בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך העשירים מרוויחים יותר מהאחרים

אם חוקי המשחק בשוק ההון ידועים, פתוחים וזהים לכולם, איך בכל זאת העשירים מצליחים להרוויח יותר מהאנשים "הרגילים"?

61תגובות

 העובדה שהעשירים מרוויחים יותר מהעניים, או מכל אלה שאינם עשירים, היא טריוויאלית. לכן הם עשירים. תשואה של 10% על מיליון דולר גבוהה יותר מתשואה של 10% על 1,000  שקל. אבל מתברר שגם כאשר העשירים באים לנהל את הכסף שלהם, הם עושים זאת הרבה יותר טוב מאלה שאינם עשירים - הם משיגים בממוצע תשואות גבוהות יותר. זה כבר לא מובן מאליו, כי הבורסה ושוקי ההון אמורים להיות פתוחים וזהים לכולם. שורה ארוכה של חוקים, הוראות רגולטוריות ורשויות חקירה מיועדים בדיוק להבטיח ששוק ההון יהיה “משחק ומגרש הוגן” לכל המשקיעים, בלי יתרון מובנה לעשירים או לכל קבוצת מיוחסים אחרת.

אז אם חוקי המשחק ידועים וברורים לכולם – איך העשירים עושים את זה? איך הם מצליחים, בכל זאת, להרוויח יותר מהאנשים “הרגילים”?

רויטרס

1. העשירים משלמים מסים נמוכים יותר על רווחי ההשקעות שלהם. מה חשבתם? בעוד כולם משלמים על פי מה שקובע החוק, לעשירים יש כסף כדי לרכוש שירותי ייעוץ ושירותים לבניית מנגנונים משפטיים שדוחים וממזערים את תשלומי המס שלהם. אלה יכולים להיות קרנות מיוחדות במקלטי מס בינלאומיים, ידע בקיזוז רווחים מול הפסדים, השקעה  באמצעות תאגידים במקום בחשבון פרטי ועוד פטנטים רבים. זוהי נקודה קריטית, שלבדה משפרת את התשואה האפקטיבית שלהם, נטו, בעשרות אחוזים לעומת כל משקיע מהשורה. בתנאים אלה, עשיר שהחזיק בדיוק באותו הרכב השקעות שבו החזיק אדם אחר, ייהנה מתשואה גבוהה יותר.

2. העשירים משלמים פחות עמלות מאנשים רגילים. מה חשבתם? כל אחד יודע שככל שהיקף הכסף המנוהל גדול יותר - כך העמלה שגובה המתווך הפיננסי נמוכה יותר. לעתים קרובות, העמלות הללו יכולות לרדת קרוב מאוד לאפס, כי הבנק מוכן לתת שירות אישי חינם לעשיר בתמורה לטיפול בחברות העסקיות שלו. זה לא נגמר בכך: אם מדובר בעשיר רציני, כוח המיקוח שלו מול מנהל ההשקעות הוא כה גדול עד שהוא יכול לעתים לקבל פיצוי על הפסדים – ובלבד שלא יקום וייקח את עסקיו למנהל השקעות מתחרה. עשירים כבדים באמת יכולים אפילו לדרוש ולקבל, אצל חלק ממנהלי ההשקעות, אחוזים מרווחי חברת הניהול.

3. לעשירים יש מידע פנים. מה חשבתם? אין הכוונה למידע פנים פלילי, מהסוג של מנהל של חברה שקונה מניות ערב הודעה חיובית שתקפיץ את המניות בבורסה. אבל יש להם הרבה מידע שלאחרים אין, רק מפני שהם מכירים היטב את התעשיות שבהן הם פועלים, ונחשפים למידע על מגמות רבות אחרות. לדוגמה, עשיר פוגש עשיר במועדון הגולף או בבריכה של השכן בהרצליה פיתוח, ושואל אותו: “מדוע אתה נראה מודאג? העסקים?". “כן”, עונה לו העשיר השני, “כל הענף בזבל, הדולר הורג אותנו, כולם נחתכים”. בום. למחרת, הברוקר של העשיר הראשון יקבל טלפון עם הוראה: “מכור לי את כל המניות של החברות בתעשייה הזאת”. הכל חוקי, ואיך יודעים שזה נכון? מחקרים שבוצעו על תשואת ההשקעות של חברי הקונגרס והסנאט בארצות הברית, אנשים עשירים שנהנים ממערכת קשרים הדוקה עם אנשי עסקים, מראים שהביצועים שלהם טובים יותר מאלה של אזרחים מהשורה.

4. העשירים אוהבים סיכונים שאנשים רגילים בורחים מהם. מה חשבתם? כשיש לך הרבה כסף אתה מוכן לקחת סיכונים גדולים, אם על ידי הימור על חברות עם פרופיל סיכון־סיכוי גדול יותר (למשל, קידוחי נפט) ואם על ידי מינוף  - נטילת הלוואה כדי להכפיל ולשלש את גודל ההימור. מי שתלוי בכספים שלו לפנסיה, ייזהר. מי שזהו עבורו ממילא כסף למשחקים, יכול להרשות לעצמו לעשות בו דברים נועזים. מכיוון שרוב המניות עולות, העשירים ירוויחו יותר. על פי מחקרים שנעשו על ההבדלים בין עשירים לבין כל השאר, ייתכן שיש כאן גם היבט אישיותי־פסיכולוגי: עשירים רגילים לנהל הרבה נכסים והרבה משברים, והם מנוסים ומרגישים בנוח בעולם של חוסר ודאות. אנשים רגילים נבהלים מתנאים כאלה ומחפשים את השקט, הביטחון והיציבות - עולם  שהמחיר שלו הוא תשואות נמוכות.

5. העשירים פשוט יודעים להשקיע טוב יותר. מה חשבתם? העשיר הטיפוסי, לא חשוב  מאיזו תעשייה הגיע, הוא איש עסקים מנוסה עם עשרות שנים של תרגול ושפשוף בעולם של ריביות, אחוזים, עמלות, משאים ומתנים, דו”חות, דיווידנדים, אינפלציה, רווחי הון, בחירת ספקים ובקרה עליהם. רק הניסיון הזה מאפשר להם לדעת טוב יותר מה מנהל השקעות עושה בכסף שלהם, ואם הוא מנסה לדפוק אותם בדרך כלשהי. חלק לא קטן מהעשירים אפילו מגיע מתעשיית הכסף עצמה, ואלה כבר יודעים בדיוק איך מכינים את הנקניקים בשוק ההון, ממה צריך להיזהר, איפה ההזדמנויות הטובות ואיך לנצל אותן. בימים אלה, למשל, העשירים יודעים שההשקעה הסולידית הטיפוסית מייצרת תשואה אפסית, אולי אפילו שלילית לאחר שקלול אינפלציה ועמלות – דבר שרוב האנשים הרגילים כלל לא מבינים. לכן הם מחפשים הימורים מסוכנים יותר עם תשואה גבוהה יותר, אסטרטגיה שבדרך כלל מצליחה -  וגם לא תשבור אותם אם  תיכשל.

6. העשירים מכשירים את עצמם ואת הילדים שלהם. מה חשבתם? רבים מהעשירים קיבלו חינוך פיננסי מהבית, מינקות ועד האוניברסיטה. עשירים מכשירים את הילדים שלהם להמשיך להיות עשירים, וחלק מרכזי מההכשרה הוא ניהול השקעות. לא מעט צעירים מקבלים מאביהם סכום כסף שאותו עליהם לנהל בבורסות, כחלק מההכשרה והמשכיות השושלת. הילדים נשלחים לבתי ספר תיכוניים טובים ונדרשים לקרוא את עמודי הבורסה בעיתונים הכלכליים. בהמשך הם יוצאים לאוניברסיטאות הכי טובות, לעתים קרובות הם נדרשים ללמוד כלכלה, מימון ומינהל עסקים – וגם לעשות סטאז’ בבנק או בגוף פיננסי, במקום ובתפקיד שאבא יסדר. לכל אורך הדרך הזאת הם פוגשים את הילדים של העשירים האחרים, שמתחרים עמם ומתמרצים אותם, ופה ושם נותנים זה לזה קצת מידע פנים.  עם הכשרה כזו, קשרים כאלה ולחץ כזה מהבית, פלא שעשירים יודעים לנהל השקעות?

7. העשירים יודעים  מהו פיזור השקעות. מה חשבתם? בעולם הפיננסי, האסטרטגיה היחידה שבאמת מייצרת יש מאין, סוג של “ארוחת חינם”, היא פיזור ההשקעות על פני כמה שיותר אפיקים שאינם שקשורים זה לזה. רק כך ניתן לקבל את השילוב האופטימלי של תשואה וסיכון, כלומר  לקבל כמה שיותר תשואה על רמת סיכון נתונה שנבחרה מראש. גם אנשים רגילים יכולים לפזר השקעות, למשל באמצעות רכישת מדדי מניות ואיגרות חוב, אבל עשירים עושים את זה טוב יותר. לתיקי ניירות הערך הרגילים הם יודעים להוסיף נדל”ן, סחורות, קרנות גידור והון סיכון שרק לעשירים יש נגישות אליהן, מניות ואג”ח של חברות שאינן נסחרות בבורסה ועוד. התוצאה היא תיק השקעות   יעיל יותר, שיספק שילוב טוב יותר של סיכון וסיכוי.

8. העשירים לא חוסכים – הם מייצרים עוד כסף. מה חשבתם? עבור אנשים רגילים, העיסוק בהשקעות הוא אילוץ - משהו מבלבל, מלחיץ ולא נעים שאותו חייבים לעשות כדי לחסוך כסף לפנסיה, לימים קשים ולעזרה לילדים. עבור העשירים שוק ההון הוא מכרה זהב של הזדמנויות לעשות עוד מכה של כסף, לונה פארק של ריגושים שבו הם יכולים להוציא לפועל את הידע שלהם. אמרה ידועה בכל משחק על כסף (במיוחד כזה שיש בו הרבה אי ודאות), היא שאם אתה לא יודע מי הוא הפראייר, זה שהולכים להפשיט אותו, אז הפראייר הוא אתה. כשאתם נכנסים לבנק ומתיישבים מול יועץ ההשקעות, האם אתם יודעים מיהו הפראייר? לא בטוח. העשירים, ברוב המקרים, כן יודעים.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון יוני של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם,  חייגו:  5200*



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו