שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אנה בורד
אנה בורד

אין כמעט אשה ואיש שמחוברים היום לרשת האינטרנט ואינם נזקקים לוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית הנכתבת בידי מתנדבים, כדי למצוא מידע. אבל כשבוחנים מי הם כותבי הערכים, מתבררים פערים מגדריים גדולים. רק 23% מכלל הכותבים בוויקיפדיה הישראלית הן נשים, לעומת 76% גברים. אלה נתוני סקר שנערך בקרב הכותבים בישראל, ושיוצג בכנס “אקדמיית ויקיפדיה” במרכז הבינתחומי בהרצליה, החמישי במספר, שנערך על ידי ויקימדיה ישראל, הקרן שמפעילה את ויקיפדיה.

מכיוון שאת הערכים בוויקיפדיה כותבים אנשים פרטיים, יש למיעוט הנשים השפעה על אופן הצגת המידע ובחירת הערכים שיופיעו או לא יופיעו בוויקיפדיה. נראה שבמדינות אחרות תמונת המצב אינה טובה יותר: לפי הערכות, שיעור הנשים הכותבות בוויקיפדיה בעולם הוא כ-15% בלבד מכלל הכותבים. קרן ויקימדיה העולמית שמה לעצמה מטרה להעלות את שיעור הכותבות ל-25% עד שנת 2015.

שלומית ליר, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, החוקרת היבטים מגדריים בניו מדיה, ערכה בוויקיפדיה בעבר: “הפסקתי, כי עלו בי הרבה תהיות לגבי הדפוס בבסיס האתר, שם הכל נכתב בלשון זכר. השעתוק ההיררכי בשפה ובערכים הגבריים מחלחל גם לוויקיפדיה. לצד זה יש הבדל ניכר בין רמות הערכים הקשורים לגברים ולנשים: מחקר שנעשה ב-2011 בחן את הערך הוויקיפדי על תוכנית הטלוויזיה ‘הסופרנוס’, המזוהה עם תחומי עניין הנחשבים גבריים, ורוב הדמויות בה הן גברים, מול הערך על ‘סקס והעיר הגדולה’, המזוהה עם תחומים נשיים. הראשון זכה לערך מפורט ומעמיק. בשני, בלטה במיוחד הדלות”, מסבירה ליר.

כמה עורכים טענו שיש בישראל מגמה של צמצום, המובילה למחיקת ערכים הנחשבים פחות חשובים. לדברי ליר, “סביר שערך שעוסק בנושא איזוטרי במתמטיקה למשל – יופיע, אבל ערכים הקשורים לתרבות עכשווית יימחקו. בעבר כתבתי ערך על מרים טוקאן, המתמודדת הערבייה הראשונה בכוכב נולד. ערך רציני ומקיף, שפשוט נמחק”, היא אומרת, “ויקיפדיה שומרת על קו שמרני והיררכיה סמויה”.

דיונים בין עורכים על ערכים בוויקיפדיה הופכים לא אחת, כפי שמספרות כמה כותבות באתר, לזירות קרב. לדברי ליר, “השיח בוויקיפדיה מאוד כוחני, לא נעים ולא מקבל. זה יוצר תחושה לא נוחה במיוחד לנשים, משתמשות חדשות, שרוצות לכתוב ונתקלות בתגובות תוקפנית”. לדבריה, “הממצאים שעולים ממחקר האיכותני שערכתי בנושא מראים כי לעומת פייסבוק, או פלטפורמות אינטרנטיות נוספות, ויקיפדיה יצרה ברוב המקרים ניכור, דחייה ופחד, דבר שהוביל לעיתים להימנעות מכתיבת ערכים”.

חנה יריב, סבתא לשלושה נכדים שמקדישה זמן רב לעריכה בוויקיפדיה, אומרת ש”זירת הקרב הזו מופיעה לדעתי בעיקר בדיונים פוליטיים. לנשים יש אולי רתיעה מהמאבקים האלה. אני גם מרגישה שיש גברים שאין להם בעיה לדבר בביטחון על נושא שהם לא מתמצאים בו; נשים, לעומת זאת, חוששות ובודקות את עצמן יותר. זו אולי סיבה נוספת לכך שפחות נשים עורכות באתר”.

לדברי יריב, יש דווקא עלייה במספר הנשים שכותבות בוויקיפדיה בהשוואה לשנים קודמות. היא עצמה מובילה מיזם באוניברסיטת חיפה, שבו סטודנטיות שלומדות מגדר צריכות לכתוב ערך לוויקיפדיה כמטלה אקדמית. “אני לא יודעת כמה מהנשים ימשיכו לערוך אחרי הפרויקט, אבל אני מקווה שמי שמקבלת את הכלים תחזור. זה תלוי בקבלת הפנים שיקבלו”, מסבירה יריב.

“בתור אנציקלופדיה שצריכה להיות ניטרלית ומגוונת, הייתי שמחה לראות גיוון רב יותר בכותבים: לא רק יותר נשים, אלא גם כותבים ממגזרים אחרים בישראל”, אומרת עורכת באתר שביקשה לא להיחשף. מיעוט הכותבות, לדבריה, יוצר מצב שיש פחות ערכים באנציקלופדיה שקשורים לנשים או לתחומי עניין המזוהים עם נשים. “בוויקיפדיה האנגלית, למשל, בקטגוריה של סופרים אמריקאים, פתחו לפני כמה חודשים קטגוריה לסופרות, והתחילו להעביר ערכים על סופרות נשים מהערך הכללי על הסופרים”, היא מספרת. “סופרות אמריקאיות התרעמו ולא הבינו למה צריך לעשות הפרדה כזאת”. לדבריה, “ויקיפדיה לא מדירה אף אחד, פשוט לפעמים נוצר חוסר איזון, ואין מי שיתקן”.

הראל קין, מוותיקי ויקיפדיה הישראלית, מסביר שקהילת הכותבים הקטנה בארץ עלולה ליצור רתיעה, אבל לדעתו היא לא מכוונת נגד נשים. “כשנשים אומרות שהסביבה לא נעימה הן צודקות, אבל זה לא בגלל שוביניזם, זה כי הכתיבה בוויקיפדיה היא תחביב של אנשים שכותבים על נושאים קרובים ללבם. בהמשך, הדברים האלה מופיעים ברשת ואלפים קוראים אותם. הדבר הזה יוצר בעיות אגו אצל הכותבים, ומוציא מהם תוקפנות. זה מרחיק סוג מסוים של אנשים, וכנראה גם נשים”.

לדברי קין, “הממשק הטכני של הוויקיפדיה לא ידידותי, וגם זה יכול להרתיע קהלים מסוימים. גם העובדה שקבוצת הכותבים היא מין ‘מועדון סגור’ שיש לו כללים ברורים יוצרת רתיעה. אבל רתיעה כללית, לא רק אצל נשים”. הראל ציין כי “נכון שיש הרבה ערכים שקשורים למה שמוגדר ‘עולמות תוכן גבריים’, אבל לא ראיתי זלזול בנושאים אחרים”. לדבריו, שאלת הערכים שזוכים לייצוג קשורה ישירות לזהות הכותבים, וריבוי נשים היה מוסיף ערכים. “יש לנו גם הרבה ערכים על מחשבים ומתמטיקה, כי זה מעניין את הכותבים ה’חנונים’ שלנו”, הוא אומר.

שני אבנשטיין, חברת הוועד המנהל של ויקימדיה, מספרת על מאמץ להביא נשים לכתיבת ערכים. אחד מהם הוא שיתוף פעולה בין ויקימדיה למוסדות תרבות, כמו ספריות וגלריות. “אנחנו עושים סדנאות הדרכה. המפגש הזה של נשים עם ויקיפדיה, פנים אל פנים, מאפשר להן להרגיש נוח”, מסבירה שני. “בשבוע שעבר נתנו הרצאה לסגל הבכיר בבר־אילן. נשים שהן מומחיות בתחומן יכולות עכשיו לכתוב ולערוך ערכים בנושאים שהן מתעסקות בהם”.

איציק אדרי, יו”ר ודובר ויקימדיה ישראל, אומר כי מספר הנשים הנמוך צריך להטריד כל עורך בוויקיפדיה. “הקדשנו את הכנס השנתי שלנו לנושא הזה. זה מעניין כי שניים מחמישה חברי הוועד המנהל שלנו הן נשים. אני חושב שהתנועה רק תרוויח ממעורבות רבה יותר של נשים כותבות, עורכות ומשפיעות. זו משימה שכל אחד מאתנו בקהילה צריך להיות שותף לה. להביא עוד חברה, עוד כותבת”. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ