כסף לתקציב - בכל זאת, שני מיליארד שקל הם הרבה מאוד כסף. השנייה היא להגביר את הלחץ על העניים שאינם עובדים בישראל - בעיקר חרדים ובמידה פחותה גם נשים ערביות - לצאת לעבוד. מאותה הסיבה, כוללת התוכנית הכלכלית מכבש לחצים אדיר על העני שאינו עובד. הוא מאבד את זכותו להנחה בארנונה ‏(כ-4,000 שקל בשנה‏), להנחה במעון ‏(כ-10,000 שקל בשנה‏) ולזכאות לדיור מוזל מהמדינה. אם הוא חרדי שאינו עובד, הוא יאבד במקביל גם חלק מהתמיכה של הכולל, וגם ייפגע מהקיצוץ המשמעותי הצפוי בתקציבי בתי הספר החרדיים, בשל החיוב שלהם ללמד לימודי ליבה.

ללא ספק, חייהן של משפחות עניות שאינן עובדות עומדים להיהפך לגיהנום. ללא ספק, אם משפחות עניות שאינן עובדות לא יצטרפו לשוק העבודה - אם משום שהן יסרבו לעשות כן ‏(חרדים שיתעקשו להמשיך וללמוד בכולל‏), או אם משום שפשוט יתקשו למצוא עבודה - הרי ששיעור העוני בישראל עומד לעלות בשנים הקרובות בשיעור משמעותי.

בכמה? התוכנית הכלכלית שותקת בנקודה הזו, על אף שהאג'נדה הכלכלית־חברתית שהממשלה אימצה כבר לפני חמש שנים היתה אמורה לחייב את הממשלה לפרסם באופן קבוע מדדים ויעדים בתחום העוני והפערים. הביטוח הלאומי, בכל מקרה, מעריך כי ההצעה תגדיל את מספר הילדים העניים ב-40 אלף - גידול עצום של 5%.

קשה מאוד לראות ילדים עניים, המשלמים מחיר יקר על הסרבנות או על חוסר היכולת של הוריהם. עם זאת, אפשר להבין את עמדת המדינה כאשר היא מקשה את עורפה כנגד מי שבוחרים להיות עניים משום שהם בוחרים שלא לעבוד. העוני מתוך בחירה הוא בעיה קשה במיוחד במדינת ישראל - אוכלוסיית החרדים מהווה כ-12% מכלל האוכלוסייה, ולפי בנק ישראל עד 2060 היא אמורה לגדול 
ל-27% מהאוכלוסייה. אם החרדים ימשיכו שלא לעבוד - רק 45% מהגברים החרדים עובדים כיום, לעומת 82% מהגברים שאינם חרדים - העוני במדינת ישראל ירקיע שחקים, והמדינה פשוט תקרוס.

המדינה רואה לעצמה לכן חובה לאלץ את החרדים לצאת לעבוד, והיא עושה זאת בכך שהיא מתנה כמעט כל סיוע אפשרי מצדה בחובה לעבוד, וכן בכך שהיא מקטינה מאד את הקצבאות שמאפשרות לחיות בלי לעבוד. קרי, קצבאות ילדים.

הבעיה עם הצעד האחרון היא שמכיוון שהקצבה היא אוניברסלית, וגם הקיצוץ בה הוא אוניברסלי - הרי שכולם נפגעים ממנו, לרבות משפחות עניות שכן עובדות. לפי נתוני הביטוח הלאומי, 6.7% מהמשפחות ששני בני הזוג בהן עובדים הן משפחות עניות. במסגרת המלחמה הלאומית בחרדים ובסרבנותם לעבוד, המשפחות הללו עומדות לשלם מחיר גבוה על לא עוול בכפן.

זאת ועוד, גם הסרבנות של החרדים אינה רק סרבנות לשמה. החרדים הרי שומעים חדשות ומבינים לאן הרוח הנושבת, ויש בקרבם מי שכבר רוצים להשתלב בשוק העבודה - אלא ששוק העבודה אינו מחכה להם בזרועות פתוחות. החרדים סובלים גם מאפליה וגם מהיעדר היכרות של שוק העבודה והיעדר כישורים מתאימים להשתלב בו. קיצוץ דרסטי בקצבאות שהחרדים מקבלים במטרה לאלץ אותם לעבוד, בשעה שהם אינם מסוגלים לעבוד, אינו בדיוק מדיניות רווחה מופתית.

המסקנה המתבקשת היא שאולי היתה הגזמה בקיצוץ בקצבאות הילדים. נכון וחשוב לקצץ בקצבאות, גם בהיותן קצבאות הפועלות נגד השתלבות בשוק העבודה, אבל יש מקום לשקול קיצוץ מתון יותר. בנוסף, יש מקום לשקול מתן פיצוי למשפחות עובדות עניות, הנפגעות מהקיצוץ בקצבאות הילדים שלא לצורך.

OECD המליץ לישראל, כבר ב-2008, לקצץ בקצבאות הילדים ואת הכסף שייחסך להעביר לקצבת מס הכנסה שלילי. מס הכנסה שלילי, המשולם לעובדים עניים, הוא קצבה המשיגה שתי מטרות בו זמנית - היא גם מסייעת לעובדים עניים וגם מתמרצת לצאת לעבוד. בתוכנית הכלכלית של 2014-2013 אין כל אזכור של הגדלת קצבת מס הכנסה שלילי.

במקום זאת, באוצר מסבירים כי המדינה עוזרת לעובדים העניים באמצעות מתן שירותים חינם לגיל הרך - חינוך חינם מגיל שלוש ‏(משולם לכולם, גם להורים שאינם עובדים‏), צהרונים חינם לשלושת העשירונים הנמוכים ‏(משולם גם למי שאינם עובדים‏) והגדלת היצע מעונות היום ‏(הטבה להורים עובדים בלבד‏) - ובכך המדינה הקלה מאוד על ההוצאות של משפחות עניות עובדות. זה נכון, אבל זה לא מספיק.

כדי לוודא שמדינת ישראל אינה מתעללת בענייה לשווא, בוודאי באותם עניים שעובדים, צריך להישקל מנגנון שיאזן את הפגיעה בקצבאות. הביטוח הלאומי, למשל, הציע להגדיל את קצבת מס ההכנסה השלילי בגובה הקיצוץ בקצבאות הילדים, כדי שהעובדים העניים באמת לא ייפגעו.

בנוסף, מדינת ישראל חייבת לבצע מאמץ עליון כדי לסייע לעניים - בעיקר החרדים - להשתלב בשוק העבודה. התוכנית הכלכלית ל-2014-2013 מזכירה מאמץ קריטי אחד כזה, והוא תוכנית ויסקונסין בפרישה ארצית. אבל את תוכנית ויסקונסין צריך להרחיב גם עם הגדלת התקציבים בתחום ההכשרות המקצועיות, השלמת ההכנסה, עידוד מעסיקים להעסיק אוכלוסיות חלשות ועוד. אחרת, אנחנו דנים את העניים, והחרדים בתוכם, לסבל לא הגון ולא מוסרי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו