בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מס חוסר יעילות על חשבון הציבור

השכר בבנקים חושף איך מיליציות המיסוי שלהן מחלצות מהציבור סכומים אדירים

148תגובות

המהפכה התודעתית נמשכת.

באיחור של שנה, שנתיים, חמש או אולי עשרים שנה פירסם אתמול בנק ישראל את הנתונים שהוסתרו במשך שנים מהציבור על מערכת הבנקאות.

לא שכר הבכירים. לא ההכנסות האדירות מעמלות וריביות. וגם לא עשרות המיליארדים שחולקו בשנים האחרונות לטייקונים שהיו מקורבים למנהלי הבנקים ולמנהלי חטיבות האשראי.

בנק ישראל פירסם אתמול לראשונה כיצד מחולק השלל. כיצד מיליציות המיסוי הבנקאיות הישראליות מחלקות את הרנטה המונופוליסטית האדירה שהם מצליחים להוציא מהציבור מדי יום, חודש ושנה.

ניר קידר ודודו בכר

בשנה האחרונה נחשף לראשונה הציבור לסכום הכסף שגבו ממנו מיליציות המיסוי של ענף הסלולר. ב–12 החודשים הראשונים לכניסת התחרות לענף התברר שמחירי השירות נחתכו ב–50%–90% לכל הלקוחות שלא היו מאורגנים ומחוברים והציבור כולו חסך כ–5 מיליארד שקל. גם אחרי הירידה החדה בתעריפים נותרו חברות הסלולר רווחיות עם תזרימי מזומנים מפעולות של מאות מיליונים המספיקים כדי לממן השקעות.

בענף הסלולר עוברת כמעט כל הרנטה המונופוליסטית לבעלי המניות ובראשם שלוש הפירמידות ששלטו בהן. לעומת זאת בבנקים הישראלים, אחרי עשרות שנים של קרטל עם חסמי כניסה ומעבר גבוהים - רק חלק קטן מהרנטה עוברת לבעלי המניות.

בנק ישראל חשף אתמול את הנתונים שרוב הציבור לא הבין ולא ראה: במערכת הבנקאות יש אלפי עובדים עם משכורות הגבוהות פי חמישה, שבעה ועשרה מהשכר הממוצע במשק. לא מדובר רק בעשירייה הפותחת בכל בנק - המשכורות האלה היו ידועות לכל - אלא במיליארדים רבים של שקלים שזורמים לכיסה של קאסטה שלמה בישראל - הקאסטה הבנקאית.

הפיקוח על הבנקים נמנע במשך שנים מלחשוף את הנתונים האלה. גם אתמול כאשר פירסם אותם סוף סוף, הוא עירפל אותם. בנוסף לשכר שדווח לפי קבוצות, יש שורה נוספת בדו"ח שקרויה מרכיבי שכר ונלוות לעובדים שלא שויכו בסכום מדהים של 3.6 מיליארד שקל - תוספת של כ–35% אחוז לסך השכר בחמשת הבנקים. אם נניח שרוב ההטבות זורמות לעובדים בעלי שכר בינוני וגבוה, הרי המשמעות היא שבבנקים בישראל יש כ–15 אלף עד 20 אלף איש עם שכר של כ–30 עד 100 אלף שקל בחודש.

בשנתיים האחרונות, בלחץ המחאה החברתית והקמפיינים שעיתון זה מוביל, נחשפו מאות אלפי ישראלים לדרכים שבהן מועדון הריכוזיות של המשק יונק מיליארדים מהציבור לקבוצה קטנה של אנשים ואלפי מקורביהם. בדרך הם השחיתו את העיתונות, הפוליטיקה וכל שאר כלבי השמירה של הדמוקרטיה והשוק החופשי.

אבל העיוותים בכלכלה הישראלית רחבים ועמוקים הרבה יותר. לצד מועדון הריכוזיות, יש שורה ארוכה של קבוצות לחץ מאורגנות שהצליחו לארגן את המשק לטובתן בעבודת לובי של עשרות שנים. מערכת הבנקאות היא קבוצת ענק כזאת. לא מדובר רק בשכר המופרך של עשרות בכירים שמקבלים תמורה שלא משקפת שוק תחרותי אמיתי, אלא בעשרות אלפי עובדים שמגלגלים מסי חוסר יעילות ומשכורות גבוהות על מיליוני לקוחות בנקים ישירות או דרך עסקים קטנים ובינוניים.

אה. ויש עוד עניין קטן ששכחנו. גם בתוך מערכת הבנקאות יש שתי קאסטות של עובדים. אלה שיש להם קביעות לכל החיים ורק בגיל מאוד מבוגר אפשר להיפרד מהם תוך תשלום של פיצויים של מאות אחוזים, ואלה שהם עובדי קבלן ויש להם רבע או חמישית שכר וניתן לפטרם מיידית. השיח הציבורי לאחר המחאה החל להבדיל בין אנשי עסקים יוצרי ערך לבין לוקחי ערך קיים, והחל להבחין בין עובדים יצרניים לבין עובדים שנהנים מכוח ומשכר בגלל מונופול וכוח פוליטי שלא בהכרח מייצרים שירות וערך ללקוחות ולמשלמי המסים.

הציבור רוצה לחשוב תמיד שמדובר רק בעובדי חברת חשמל או הנמלים. נוח לכולם לחשוב שמדובר בקומץ עובדים. אבל מספר קבוצות הלחץ במשק שגובות מסי חוסר יעילות מהציבור גדול בהרבה.

תהליך הקטנת האי שוויון במשק יתחיל בפירוק מועדון הריכוזיות והתמורה האדירה שהגיעה למקורבים באלפיון, במאיון ובמונופולים. ואולם הורדת יוקר המחיה, מדינת רווחה והקטנת אי שוויון יתרחשו רק כשיהיה טיפול בכל קבוצות הלחץ, ורק לאחר שהממשלה תייצר מקורות שיאפשרו הגנה על כלל העובדים במשק - ולא רק על החזקים והמקורבים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו