בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח ה-OECD

איך נראית מערכת החינוך בישראל? הכיתות צפופות, שכר המורים עדיין נמוך למרות הרפורמות

עוד קובע הדו"ח: ההוצאה הציבורית לכל תלמיד בישראל נמוכה יותר מאשר ברוב מדינות ה-OECD ■ בישראל שיעור האקדמאים הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD אך הסיכוי לסיים תואר ראשון בישראל נמוך יותר מאשר במדינות המפותחות

88תגובות

למערכות החינוך בעולם תרומה משמעותית לבוגריהן ולכלכלות המדינות, אך מערכת החינוך בישראל עדיין נופלת במדדים רבים מזו של מדינות המערב. גם בתחומים ששופרו בשנים האחרונות היא עדיין אינה עומדת בקצב שמכתיבות שאר המדינות החברות בארגון - כך עולה מדו"ח החינוך השנתי של OECD.
למרות זאת, הדו"ח מצביע על כך שהושג שיפור בשכר המורים  בישראל בזכות רפורמות "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים ו"עוז לתמורה" בתיכונים, שבמסגרתן שכר המורים עלה בתמורה להארכת ימי העבודה שלהם.

כתבות נוספות ב-TheMarker
 

כך נסגרת הדלת על משקיעי הנדל"ן

מהפכת השקיפות: הבנקים ייאלצו לקבוע סל עמלות אחיד


שכר המורים הממוצע בישראל עדיין נמוך משכרם במדינות רבות, אך לראשונה הארגון מפרסם את שכר המורים שניתן בפועל, אחרי תוספות שכר שונות ומנתונים אלה עולה כי שכר המורים הממוצע בישראל אינו הנמוך ביותר בארגון - אך עדיין נמוך בהשוואה לממוצע במדינות הארגון.

המאפיין הבולט של ישראל על פני מדינות הארגון הוא ששיעור התלמידים באוכלוסייה שלומדים בכל שלבי החינוך, מגן הילדים ועד להשכלה גבוהה, הוא מהגבוהים במערב. בישראל 29.7% מהאוכלוסייה משתתפים בשלב מסוים בלימודים, לעומת 22% בממוצע במדינות OECD.

הדו"ח השנה הוקדש ל"נוער, כישורים וחינוך בשיא המשבר", והוא מתייחס ברובו לנתוני 2011, אז סבלו רוב מדינות הארגון מהשלכות קשות של המשבר הכלכלי, שבא לידי ביטוי בשיעורי אבטלה גבוהים בקרב צעירים. הדו"ח מתמקד בתרומה של ההשכלה הגבוהה והחינוך לכלכלה במהלך המשבר, ומציין כי בממוצע במדינות OECD שיעור האבטלה בקרב חסרי השכלה תיכונית גבוה פי 2.5 מאשר שיעור האבטלה בקרב אקדמאים ‏(12.6% לעומת 4.8%‏).

תומר אפלבאום

משרד החינוך: ישראל - מהמשכילות בעולם  

בשנות המשבר שנמדדו ‏(2008–2011‏) התרחבו שיעורי האבטלה בקרב הלא משכילים ב–3.8%, לעומת גידול מתון של 1.5% בשיעור האבטלה בקרב משכילים. השפעת מערכת החינוך על התעסוקה היתה גדולה יותר בקרב צעירים. 18.1% מהצעירים במדינות OECD בגילי 25–34, שלא השלימו את לימודי התיכון, היו מובטלים ב–2011, לעומת 6.8% מבעלי ההשכלה האקדמית.

ב–OECD מציינים גם כי ההכנסה של אקדמאים במדינות הארגון גבוהה פי 1.5 בממוצע מזאת של בעלי השכל תיכונית, והפער אף גדל עם השנים, לעומת בעלי השכלה נמוכה יותר. מזכ"ל OECD, אנחל גורייה, כתב בדו"ח כי חל שינוי גדול ברמת קבלת ההחלטות על ידי המדינות לגבי אופן הקצאת המשאבים והמדיניות שנועדה לשפר את יעילות מערכות החינוך.

לדבריו, המדיניות שנמצאה כיעילה בהגברת התעסוקה מורכבת מכמה תנאים: הבטחה שכל צעיר במדינה ישיג כישורי בסיס ברמה גבוהה, וכן כישורים רכים כמו יכולת לעבוד בצוות וניהול משא ומתן ותקשורת, שיעניקו להם את הגמישות הנחוצה כדי להצליח בשוק העבודה המשתנה באופן קבוע.

בניגוד להמלצות הארגון, לא כל הצעירים בישראל זוכים לכישורי בסיס ברמה גבוהה. הישגי המבחנים הבינלאומיים מצביעים כי כישורי התלמידים הישראלים נמוכים במיוחד. בנוסף, צעירים רבים אינם רוכשים כישורים חשובים לעתיד, ובמקום זאת המערכת מתמקדת בשינון פרטים בלבד.

רק מחצית מהתלמידים בישראל זכאים לבגרות, החינוך המקצועי הוזנח, ולמרות שיעור האקדמאים הגבוה בישראל - הנגישות לאקדמיה נמוכה לקבוצות מוחלשות בחברה ומספר המועמדים ללימודי תואר הראשון נמצא במגמת קיפאון ואף בירידה מסוימת.
ממשרד החינוך נמסר כי הדו"ח מצביע על כך שאוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בעולם, וכי ההוצאה הלאומית לחינוך ביחס לתמ"ג גבוה בהשוואה למדינות OECD. המשרד הדגיש גם כמה מהיתרונות של מערכת החינוך בישראל, למשל, שהמורים בישראל צעירים יותר ‏ממדינות OECD‏.

יו"ר האופוזיציה, ח”כ שלי יחימוביץ’ (העבודה), אמרה כי “דו"חות OECD חושפים בפנינו מציאות עגומה. ההוצאה הלאומית לחינוך ירדה בעשור האחרון באופן עקבי, בניגוד למגמת העלייה של ההשקעה בחינוך במדינות OECD. התקציב החדש שמביא לפיד מחמיר את המצב וכולל בין היתר דחייה נוספת של יום חינוך  ארוך, העלאת תשלומי הורים וקיצוצים בסעיפי התקציב שהיו מיועדים לבנייה של מבנים וכיתות נוספות. הבטחות שר האוצר לפיד על 'עשור החינוך' לא צולחות אפילו את מאה הימים הראשונים לממשלה".

הסתדרות המורים מסרה: “הארגון מתריע זה שנים רבות על הצפיפות הקשה במוסדות החינוך בישראל, מגני הילדים ועד לבתי הספר העל יסודיים. השנה עם פתיחת הסכם השכר אנו נדרוש מהמדינה להתמודד מול הבעיה הקשה הזו, הן מבחינת אנשי החינוך והן מבחינת התלמידים".

ההוצאה הציבורית לא התאימה את עצמה לגידול במספר התלמידים

תקציב משרד החינוך השנה מסתכם בכ–43 מיליארד שקל, והוא השני בגודלו מבין משרדי הממשלה. למרות זאת, תלמיד בישראל זוכה להשקעה כספית נמוכה יותר מאשר התלמידים ברוב מדינות OECD. ההוצאה הציבורית לחינוך פר תלמיד בישראל היא מהנמוכות במדינות הארגון. רק מקסיקו, ברזיל, צ'ילה, הונגריה, סלובקיה, צ'כיה ופולין משקיעות פחות בכל תלמיד. ישראל היא גם אחת המדינות הבודדות שבהן ההוצאה לחינוך לתלמיד ירדה בעשור האחרון.

ב–OECD מציינים כי ישראל שייכת לקבוצת מדינות שבהן ההוצאה הציבורית לא התאימה את עצמה לגידול במספר התלמידים, וכתוצאה מכך ירדה עם השנים. בכל שלבי החינוך ההוצאה הציבורית בישראל נמוכה יותר מהממוצע במדינות המערביות. בגן מושקע בישראל 3,910 דולר, לעומת 6,762 דולר בממוצע במדינות הארגון - כמעט פי שניים. בבתי הספר היסודיים מקבל תלמיד ישראל 5,758 דולר, לעומת 7,974 דולר בממוצע ב–OECD.

בתיכון מקבל תלמיד בישראל 5,616 דולר, לעומת 9,014 דולר בממוצע במדינות הארגון. ההוצאה הציבורית הממוצעת לסטודנט באוניברסיטה ישראלית היא 10,730 דולר, לעומת 13,528 דולר בממוצע במדינות OECD.

הדו"ח מציין כי בממוצע ההוצאה הציבורית לסטודנט שמרה על ערכה בין 2005–2010 במדינות הארגון, ואילו בישראל, לצד מדינות כמו בריטניה, ארה"ב ואיסלנד, חלה ירידה בהוצאה פר תלמיד. בארגון מציינים כי מאז שנות ה–90 נמצאת ההוצאה הציבורית לחינוך ‏(ביחס לכלל ההוצאות הציבוריות‏) במגמת עלייה. רק בישראל, יפן, ניו זילנד, צרפת ופורטוגל חלה ירידה ברמת ההוצאה המוקדשת לחינוך.

למרות זאת, כשבוחנים את סך ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל בהשוואה לתמ"ג, עולה כי היקף ההשקעה בישראל בחינוך גבוה במיוחד - 7.4% מהתמ"ג לעומת 6.3% מהתמ"ג בממוצע במדינות הארגון ב–2010. בפועל, ההשקעה בתלמידים נמוכה יותר מאשר במדינות המפותחות בגלל שיעור התלמידים הגבוה בישראל לעומת מדינות הארגון וקצב גידול האוכלוסייה.

ואולם גם היקף ההשקעה הכולל של ישראל בחינוך, שבעבר היה מהגבוהים ביותר  בקרב מדינות OECD, נמצא במגמת ירידה. ב–2000 הוציאה ישראל 7.7% מהתמ"ג על חינוך וב–95' כ–7.9% מהתמ"ג. במקביל, ההוצאה על חינוך ביחס לתמ"ג במגמת עלייה ב–OECD, ונמצא על 6.3% מהתמ"ג ב–2011, לעומת 5.4% ב–95'.

כ–77.6% מההוצאה הלאומית לחינוך בישראל ב–2010 היתה ציבורית, כ–15.4% מההוצאה מומנה על ידי ההורים, וכ–7% על ידי גופים פרטיים ‏(סך הכל הוצאה פרטית של 22.4%‏). שיעור ההוצאה הציבורית הממוצע ב–OECD היה גבוה יותר, 83.6%, באותה שנה. המשמעות היא שההורים וגופים פרטיים שונים ברוב מדינות הארגון מממנים פחות את מערכת החינוך, לעומת הורים בישראל.

השכר בפועל של המורים בישראל גבוה יותר מהשכר המדווח

עד לאחרונה היה שכר המורים בישראל נקודת תורפה נוספת בדו"חות ה–OECD. הארגון קבע מדי שנה כי שכר המורים בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי. הפעם, הארגון מתייחס לנתוני 2011, הכוללים את השפעת רפורמת "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים, וקובע כי הגידול בשכר המורים בבתי הספר היסודיים בישראל היה גבוה במיוחד

ב–2000–2011, והסתכם בכ–42%, לעומת עליית שכר של כ–20% בממוצע במדינות הארגון. מדובר בגידול הגבוה ביותר בשכר המורים מבין שאר מדינות ה–OECD אחרי שנים רבות של קיפאון.

למרות הגידול המרשים בבתי הספר היסודיים, שכר המורים בישראל נותר נמוך יחסית. בחטיבות הביניים שכר המורים עלה ב–17% ב–2000–2011, לעומת 16% ב–OECD. הגידול בתיכונים היה נמוך במיוחד - 1% לעומת עלייה של 17% במדינות הארגון. הסיבה לכך, היא שרק בדו"חות הבאים יכללו גם הנתונים על תוספת השכר בתיכונים בעקבות רפורמת "עוז לתמורה" שנחתמה עם המורים באוגוסט 2011. הנתונים המופיעים בדו"ח, שאינם כוללים את השפעת הרפורמה, מייחסים שכר נמוך למדי למורי התיכון בישראל.

עם זאת, בדו"ח מציינים לטובה את השפעת שתי הרפורמות, שבמסגרתן עלה שכר המורים בתמורה לגידול במספר שעות העבודה היומי שלהם. השכר ההתחלתי של מורה בישראל נע בין 18.6 אלף דולר בחטיבות הביניים ללא ותק ל–31.9 אלף דולר בשיא הוותק בתיכונים. השכר הממוצע למורים ב–OECD גבוה בהרבה, ונע בין 30.2 אלף דולר ל–50.1 אלף דולר בממוצע. משרד החינוך ציין כי שכר המורים בתיכונים צפוי לעלות בשנים הקרובות בכ–34% ברוטו, בעקבות יישום רפורמת "עוז לתמורה".

בישראל, כמו במדינות רבות בארגון, השכר בפועל של המורים גבוה יותר מהשכר המדווח. כותבי הדו"ח אף מציינים שבישראל שכר המורים בבתי הספר היסודיים בעלי 15 שנות ניסיון גבוה בכ–20% מהשכר שדווח עד כה לארגון. זאת, בשל הטבות שוות ערך לשכר, מענקים ותשלומים נוספים. נתוני השכר בפועל מצביעים על שיפור במעמד המורה הישראלי לעומת עמיתיהם בחו"ל. שכר המורים הממוצע בפועל בבתי הספר היסודיים בישראל מסתכם ב–30.8 אלף דולר בשנה, לעומת 19.3 אלף דולר בצ'כיה ו–30 אלף דולר בשוודיה. עם זאת, הוא עדיין נמוך יחסית מאשר בחלק גדול מהמדינות החברות בארגון - ממוצע השכר בפועל בבתי הספר היסודיים ב–OECD הוא 40.1 אלף דולר‏.

רוב מדינות OECD שמות כמה מקצועות לימוד בראש סדר העדיפויות. קריאה, כתיבה וספרות הם תחומי הלימוד הנלמדים ביותר בקרב מדינות הארגון, ואחריהם מתמטיקה. התלמידים הישראלים מקדישים

כ–25% משעות הלימוד ללימודי לשון, לעומת 26% במדינות הארגון. 17% מהשעות בישראל מוקדשות למתמטיקה, בדומה לממוצע ב–OECD, ו–8% למדעים לעומת 7% בארגון. התחומים שבהם ישראל מפגרת אחרי מדינות ה–OECD הם אמנות וחינוך גופני. בבתי הספר היסודיים במדינות הארגון מקדישים 11% משעות הלימוד ללימודי אמנות, לעומת 5% בישראל. למרות זאת, ישראל מקדישה חלק נכבד משעות הלימוד שלה ללימודי דת ‏(11%‏), לעומת 4% בלבד בממוצע במדינות OECD.

רכישת תואר אקדמי בישראל יקרה יותר - ופחות משתלמת

שכר האקדמאים בכל המדינות המפותחות גבוה יותר בממוצע משכר בעלי ההשכלה הנמוכה יותר. בארגון מציינים כי התמורה האישית עבור השקעה ברכישת השכלה ניכרת לא רק לאקדמאים עצמם, אלא גם ש"הציבור כולו מרוויח מתרומתם לקהילה ושיעורי מס גבוהים יותר".

בישראל הרווח הכספי עבור רכישת השכלה גבוהה נמוך יותר מאשר בחלק גדול ממדינות ה–OECD וגם התרומה לקהילה ולכלכלה נמוכה יותר. בוגרי תואר אקדמי בישראל ירוויחו שכר הגבוה בכ–51% לעומת בעלי השכלה תיכונית ומקצועית, לעומת פער של 57% בממוצע מדינות הארגון ‏(77% בתרומה בשכר בארה"ב, למשל).
לפי החישוב שערכו בארגון ב–2009, עלות רכישת תואר אקדמי לגבר ישראלי, הכולל שכר לימוד ועלויות נלוות וכן אובדן ימי עבודה, מסתכמת בכ–57.8 אלף דולר במונחי קנייה בינלאומיים. הרווח נטו במהלך תקופת עבודתם (התוספת לשכר במהלך החיים פחות ההשקעה בתואר) של אותו אקדמאי יסתכם בכ–151.4 אלף דולר ‏(תשואה של כ–11.4%‏). זאת, כתוצאה מהבדלים בהכנסות, עלייה במעמד החברתי והביטחון התעסוקתי. זאת, לעומת עלות רכישת תואר נמוכה יותר (55.4 אלף דולר ב-OECD‏) ורווח נטו של 218.1 אלף דולר לאקדמאי ‏(תשואה של 13%‏).

עלות הסבסוד הציבורית של בוגר תואר ראשון בישראל מוערכת בכ–20.3 אלף דולר, והתרומה שלו לכלכלה כתוצאה ממסים לשכר מסתכמת בכ–83.2 אלף דולר ‏(תשואה של 11.3%‏).  לעומת זאת, לפי הממוצע OECD, סטודנט עולה למשלמי המסים כ–39.5 אלף דולר, ותרומתו לחברה מסתכמת ב–104.7 אלף דולר ‏(תשואה של 11.2%‏).

הכיתות בישראל - מהצפופות ביותר במדינות OECD

הצפיפות בכיתות בישראל היא אחת החמורות ביותר בקרב מדינות הארגון.
ב–2000–2011 הצליחו מדינות רבות לשפר את המצב ולצמצם את מספר התלמידים בכיתה. ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבהן לא חל כמעט שום שיפור במצב. הכיתות בישראל הן הצפופות ביותר בארגון מלבד יפן, צ'ילה וסין. ממוצע התלמידים בכיתה בישראל כולל תלמידים בבתי הספר החרדים ובישיבות, שבהן מספר התלמידים בכיתות קטן יותר, ולכן מספר התלמידים בכיתה בפועל בבתי הספר הממלכתיים אף גבוה מהממוצע.

אמיל סלמן / ג'יני

ב–2000 היו כמה מדינות שבהן הצפיפות היתה גבוהה יותר מאשר בישראל, כמו טורקיה וקוריאה. בשנים שחלפו הצפיפות בהן ירדה וכיום הן צפופות פחות מאשר בישראל.

הכיתות בבתי הספר הפרטיים בישראל, הכוללים למשל את רשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה, צפופים הרבה פחות מאשר בבתי הספר הציבוריים. הארגון מדגיש כי רק במדינות בודדות נרשם פער גדול בצפיפות התלמידים לטובת בתי הספר הפרטיים. בישראל יש 28.4 תלמידים בכיתה ממוצעת בבית ספר יסודי ממלכתי, לעומת 24.2 תלמידים בכיתה בבית ספר פרטי. ממוצע ה–OECD הוא 21.3 תלמידים בכיתה בבתי הספר היסודיים הציבוריים.

הצפיפות בגנים בישראל, הנמדדת לפי מספר התלמידים פר גננת, נחשבת גם היא גבוהה במיוחד, ורק במקסיקו היחס בין התלמידים לגננות גבוה יותר. בישראל 24.2 תלמידי גן מפוקחים על ידי גננת אחת, לעומת 14.4 ילדים לגננת בממוצע ב–OECD.

פחות אקדמאים מובטלים בישראל לעומת הממוצע ב–OECD

בדו"ח OECD מציינים כי הכלכלות המפותחות מסתמכות על היצע מספק של עובדים בעלי כישורים גבוהים, ושבכל המדינות שיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר הם של האקדמאים. הם גם עובדים יותר במשרות מלאות, ושיעורי האבטלה שלהם נמוכים פי שלושה לעומת מועסקים ללא השכלה תיכונית.

בישראל מצב התעסוקה של אנשים שלא סיימו לימודים על יסודיים גרוע מאשר הממוצע במדינות הארגון. נכון ל–2011, שיעור התעסוקה של בוגרי תואר ראשון בני 25–64 היה 83% ‏(בדומה לממוצע ב–OECD‏), לעומת שיעורי תעסוקה של 71% לבעלי השכלה תיכונית ולימודים מקצועיים ‏(74% בממוצע ב–OECD‏), ו–46% בקרב בעלי השכלה נמוכה יותר, לעומת 55% בממוצע ב–OECD‏.

מאז 2005 גדל שיעור התעסוקה של בעלי השכלה תיכונית בישראל ב–1%, של עובדים שלא סיימו תיכון ב–5% ושל האקדמאים ב–3%. הנתונים מלמדים כי חוסנה של ישראל במשבר הכלכלי סייע לבעלי ההשכלה לשמור על מקום עבודתם. שיעור האבטלה של האקדמאים בגיל העבודה בישראל הוא 3.9% ‏(4.9% בממוצע ב–OECD‏), שיעור האבטלה של בוגרי התיכון או החינוך המקצועי הוא 5.8% ‏(7.3% ב–OECD‏), ושיעור האבטלה של בעלי השכלה נמוכה יותר הוא 7.3% ‏(12.6% במדינות הארגון‏).

אקדמיה מזדקנת: יותר אקדמאים מבוגרים מאשר צעירים

ישראל הובילה בעבר בשיעור האקדמאים באוכלוסייה, אך איבדה את היתרון הזה. לפי ה–OECD, בעשורים האחרונים נרשמה עלייה משמעותית במספר האקדמאים בכמעט כל מדינות הארגון. בישראל שיעור האקדמאים הוא מהגבוהים במדינות הארגון, 46.4% מהאוכלוסייה היא בעלת תואר אקדמי ראשון לפחות.

עם זאת, בעשור האחרון נבלמה בישראל מגמת הגידול בשיעור האקדמאים: ב–2005 היה שיעור האקדמאים בישראל דומה לשיעורו כיום 45.8%. זאת, לעומת גידול מתמשך בשיעור האקדמאים בחלק גדול ממדינות ה–OECD.

ישראל היא גם המדינה היחידה שבה שיעור האקדמאים הצעירים נמוך מזה של שיעור האקדמאים בקרב כלל האוכלוסייה בגיל העבודה. שיעור האקדמאים בישראל בגילי 25–64 הוא 46.4%, בעוד שיעור האקדמאים הצעירים בגיל 25–34 הנכנסים לשוק התעסוקה נמוך יותר, 45%. בכל מדינות ה–OECD יש גידול בשיעור האקדמאים הצעירים לעומת שיעורם באוכלוסייה, פרט לישראל.

שיעור האקדמאים בגיל 25–34 בישראל נמוך יותר מזה שביפן, אירלנד, בריטניה, נורווגיה, לוקסמבורג וניו זילנד. הוא עדיין גבוה יותר מהממוצע ב–OECD, אך המגמה אינה מבשרת טובות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו