בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

מי מפחד מהגרעין האיראני? האויב החדש של נתניהו ולפיד

הכרזת המלחמה של ראש הממשלה על ה"פופוליזם" וההתייחסות המבזה של שר האוצר למבקריו 
הן מאכזבות ולא דמוקרטיות - בעיקר כיום, כשהשיח הציבורי משקף יותר ידע ועניין מאי־פעם

156תגובות

הימים הם ימי חגיגות 100 הימים לממשלת נתניהו השלישית, ונראה שלרגל המאורע רוענן דף המסרים של דוברי הצמרת ועודכן בו האויב החדש: "הפופוליזם".

זוהי המחלה שעל פי הדוקטורים מלשכת ראש הממשלה, ישראל סובלת ממנה. לא יוקר המחיה, לא מחירי הדירות, או חוסר התחרותיות, לא משבר כלכלי, המעמד הבינלאומי המידרדר, הבעיות בשוק העבודה ובמערכת החינוך, וגם לא העוני והשחיתות.

כתבות נוספות ב-TheMarker

"מעניינים אותנו מפעלים בישראל, לא בנקים"

רוצים להשקיע במפעל לייצור אופניים מקרטון?

כמו על מנטרה, חוזר לאחרונה נתניהו על הדברים. כך למשל בנאום שלו בתחילת השבוע, בפתח ישיבת הממשלה שאישרה את שיעורי יצוא הגז, הוא הזכיר את העניין שש פעמים לפחות:

"לא נסחפנו בגלי הפופוליזם ששוטפים את המדינה, את העולם, ועשינו את הדבר הנכון".

"המשקיעים יכולים לאבד תקווה ולחשוב שאנחנו ניכנע ללחצי הפופוליזם".

אמיל סלמן

"את הטעות הזאת, הכניעה לפופוליזם, עשו כמה וכמה מדינות".

הגז קבור באדמה או במים, מתחת לשכבות של פופוליזם וביורוקרטיה".

"היכולת לעמוד מול הגל הפופוליסטי, מול אנשים שלא מבינים איך לנהל כלכלות, שיכולים להרוס בקלות, נמצאת בממשלה הזאת".

"בשיטפון הפופוליסטי ששוטף גם את מדינת ישראל צריך להגיד גם את הדבר הזה".

אם נתניהו לא נסחף, למה הוא גרר למסיבת עיתונאים בהולה כמה ימים קודם את שר האוצר, הנגיד, ושר האנרגיה שיחזיקו לו את היד? ומדוע בכלל הרביעייה המכובדת הזאת החליטה לתקן את המלצות ועדת צמח אם הכל כל כך בסדר? ואם הפופוליזם הוא הבעיה ולא החלטות הגז, למה בג"ץ חייב את הממשלה לנמק אותן? ואם הכל כל כך טוב למה פרש יעקב עמידרור במפתיע?

כל זה היה בבוקר. בערב הסלים נתניהו עוד יותר את המאבק בפופוליזם המשתולל ברחובות. כך הוא התבטא במסיבת הפרידה לנגיד סטנלי פישר: "בעיני, האיום הגדול ביותר זה הגלים הפופוליסטים שמאיימים לשטוף לא רק את כלכלתנו, שכבר שוטפים כלכלות רבות. גל של התנכלות לסקטור הפרטי שסוחב את המשק, גל שרואה בעשיית רווחים פשע, וגל שהוא היפוך גמור לידיעה שאנחנו צריכים את היוזמה והעשייה, הפעלתנות והיצירה של נשות ואנשי עסקים שיובילו את המדינה קדימה". בקיצור, לא רק פופליזם אלא גם שנאת עשירים יש כאן. שנאה תמיד הולך אצלנו טוב.

ייתכן שמי שהיה מקור ההשראה לנתניהו הוא היועץ הכלכלי שלו, יוג'ין קנדל, שכבר בשלהי הכהונה של הממשלה הקודמת טען שיש כאן עודף רפורמות בגלל לחץ ציבורי ושצריך לעצור קצת - אחרת המגזר העסקי יסבול ומשקיעים יפסיקו לבוא לישראל. קנדל המשיך להפיץ את התיאוריה שלו, ולפני שבוע בוועידת הנשיא הוא טען שהדיון הציבורי הירוד פוגע בכלכלה ומשפיע באופן הרסני על פעילות הממשלה. "לא משנה מה אתה אומר, משנה שיהיה לך מה להגיד בעיתון ובמדיה החברתית. זו כבר בעיה אסטרטגית", אמר.

הטובים והרעים 
על פי לפיד

גם אצל יאיר לפיד יש התייחסות דומה לביקורת נגד האוצר והממשלה, אבל אצלו המלים קצת שונות. לפיד נראה כמזלזל במי שלא חושב כמוהו, שהוא או "צווחן" או "אנרכיסט שולי והזוי". לעתים המתנגד פשוט לא מבין על מה הוא מדבר ‏(תינוק שנשבה?‏) ולכן הוא פשוט גורם נזק לעצמו ‏("מחירי הדירות שלכם ייפלו, אתם תאבדו את העבודה"‏). ויש גם את אלה שהם סתם חסרי סבלנות ‏(שלא יכולים לחכות שנתיים עד שיהיה כאן טוב‏). באיזו מהירות נהפך לפיד מתומך במחאה ללוחם הגדול כנגדה.

בפוסטים של לפיד יש טובים ויש רעים. עם הטובים הוא מסתחבק ‏(שותה קפה עם קלינטון ומתלוצץ עם שי פירון‏) ואת הרעים הוא בכלל לא סופר - אין להם שמות והם תמיד עומדים בחוץ וצועקים ‏("עוד לא המציאו את המגפון שאפשר לשמוע בישיבות"‏). הנגיד החדש, למשל, הוא חבר לטיסה מניו יורק ‏(מחלקה ראשונה?‏) שמציע לו לישון קצת יותר, והוא גם שכן מצפון תל אביב, כך שהמפגינים יקבלו שניים בכרטיס אחד.

אלא שנתניהו, קנדל ולפיד שוגים. הדיון הציבורי בישראל בענייני כלכלה וחברה השתפר לאין ערוך בשנים האחרונות, בין היתר בסיוע המחאה החברתית. יש עלייה משמעותית ברמת הידע והעניין של הציבור, המידע זורם וגם הוויכוח ענייני יותר. זה בדיוק מה שתרם לצניחה של עשרות אחוזים במחירי הסלולר, להעברת המלצות ששינסקי, לחקיקת חוק הריכוזיות ולשינויים נוספים.

חן גלילי

במשך שנים היה נתון השיח הכלכלי בידי חבורה של מקורבים לצלחת ובעלי ההון ‏("ראשי המשק"‏) שהפעילו לוביסטים ויחצ"נים. נכון, יותר נוח אתם. הם מתכנסים בשקט בשקט באירועים מפונפנים ואפשר לסגור אתם עניינים. כיום הדיון רועש והמוני יותר, התקשורת מהירה ונובחת יותר והמחאה לפעמים לא נעימה. אז מה?

הניסיון של נתניהו ולפיד להפוך את הביקורת ללא לגיטימית - הוא לא רק מאכזב אלא גם לא דמוקרטי. לא שאין פופוליזם בנאומים של שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון, בהפגנות מול בתי השרים בפייסבוק ובתקשורת. אבל איפה אין?

המלחמה שלהם בביקורת היא בעצמה פופוליסטית והיא גם מלווה בבורות ‏(או בעצימת עיניים‏). הציבור לא שונא עשירים ולא מסתייג מרווחים או מעסקים טובים. הוא רק רוצה שהם יהיו הוגנים ושינבעו מתחרות אמיתית ולא מניצול כוח מונופוליסטי או קשרי הון־שלטון. האם נשמעה ביקורת נוראית על מכירת ישקר? האם היזמים של וויז חטפו משהו ממישהו? כמובן שלא. כי הביקורת היא כנגד מי שגייס מיליארדי שקלים ולא מחזיר, כנגד בעלי מונופולים שעושקים את הציבור וכנגד מי שלא משלם תמלוגים או מהנדס את תשלומי המסים שלו - ולא כנגד "פעלתנות ויצירה של נשות ואנשי עסקים".

עידן עופר, האיש שזרק באחרונה שתי חברות על נושיהן ועובדיהן לפח האשפה, צים וחברת בטר פלייס, ברח מישראל ללונדון "בגלל הפופוליזם". כך נכתב ב"פייננשל טיימס". כן, מקורביו הודו שגם משטר המס ידידותי יותר בלונדון. וזה מצחיק כי עופר עזב מיד אחרי ההחלטה ‏(הפופוליסטית?‏) של לפיד לא לאשר את מכירת כיל שבשליטת עופר לקנדים. צחוק הגורל, מי שמאשים בפופוליזם מיד מואשם בו.

מנהיגות אמיתית לא מפחדת מביקורת גם אם היא מלווה בקצת פופוליזם. מנהיגות אמיתית מבינה שבישראל יש הרבה מאוד אנשים מאוכזבים ממצבם הכלכלי ומהאופק שהם רואים לנגד עיניהם. אנשים שמגלים שקבוצה קטנה של אנשים התעשרה באופן לא פרופורציונלי ואילו הם נשארו מאחור. אנשים שרוצים שיתייחסו לכספי המסים שלהם אחרת. אלה אותם האנשים שהביאו את לפיד ונתניהו לשלטון ואלה האנשים שגם הנגיד החדש צריך לעשות אתם היכרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו