בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תקציב הביטחון הצטמק? יצוא הנשק ידאג לכך שהוא יגדל ב-6 מיליארד שקל

סעיף ייחודי למשרד הביטחון, הקובע כי התמורה ממכירת מערכות נשק או קרקעות עוברת ישירות לתקציב הביטחון ולא לתקציב המדינה ■ בסוף החודש ידרשו ראשי מערכת הביטחון מהקבינט המדיני־ביטחוני תוספת תקציב - בטענה שהתקציב שנקבע לא יאפשר לצה"ל לעמוד באתגרים שהציב לעצמו

47תגובות

כבכל שנה, גם ב–2013 וב–2014 תקציב הביטחון יהיה הגדול מבין תקציבי משרדי הממשלה - 58.4 מיליארד שקל ו–57.7 מיליארד שקל בהתאמה.

בתקציב הדו־שנתי הקודם היו תקציבי הביטחון נמוכים יותר: ב–2011 היה תקציב הביטחון, לפי החלטת הממשלה והכנסת, 54.2 מיליארד שקל, וב–2012 הוא היה 55.8 מיליארד שקל. עם זאת, ניסיון השנים האחרונות מלמד כי תקציב הביטחון שעליו החליטו הממשלה והכנסת אינו תקציב הביטחון בפועל: התקציב בפועל גדול תמיד במיליארדי שקלים מהתקציב שעליו החליטו הממשלה והכנסת.

כך למשל, ב–2012 היה תקציב הביטחון בפועל 60.5 מיליארד שקל - 4.7 מיליארד שקל יותר מהתקציב שאושר בממשלה ובכנסת. אין צורך להכביר מלים כדי להסביר מה ניתן היה לעשות ב–4.7 מיליארד שקל אילו הועברו לחינוך, לתשתיות או לבריאות. בהסתמך על ניסיון העבר, ניתן לומר בוודאות כי גם השנה ובשנה הבאה תקציבי הביטחון יגדלו ויגיעו ליותר מ–60 מיליארד שקל.

תקציב חמש־
שנתי חדש

תקציב הביטחון ל–2013 בנוי משני סעיפים עיקריים - הוצאה "נטו" של 52.5 מיליארד שקל, ו–5.9 מיליארד שקל נוספים המוגדרים "הוצאה מותנית בהכנסה". תקציב 2014 מורכב מהוצאה נטו של 51 מיליארד שקל, ומ–6.7 מיליארד שקל נוספים המוגדרים "הוצאה מותנית בהכנסה".

כתבות נוספות באתר TheMarker

עובדי המונופולים הממשלתיים לא יוכלו לשבות נגד רפורמות

עובר לאקדמיה: כחלון יעמוד בראש מרכז לפתרון יוקר המחיה

הוצאה מותנית בהכנסה היא סעיף ייחודי לתקציב משרד הביטחון, ופירושה הוא שאם מערכת הביטחון מוכרת בחו"ל או בישראל מערכות נשק ‏(מטוסים, טנקים ועוד‏), ציוד, קרקעות או תדרים - שהיו קודם שייכים למדינה - כל ההכנסות עוברות לתקציב הביטחון. כך גם בהכנסות מפרויקטים משותפים עם מדינות זרות. זאת בשונה ממכירה שמבצעים משרדי הממשלה האחרים, שבה הכסף המתקבל עובר כולו לקופת המדינה. הסכומים המופיעים בתקציב 2013 ו–2014 כהוצאה מותנית בהכנסה הם הגבוהים בתולדות תקציבי המדינה.

אליהו הרשקוביץ

כזכור, משרד הביטחון הסכים לקצץ 3 מיליארד שקל מבסיס תקציבו ב–2013–2014. בתמורה יקבל הצבא תוספות תקציב בשנים 2015–2018, כך שסעיף ההוצאה נטו בתקציב 2015 יהיה 52 מיליארד שקל, ב–2016 - 55 מיליארד שקל, ב–2017 - 57 מיליארד שקל וב–2018 - 59 מיליארד שקל. יחד עם תקציב 2014, תקציב הביטחון נטו ב–2014–2018, לא כולל הוצאה מותנית בהכנסה, הוא 274 מיליארד שקל. זהו התקציב החמש־שנתי לתר"ש ‏(תוכנית רב־שנתית‏) החדש של מערכת הביטחון, תר"ש תעוזה. לתקציב נטו תצטרף בכל אחת מחמש השנים הקרובות ההוצאה המותנית בהכנסה, שהיא כאמור סכום לא מבוטל.

בעקבות מסקנות ועדת ברודט לתקציב הביטחון ל–2008–2017, נקבע כי מערכת הביטחון תעבוד לפי תקציבים רב־שנתיים, בניגוד לכל משרדי הממשלה האחרים, העובדים בשנים האחרונות לפי תקציבים דו־שנתיים. ב–2008–2012 פעלה מערכת הביטחון לפי תר"ש תפ"ן, התר"ש הראשון בתולדות צה"ל שבוצע מההתחלה ועד הסוף.

בסוף החודש יציגו ראשי צה"ל את תר"ש תעוזה לקבינט המדיני־ביטחוני. אז גם יעלו ראשי מערכת הביטחון את דרישותיהם לתוספת תקציב, בטענה שהתקציבים שנקבעו להם לא יאפשרו לצה"ל לעמוד באתגרים שהציב לעצמו, בעיקר בתחום ההתעצמות, גם אם יבצע שורה של קיצוצים כואבים בנשק, בתחמושת, בכוח אדם ובפרויקטים אחרים ‏(בין השאר עשויה לעלות בישיבת הקבינט הצעה להקפיא את פרויקט טנק המרכבה לשנים הקרובות‏).

בנוסף למספרי התקציב, מופיע בספר התקציב החדש נתון חדש ולפיו "בכל אחת מהשנים 2013 ו–2014 תועמד לרשות המשרד 'הרשאה להתחייב' ‏(הזכות להתחייב לרכישות עתידיות - מ"ב‏) בגובה של 32 מיליארד שקל". הרשאה להתחייב משמשת כלי ניהולי לבקרה על התקשרויות ארוכות טווח עם התעשיות הביטחוניות וספקים אחרים של מערכת הביטחון, בישראל ובחו"ל. ההרשאה להתחייב בשנים 2013 ו–2014 מתחלקת לפי סוגי המטבע - 19 מיליארד שקל בשקלים ו–13 מיליארד שקל במט"ח.

"חסרים תקציבים להתעצמות"

בהסבר לתקציב הביטחון ב–2013 וב–2014 נכתב בספר התקציב: "לאור חשיבות השמירה על מסגרת תקציב המדינה, ובהתאם להחלטה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, יופחת בסיס תקציב הביטחון בשנים 2013 ו–2014". עם זאת, שר הביטחון, משה יעלון, והרמטכ"ל, בני גנץ, מפעילים מערכת לחצים אדירה להגדלת התקציב. האוצר עומד מהצד ושותק, לא ברור מדוע. מי ינצח? לא קשה לנחש.

כנראה שעוד לפני ההצבעות בקריאה השנייה והשלישית על התקציב בכנסת, בסוף יולי, תקבל מערכת הביטחון לפחות חלק מתביעותיה. אם הדבר יחול גם על תקציב 2014, משמעות הדבר היא שיהיה צורך בקיצוץ בתקציבים אחרים. מערכת הביטחון רוצה להבטיח לישראל ביטחון מרבי - זה הרי תפקידה - אלא שלמדינת ישראל יש הרבה אילוצים כלכליים, והם באים לידי ביטוי בפשרות הפזורות לכל אורך ספר התקציב. גם מערכת הביטחון נדרשה להסכין עם פשרות, אך לטענתה, בתקציבים שהועמדו לרשותה ל–2013–2018, היא נאלצת לחצות שורה של קווים אדומים בכל הקשור לסעיף החשוב ביותר - התעצמות. טענות על כך יוצגו ככל הנראה בישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני בסוף החודש.

הצגה עניינית 
של צורכי צה"ל

בעבר שלחה מערכת הביטחון למאבקי התקציב השנתיים את היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, מהרן פרוזנפור. השנה, לאחר שפרוזנפור פרש לגמלאות, לא שלחה מערכת הביטחון למאבקי התקציב את מחליפו של פרוזנפור, ראם עמינח, אלא אלופים האמונים על נושאים מרכזיים הקשורים בתקציב הביטחון. הדבר גרם לכך שבמקום עימות תגרני בין אנשי הביטחון לאנשי האוצר, היתה הצגה עניינית, איכותית ומאירת עיניים של צורכי צה"ל.

הקבינט המדיני־ביטחוני, בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובהשתתפות שר האוצר, יאיר לפיד, ושר הביטחון, יחליט בסוף החודש אם לאשר את תקציבי מערכת הביטחון לכל אחת מהשנים 2013–2018. ייתכן שכבר בישיבה זו יחליט הקבינט לבטל את הקיצוץ בסך 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ל–2013 ו–2014, אך להשאיר את התוספות הגדולות שניתנו למערכת הביטחון לשנים 2015–2018. "לזכותו" של לפיד ייאמר כי בהסברים לתקציב החדש הוא כבר הכין את האליבי להגדלת תקציב הביטחון. בהסברים נאמר מפורשות: "מדי שנה מתרחשים אירועים שבגינם מקבלת מערכת הביטחון תוספות".

משרד הביטחון נהנה, כידוע, מלא מעט זכויות יתר בהשוואה למשרדי הממשלה האחרים. כך למשל, העברות תקציב תוך־משרדיות בכל משרדי הממשלה מחייבות את אישור משרד האוצר וועדת הכספים של הכנסת. לא כך משרד הביטחון. הוא מחויב בהודעה לכנסת בלבד - וגם זאת רק בדיעבד - על ביצוע שינויים בתקציבו.

האוצר מצדיק את ההליך. לדבריו, "הדבר נובע מאופי הפעילות הייחודי של משרד הביטחון". יעדי תקציב הביטחון הם שלושה: מוכנות, התעצמות וביטחון שוטף. מוכנות פירושה הכנת הצבא למלחמה; התעצמות היא השקעה ב"הון ביטחוני" עתידי, קרי במתן מענה לאיומים קיימים ועתידים; ביטחון שוטף מתבטא בעלויות התחזוקה, בפעילות היום־יומית של המערכת ובהוצאות על שכר, שיקום וגמלאות.

בתקציב הביטחון כלולים כספי הסיוע האמריקאי השנתי לישראל, 2.9 מיליארד דולר ב–2013 ‏(12.6 מיליארד שקל‏) ו–3.1 מיליארד דולר ב–2014 ‏(13.3 מיליארד שקל‏). ישראל מחויבת, לפי הסכמיה עם ארה"ב, להוציא 73.7% מהסיוע האמריקאי בארה"ב. בנוסף לסיוע הביטחוני השנתי הקבוע, ארה"ב מעבירה לישראל כספי סיוע ביטחוני אד־הוק לפיתוח ולהצטיידות בפרויקטים ייעודים שונים, בעיקר בתחום ההגנה האקטיבית ‏(חץ, כיפת ברזל ועוד‏). הסיוע האמריקאי הייעודי נכלל במסגרת ההוצאה המותנית בהכנסה, ומסתכם ב–480 מיליון דולר ב–2013 וב–489 מיליון דולר ב–2014.

13.3% מהתקציב 
- לגמלאי צה"ל

בתקציב מערכת הביטחון שורה של סעיפים "אזרחיים", גדולים מאוד, שקשה מאוד לקצץ בהם. כך, ב–2013 ו–2014 תשלם המערכת 1.6 מיליארד שקל ‏(בכל שנה‏) להנצחה ולמשפחות, ועוד 3.3 מיליארד שקל לשיקום נכים.

ואולם, הסעיף ה"אזרחי" הבולט ביותר בתקציב הוא סעיף הגמלאות, שקובע שיא חדש - 6.1 מיליארד שקל ב–2013, ו–6.8 מיליארד שקל ב–2014. כן, ההוצאה לגמלאי צה"ל ב–2014 תהיה 6.8 מיליארד שקל - 13.3% מסך תקציב מערכת הביטחון ב–2014, כולל הסיוע האמריקאי. לא פלא ששר הביטחון והרמטכ"ל דורשים להגדיל את תקציב הביטחון.

גם בשנים קודמות היו ההוצאות לגמלאות במערכת הביטחון גבוהות מאוד, אך לא כבתקציב 2013–2014. ב–2011 הוציא צה"ל על גמלאות 4.4 מיליארד שקל וב–2012 - 4.7 מיליארד שקל. אלה בהחלט סכומים נכבדים, אך עדיין נמוכים ב–3.8 מיליארד שקל במצטבר מהסכומים שיוצאו ב–2013 ו–2014.

גמלאות משרתי הקבע נקבעות בהתאם לחוק שירות הקבע והגמלאות. קביעת הזכויות לקצבה לפורשים נעשית על ידי אכ"א ‏(אגף כוח אדם‏), והתחום מבוקר על ידי החשב הכללי באוצר, אכ"א בצה"ל ואגף התקציבים במשרד הביטחון. לפי האוצר, אחת הסיבות לגידול בהוצאה של מערכת הביטחון על גמלאות ב–2013 ו–2014 היא סיכום בין משרדי האוצר והביטחון מ–2012, ולפיו גמלאות פורשי צה"ל יוצמדו למדד המחירים לצרכן, במקום לשכר המקבילים במערכת הביטחון, כפי שהיה נהוג עד כה. עוד נקבע כי הגמלאים יקבלו פיצוי בגין המעבר להצמדה למדד, בדומה לזה שקיבלו קודם לכן גמלאי המדינה. פיצוי זה אמור להיפרס על פני 10 שנים. עלותו, לטענת האוצר, היא כמיליארד שקל ב–2013 וכ–1.4 מיליארד ב–2014.

קצבת הפנסיה הממוצעת של אנשי הקבע גבוהה מאוד, 16.6 אלף שקל בחודש, וגיל הפרישה שלהם נמוך, 46. אין נתונים על התפלגות הפנסיה לפי דרגות. הצבא נוהג להוסיף לכל פורש 6% פנסיה ‏(בגין שלוש שנות סדיר‏) וכך פורשי הקבע יכולים להגיע לצבירה של 76%, בעוד אזרחים יכולים להגיע לצבירה מרבית של 70%.

לשם השוואה, פנסיה ממוצעת במשטרה ובשירות בתי הסוהר היא 10,098 שקל. גיל הפרישה הממוצע בגופים אלה הוא 54. פנסיה ממוצעת בשירותי הביטחון ‏(שב"כ, מוסד‏) היא 17 אלף שקל. גיל הפרישה הממוצע בהם הוא 56. קצבת הפנסיה הממוצעת לעובדי מדינה היא 6,800 שקל. גיל הפרישה הממוצע שלהם הוא 63. הפנסיה הממוצעת של מורים היא 5,318 שקל, וגיל הפרישה הממוצע שלהם הוא 59.

לפי נתוני הלמ"ס, הצריכה הביטחונית כשיעור מהתמ"ג היתה ב–2011 ‏(אין נתונים עדכניים יותר‏) 6.2%. זהו שיעור גבוה לעומת הממוצע במדינות המפותחות, 1.5%. אלא שהנתון האמיתי צריך להיות גבוה יותר, שכן נתוני הלמ"ס אינם מביאים בחשבון שורה של עניינים מרכזיים, בהם תשלומי גמלאות, הוצאות מערכת הביטחון על רווחה ובריאות וסיוע למפעלים ביטחוניים. במדינות האחרות כן מביאים בחשבון נתונים אלה בחישוב הצריכה הביטחונית.

האוצר מעריך כי העלות הכלכלית המלאה למשק של הצריכה הביטחונית ב–2011 היתה 7.7% מהתמ"ג. ברור שכל הוצאה עודפת בישראל לביטחון, בהשוואה למדינות OECD, מקשה על ישראל להתחרות במדינות אלה בתשתיות, חינוך, רווחה, בריאות, וגם בשוקי הסחורות הבינלאומיים.

האוצר מדגיש בספר התקציב כי אומדן הפסד התוצר למשק כתוצאה משירות החובה הוא 15.4 מיליארד שקל ב–2012 - הרבה יותר מתוספת התוצר הצפויה למשק אם תצליח המדינה לרתום לכוח העבודה את המגזרים החרדי והערבי. עוד מציין האוצר כי גיל הפרישה הממוצע מצה"ל הוא עתה 46, וכי הוא יהיה 50 שנה בעוד 16 שנה. מעניין, האוצר רוצה כבר כמה שנים להעלות את גיל הפרישה לנשים מ–62 ל–67 בשנים הקרובות, אבל טופח לעצמו על השכם על העלאת גיל הפרישה בקבע ב–4 שנים בלבד - ל–50 - בעוד 16 שנה. בעוד 16 שנה גיל הפרישה לפנסיה בישראל יהיה, קרוב להניח, יותר מ–70 לגברים ולנשים.

יעלון: "האיומים לא פחתו, הם רק השתנו"

"מערכת הביטחון וצה"ל אינם אי בודד במציאות הכלכלית של מדינת ישראל. אמרתי לפני דיוני התקציב, במהלכם וגם אחריהם, שעלינו להשתתף בנשיאה בנטל הקיצוצים לנוכח הגירעון. אנחנו עושים זאת באחריות ובשיקול דעת, אך גם בדאגה גדולה ובלב כבד, שכן האיומים לא פחתו, הם רק השתנו, ומציבים בפנינו אתגרים חדשים, מורכבים ומסוכנים שאסור שיבלבלו אותנו" - כך אומר שר הביטחון, משה יעלון.

לדבריו, "תקציב 2013–2014 מאלץ אותנו לבצע מהלכים קשים בכל הקשור למוכנות הצבא ולפעילותו - קיצוץ משמעותי באימונים ובתעסוקה המבצעית של חיילי המילואים, שיטיל עומס כבד יותר על הכוחות הסדירים, סגירת יחידות, צמצום תקנים, הוצאה משירות של ציוד ועוד. אנו בודקים השכם והערב את המקומות שבהם ניתן להתייעל וחותרים לכך, אך לצערי הרב, בחודשים האחרונים מתנהל מסע של דה־לגיטימציה נגד הנושאים בנטל הביטחון. במיוחד נוגע הדבר לציבור משרתי הקבע בצה"ל, שיש מי שחושף נתונים על שכרם באופן מניפולטיבי ומעוות במטרה לשסות נגדם את דעת הקהל.

"עשרות אלפי משרתים, נגדים וקצינים, המחויבים למשימותיהם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, לעתים תוך הקרבת חיי המשפחה שלהם, רואים בלב דואב כיצד מתנהלת על גבם מלחמה שאין בה צורך ושנועדה להשחיר את פניהם. אני מתקשה להבין כיצד מרשים לעצמם גורמים אלה ואחרים, שתמיד עושים זאת בעילום שם, לפגוע באופן מכוער כל כך בציבור משרתים שלם, בגברים ונשים, ולהציגם כגזלנים. אני חש בושה לנוכח הדרך הנפסדת הזאת. גם אם למישהו יש ביקורת או תהייה, מן הראוי שיעשה זאת באופן ענייני והגון ולא יפגע בעשרות אלפי אנשי קבע מסורים ומחויבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו