בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הליבה תחכה

לפיד ויתר על הקיצוץ בתקציבי הישיבות שאינן מגישות לבגרות

משרד האוצר התכוון לקצץ בכמחצית את תקציבי הישיבות שאינן מגישות את תלמידיהן לבגרות, אך הקיצוץ הוצא מחוק ההסדרים ■ כעת בכוונת יש עתיד להגיש הצעת חוק חדשה, שתאפשר לקצץ את תקציבן אם לא ילמדו את מקצועות הליבה

168תגובות

משרד האוצר חזר בו מכוונתו לקצץ את תקציבי הישיבות החרדיות שאינן מלמדות את מקצועות הליבה, בהם מתמטיקה, אנגלית, מדעים ואזרחות, ואינן מגישות את תלמידיהן לבגרות. זאת לאחר שוויתר על הקיצוץ בתקציבי בתי הספר היסודיים של רשת מעיין החינוך התורני של ש"ס ובתקציבי רשת החינוך העצמאי של יהדות התורה.

מדובר בישיבות המיועדות לתלמידים מגיל 13 ומעלה, שאף שאינן מגישות לבגרות מקבלות תקציב מהמדינה בשיעור של 60% מהתקציב שמקבלים בתי הספר הציבוריים. זאת לפי חוק מוסדות חינוך ייחודיים שאושר בכנסת ב–2008 בלחץ הסיעות החרדיות. לפני הבחירות הציגו שר האוצר, יאיר לפיד, ושר החינוך, שי פירון, קו תקיף כלפי מוסדות חינוך שאינם מלמדים את מקצועות הליבה.

בניגוד לבתי הספר היסודיים החרדיים, שבהם נלמדים מקצועות הליבה בהיקף מצומצם, בישיבות החרדיות, המכונות "ישיבות קטנות", כמעט לא נלמדים מקצועות הליבה, או שאינם נלמדים כלל, והתלמידים לא ניגשים לבחינות בגרות. לפי נתוני משרד הכלכלה ל–2009, רק ל–22% מהגברים החרדים יש תעודת בגרות. עובדה זו היא מהגורמים לכך ששיעור ההשתתפות של חרדים בשוק העבודה נמוך.

לכתבות נוספות באתר TheMarker

בצל הביקורת: משרד רה"מ והאוצר בוחנים רכישת מטוס נוסעים מיוחד לשימוש רה"מ

■ "יש בארץ עשירים וכשהמצב קשה הם יכולים לשלם קצת יותר מס הכנסה"

האוצר התכוון לקצץ בכמחצית את תקציבי הישיבות שאינן מגישות לבגרות, וביקש לשנות את החוק המסדיר את תקצובן בטיוטות הראשונות של חוק ההסדרים. ואולם, בתוכנית שאושרה בממשלה אין התייחסות לישיבות, והן ימשיכו לקבל תקצוב ממשלתי עד לחקיקה שתקבע אחרת.

לימוד מקצועות הליבה הם נקודה רגישה ביותר מבחינת מנהיגי הציבור החרדי, שהבטיחו להילחם בניסיונות לקצץ את תקציבי הישיבות. ועדת השרים לענייני חקיקה בממשלה הקודמת פסלה הצעת חוק שדרשה לחייב את הישיבות בלימוד מקצועות הליבה. כעת מתכננים ביש עתיד להגיש הצעת חוק חדשה שתאפשר לקצץ את תקציבי הישיבות שלא ילמדו את מקצועות הליבה.

אמיל סלמן

לפיד נגד ש"ס

בשבוע שעבר פורסם כי לפיד ביטל קיצוץ מתוכנן של 25% בתקציבי רשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה, הזכאיות כיום לתקציב בהיקף של 75% מהתקציב שמקבלים בתי הספר הממלכתיים. במשרד האוצר והחינוך נימקו את כוונתם לקצץ בתקציבי הרשתות בכך שמונהגת בהן אפליה בקבלת התלמידים, ההשתתפות במבחנים הארציים והבינלאומיים בהן חלקית או לא קיימת, מקצועות הליבה נלמדים באופן חלקי בלבד וכוח ההוראה לא עומד בתנאי הקבלה של משרד החינוך.

הקיצוץ נדחה בעקבות פרשנות משפטית שקבעה כי לא ניתן לקצץ בתקציבי הרשתות מאחר שלא נמצא מוסד חלופי לתלמידים הלומדים בהן. הקיצוץ, לדברי לפיד, נדחה בחצי שנה, עד שתוקם רשת חינוך ממלכתית חרדית. ואולם בחוק ההסדרים לא צוין משך הזמן להקמת הרשת. כמו כן, לא ברור אם משרד החינוך מסוגל להקים רשת חינוך חדשה בתוך חצי שנה, ואם יהיה לה ביקוש בקרב הציבור החרדי. אם תוקם הרשת, תהיה זו הפעם הראשונה שבה תלמידים חרדים ילמדו ברשת ציבורית בפיקוח מלא שאינה נתונה להשפעתם של גורמים פוליטיים.

בימים האחרונים הדגישו לפיד ופירון את ההישגים שכן נכללו בחוק ההסדרים: הקמת הרשת הממלכתית, חיוב כל בתי הספר החרדיים בהשתתפות במבחני הערכה ארציים ובינלאומיים ואיסור על אפליה בקבלת תלמידים. זאת לצד תיקון חוק נהרי, המחייב רשויות מקומיות לתקצב את מוסדות החינוך החרדיים שבתחומן.
עם זאת, התיקון לא צפוי לחסוך למשק מאות מיליוני שקלים בשנה, כפי שנטען בפרסומים - הרשויות המקומיות יוכלו לתקצב בהיקף נמוך יותר את הוצאות המנהלה במוסדות החרדיים, אם ירצו בכך, אך אם תוקם רשת חינוך ממלכתית, יהיה עליהן להשתתף במימונן כשם שהן משתתפתות כיום בתקצוב בתי הספר הממלכתיים הרשמיים.

מתמטיקה, עברית ואנגלית

התוכנית של לפיד ופירון נוגעת לשלושה מקצועות עיקריים: מתמטיקה, עברית ואנגלית. על פי התוכנית, בתי ספר חרדיים יידרשו ללמד מקצועות אלה בהיקף מלא. שאר מקצועות הליבה יילמדו באופן חלקי - 55%–75% מהיקף הלימוד של מקצועות הליבה הנדרשים מבתי הספר הממלכתיים.

אף שכבר כיום בתי הספר היסודיים החרדיים נדרשים ללמד את מקצועות הליבה בהיקף חלקי, לא ברור אם אלה אכן נלמדים בהם, וידוע כי בחלק מבתי הספר הם לא נלמדים כלל או שהם נלמדים בהיקף נמוך. על פי בדיקה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מקצוע הליבה היחיד שנלמד בכל מוסדות החינוך החרדיים הוא מקרא.

הסיבה לכך טמונה במערך המפקחים המצומצם שמפעיל משרד החינוך. עד 2010 העסיק המערך מפקחים בודדים, שלא הצליחו לפקח על הנעשה בבתי הספר החרדיים. בתקופת כהונתו של שר החינוך הקודם, גדעון סער, גדל מערך הפיקוח לכ–50 פקחים, אך במשרדי החינוך והאוצר יודעים כי אין די בכך כדי לפקח באופן יעיל על המוסדות החרדיים, וגם לא על יישום התוכנית החדשה.

לפיכך דרש האוצר להגדיל באופן ניכר את מערך הפיקוח בטיוטות הראשונות של חוק ההסדרים. למרות זאת, הגרסה הסופית של החוק לא כוללת את הרחבת הפיקוח ומסתפקת בהנחיות שעל מנכ"לית משרד החינוך לגבש בנוגע לכללי פיקוח ואכיפה. ככל הנראה יגבש המשרד תקנות להגדלת מערך הפיקוח בשלב מאוחר יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו