גם האקדמיה בישראל מצטרפת לגל הלימודים המקוון - חינוך וחברה - הארץ
אוניברסיטה.com

גם האקדמיה בישראל מצטרפת לגל הלימודים המקוון

בזמן שראשי אוניברסיטאות נערכים לעידן שבו סטודנטים ילמדו לתואר ראשון באינטרנט, גדל מספר המרצים שמזהיר: זה יהיה סופה של ההשכלה הגבוהה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ירדן סקופ, כתבת החינוך של “הארץ”

אוניברסיטת תל אביב והטכניון הודיעו אתמול על הצטרפותם למיזם הלימודים המקוונים הבינלאומי “קורסרה”, שבו משתתפות כבר 83 אוניברסיטאות מרחבי העולם – בהן פרינסטון ובראון. שני המוסדות האקדמיים יצטרפו לאוניברסיטה העברית, שהיתה עד כה הנציגה היחידה של ישראל בפרויקט.

הטכניון ואוניברסיטת תל אביב יפתחו בשלב ראשון ארבעה קורסים, בתחומי הנדסה, ארכיאולוגיה, ביולוגיה ולימודי תרבות. הקורס הראשון של הטכניון יוצע באנגלית ובערבית: ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים. המרצה יהיה פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית.

בעוד האקדמיה הישראלית עושה את צעדיה הראשונים בתחום, ברחבי העולם – ובעיקר בארה”ב – כבר הפכו הקורסים המקוונים לשחקן מרכזי במגרש ההשכלה הגבוהה. השנה החולפת (2012) הוגדרה בניו יורק טיימס “שנת הלמידה המקוונת”, לאחר שבמהלכה הצטרפו כמה מהאוניברסיטאות הטובות בעולם - כמו סטנפורד, MIT, אוקספורד והרווארד - לאחד מכמה מיזמים בינלאומיים גדולים של לימודים אונליין, כמו קורסרה או אי.די.אקס (edx).

מאות אלפים מכל רחבי העולם מיהרו להירשם לעשרות הקורסים שהוצעו להם במגוון נושאים - החל מההיסטוריה של הרוק ועד ניתוח אלגוריתמים. מילת המפתח בסיפור היא moocs – שפירושה massive open online courses, או בעברית - קורסים ענקיים פתוחים ברשת.

ההתלהבות היתה גדולה הן בקרב מרצים והן בקרב הנהלות האוניברסיטאות שראו במיזמים החדשים חבל הצלה עתידי להשכלה הגבוהה, שמבחינה כלכלית ותדמיתית נמצאת בדשדוש בעשורים האחרונים. עדיין קשה לקבל קרדיט אקדמי של ממש עבור הקורסים, אבל כמה בודדים הוכרו כראויים לקרדיט בארה”ב, ובכיתות לימוד “רגילות” רבות ברחבי העולם נעזרים המרצים והסטודנטים בתוספות חומרי מולטימדיה מקורסים שעלו לרשת.

ואולם, ככל שחולף הזמן, ההתלהבות מהאקדמיה הווירטואלית מתכסה גם במעטה של דאגה וביקורת. בתחילת החודש שעבר כתבו מרצים בפילוסופיה מאוניברסיטת סאן חוזה בארה”ב מכתב פתוח שבו הם מודיעים על סירובם להשתמש בחומר לימודי מקורס מקוון של edx, שמעביר פרופסור מפורסם מהרווארד, מחשש שהאוניברסיטה מחפשת דרך להקטין או לסגור את המחלקה שלהם. “בואו לא נשלה את עצמנו”, כתבו המרצים, “ההנהלה מתחילה בתהליך של החלפת הסגל האקדמי בחינוך מקוון זול”.

סקר של מכון הסקרים גאלופ בקרב נשיאי קולג’ים אמריקאיים, גם הוא מהחודש שעבר, מגלה שרק מעטים מהם (2%-8%) חושבים שקורסים מקוונים ישפרו את הלמידה של הסטודנטים, יפתרו את האתגרים הכלכליים שעומדים בפני מוסדות להשכלה גבוהה או יפחיתו את התשלום שמשלמים הסטודנטים על השכלה גבוהה.

פרופ’ אלן גארבר, שאחראי על נושא הלימודים המקוונים מטעם אוניברסיטת הרווארד, ביקר באחרונה בישראל. בראיון ל”הארץ” הוא מבקש לא להתנבא לגבי העתיד ומודה שהכלים החדשים נמצאים בשלב של ניסוי וטעייה. “היו לנו שלוש מטרות ביצירת edx. הראשונה שבהן - להביא את החינוך של הרווארד לכל רחבי העולם. המטרה השנייה היתה לשפר את החינוך בקמפוס שלנו; והשלישית - לערוך מחקר כדי לגלות עוד איך אנשים לומדים. כל השלוש קשורות זו בזו ואי אפשר להצליח באחת מבלי לעשות משהו לקידום האחרות”.

הרווארד, האוניברסיטה הוותיקה בארה”ב, שנוסדה ב-1636, מציעה שישה קורסים ברשת, שאליהם נרשמו 350 אלף תלמידים, ובימים אלה עמלים שם על קורסים רבים נוספים. למרות המתיחות שהחלה להיווצר סביב הסוגיה, גארבר חושב שאוניברסיטה מובילה כמו הרווארד לא יכולה שלא להשתתף בניסוי הזה. “אנחנו חושבים שלצאת להרפתקה החדשה הזאת של חינוך אונליין היא הרחבה טבעית של מה שתמיד עשינו. להמשיך לעבוד על דרכים טובות יותר ללמד וללמוד”.

אוניברסיטת ת"א. לשכב על הספה במקום על הדשאצילום: תומר אפלבאום

כשהוא נשאל על הענקת קרדיט על קורסים בעתיד לצורך רכישת תואר, הוא עונה בזהירות רבה מאוד. “זה נושא שנמצא בדיון עמוק. כרגע אנחנו לא מציעים נקודות אקדמיות עבור לימודים אונליין. אבל זו שאלה שכל אוניברסיטה שפעילה בנושא שואלת את עצמה”.

לדברי גארבר, “הרבה אנשים תופסים לא נכון את המטרות שלנו בפיתוח קורסים אונליין וחלק מהם חושבים שהקורסים יחליפו את חברי הסגל. אנחנו חושבים על הקורסים האלה כניסיון להעצים את החוויה בכיתה, לא כדי להחליף חברי סגל. אני חושב שכל אוניברסיטה שלא מנצלת את השיטות הקיימות לשיפור ההוראה תישאר מאחור במה שהיא מציעה לסטודנטים שלה. חלק מהניסויים ייכשלו, זה לא מפתיע, אבל חלק מהניסויים יצליחו ותהיה התקדמות”.

האוניברסיטה העברית, היחידה בישראל שכבר מספקת השכלה ברשת, הציעה בינתיים קורס אחד באנגלית, במדעי המוח (של פרופ’ עידן שגב); אבל בחודשים הקרובים צפויה לפתוח שלושה קורסים נוספים. הראשון שבהם של ד”ר יובל נח הררי, שכתב את רב המכר “קיצור תולדות האנושות”, קורס שהמעבר שלו לרשת הוא כנראה רק טבעי. הקורס יועבר בשפה האנגלית ויש כמה אוניברסיטאות אמריקאיות שכבר הביעו בו התעניינות. 

פרופ' עידן שגב והמתרגל גיא איילצילום: אמיל סלמן

מי שאחראית על התחום באוניברסיטה היא סגנית הרקטור, פרופ’ אורנה קופרמן. “יש מי שאומרים שעוד 15 שנה לא יהיו אוניברסיטאות כמו שאנחנו מכירים אותן, אלא עשר אוניברסיטאות שילמדו את כל העולם”, היא מסבירה. “אנחנו רוצים להיות אחת מעשר האוניברסיטאות האלה”. 

קופרמן רואה בלימודים המקוונים הזדמנות לשנות את צורת ההוראה במוסדות האקדמיים. לכן, בשנה הבאה תפתח האוניברסיטה פיילוט משולב שיכלול שני קורסים שיועברו בפורמט חצי מקוון ויזכו בקרדיט - במבוא לסטטיסטיקה ובשירה עברית. ההרצאות יועברו דרך קורסרה והתרגולים יהיו פרונטליים. בנוסף, תהיה קבוצה אחת שכולה פרונטלית. “במהלך הפיילוט נשאל הרבה שאלות והסטודנטים יוכלו לבחור. אנחנו רוצים ללמוד ממנו מה טוב לסטודנטים”.

קופרמן אומרת כי היא מבינה את החששות המתלווים ללמידה המקוונת, ולדבריה חלקם מוצדקים, כמו למשל החשש שבעתיד כבר לא יהיו עוד קבוצות למידה קטנות. היא מציאותית גם לגבי החסרונות בהוראה מקוונת: “אוניברסיטאות הן גם חממה חברתית. מבחינה פדגוגית יש משמעות בלראות את העיניים המבריקות של הסטודנטים”, היא מודה, אך טוענת שחייבים להשתתף בניסוי על מנת ללמוד ממנו.

שפן הניסיונות של האוניברסיטה היה פרופ’ עידן שגב, המרצה הישראלי הראשון שהעביר קורס מקוון במדעי המוח. הקורס הסתיים בשבוע שעבר, לאחר שנרשמו אליו 40 אלף סטודנטים. בינתיים ניגשו לבחינה, שעודנה פתוחה באתר הקורס עד יום שני, 2,250 תלמידים. השיעור הנמוך של תלמידים המסיימים את הקורס וניגשים לבחינה אינו מפתיע ודומה במרבית הקורסים המקוונים.

שגב עצמו מגדיר את החוויה הניסיונית הזו כ”קורס המתיש ביותר שהעברתי בחיי”. והוא מפרט: “אסור היה לי לטעות. בשעת שיעור אם יש פליטת פה קטנה מישהו מעיר לי ואני יכול לתקן, כאן אני עומד ומדבר מול מסך ואין פידבק, זה עסק שונה לגמרי. זה היה מאוד קשה מבחינה רגשית גם לא לראות את העין של התלמיד שאומרת הבנתי או לא הבנתי. מעולם לא לימדתי 50 אלף סטודנטים ביחד”. למרות הקשיים, הוא מגדיר את החוויה הזו מרתקת ואומר שהוא גאה מאוד בתוצאה. 

חלק גדול מהעבודה על הקורס היה לא רק הכנת חומרי הלימוד, אלא השקעת המחשבה על עריכת ההרצאות מבחינה ויזואלית בצורה המעניינת ביותר. “אחת ההתנסויות הגדולות ביותר שהיו לי זה איך להציג את עצמי בתוך המסך. מצד אחד לא רציתי להשתלט על המסך עם הפנים שלי, כי מה אני - כוכב קולנוע? בהתחלה שמתי את עצמי בקטן בפינה הימנית, אבל אחר כך הבנתי שיש משהו בתמונה שלי שיוצר קשר אישי. במבט שלי, בעיניים. התלבטתי מאוד כי לא ידעתי מה נכון. בסוף הבנתי שאם אני פשוט אעמוד ולידי יהיה לוח ואני אדבר כאילו התלמידים עכשיו מולי, אז אולי תהיה תחושה שאנחנו באותו חדר”. 

שגב נדרש להתמודד עם אתגר נוסף ולא צפוי. “הצלם שלי היה נרדם כל הזמן” הוא מספר. “יום אחד הוא נרדם ונפל מהכיסא תוך כדי הקלטה, וזה נקלט בהרצאה שלי”. המתרגל של שגב, גיא אייל, אפילו הכניס חידוש שלא היה קודם בקורסים אחרים בקורסרה. הוא השתמש במפה של גוגל וביקש מהסטודנטים לסמן היכן בעולם הם נמצאים, וכך יכלו חלקם לגלות מי עוד בעיר שלהם משתתף בקורס ולהיפגש ללמוד יחד. המפה גילתה שלקורס נרשמו סטודנטים מהעולם כולו.

גם שגב מאמין שהלמידה המקוונת היא כנראה העתיד של ההשכלה הגבוהה בתצורה כזו או אחרת. “האוניברסיטאות לא ייראו אותו דבר בעוד עשר שנים. כבר היום כשיש מרצה לא טוב הולכים לשמוע מרצה טוב יותר אונליין. בסוף עושים בחינה מקומית אבל לומדים את הקורס בחו”ל. ברור שבעתיד הקורסים הטובים יהיו באינטרנט. ומה יקרה למרצים הלא טובים? הם לא יעלו אונליין והאוניברסיטה תצטרך לשקול מה המשמעות של מרצה”.

עם זאת, הוא אינו חושש לעתיד המחקר. “ברמה מתקדמת יותר עדיין יהיה חשוב שגם מי שלא טוב בהוראה אבל חוקר מצוין ימשיך ללמד קבוצות קטנות ולחקור. כנראה שברמת התואר הראשון העולם האקדמי יהפוך למקוון, והסטודנטים יקבלו תואר ראשון בלמידה מקוונת. זו דרמה בעולם האקדמי”. 

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ