ביהמ"ש אפשר לחשוף זהותם של בעלי קרקע פלסטינית ליד התנחלויות - מדיני ביטחוני - הארץ

ביהמ"ש אפשר לחשוף זהותם של בעלי קרקע פלסטינית ליד התנחלויות

אחרי 46 שנה שהטאבו בגדה היה סגור לעיון הציבור, נענה השופט לעתירת פסגות לפתוח אותו. ההחלטה תקל מאוד על הרחבת ההתנחלויות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
חיים לוינסון

החלטה דרמטית של בית המשפט המחוזי בירושלים התקבלה באחרונה: אחרי 46 שנים שמרשם המקרקעין בגדה (טאבו) היה סגור לעיון הציבור, הורה בית המשפט למסור למתנחלים מידע על זהות בעלי קרקע פלסטינים שיש להם שטחים ליד ההתנחלויות. בניגוד לנהוג בתוך הקו הירוק, שם ניתן לקבל מידע על זהות בעלי דירות וחלקות אדמה תמורת 10 שקלים, מידע זה מסווג וחסוי לציבור בגדה המערבית. רק אדם שיש לו "זיקה לקרקע" יכול לפנות למינהל האזרחי בבית אל ולקבל נסח טאבו. מי שאין לו "זיקה לקרקע" צריך להפעיל אנשים בכפרים הפלסטיניים, או מקורות במינהל האזרחי, שימסרו לו את המידע.

השנה הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים סא"ל יאיר בלומנטל, שהיה ראש תחום תשתית במינהל האזרחי, בהפרת אמונים, משום שמסר לקבלנים מידע על בעלי חלקות, שסייע להם לזייף את מכירתן.

מדיניות הסתרת הטאבו ננקטת על ידי המינהל האזרחי מכמה סיבות. ראשית, היא מאפשרת ידיעה אם פלסטיני מכר את אדמותיו לישראלי, עבירה שמוטל עליה גזר דין מוות ברשות הפלסטינית. כמו כן, יש תופעה רחבה של זיופי עסקאות מקרקעין בגדה. הזייפנים מנצלים את הרישומים החלקיים ואת העובדה שפלסטינים רבים נמצאים בירדן או בארצות הברית, ומזייפים את חתימותיהם.

ההתנחלות עפרה בגדה המערבית, באפריל. התרחבות קלה יותר להתנחלויות שסובלות ממצוקת קרקעצילום: רויטרס

בשנה שעברה עתרו לבית המשפט המחוזי היישוב פסגות ועמותת רגבים ל"שמירה על אדמות הלאום", לקבל מידע על זהות בעלי קרקעות ביישוב ובגבעה הסמוכה אליו. העותרים טענו שהם מבקשים את המידע "כדי לרכוש קרקעות נוספות סמוך ליישוב במטרה לפתח אותו ולהרחיבו. מדובר בקרקעות טרשים שאין להן כל ערך לבד מהכללתן ביישוב". הם טענו שהם בעלי "זיקה לקרקע" כי הם שכנים שלה.

פסגות הוקמה ב-1978, על קרקע של פלסטינים שנתפסה "לצרכים צבאיים", פרקטיקה שנפסלה בבג"ץ אלון מורה. יש גם חלקות קרקע פלסטיניות בפסגות שפלשו אליהן תושבים והקימו בתים ללא היתר, וחלקות של פלסטינים שאין עליהן בנייה, אך הן כלואות בתוך גדר היישוב.

כל החלקות שהתבקש עליהן מידע נמצאות מחוץ לשטח השיפוט של ההתנחלות. המדינה סירבה לבקשה למסןר מידע בנימוקים קבועים. לדבריה, לא די בשכנות עם מקרקעין ורצון לרכוש כדי להיות בעל עניין. ואולם השופט המחוזי בירושלים, ד"ר יגאל מרז, החליט אתמול לקבל את עתירת פסגות, וכתב שפרשנות המדינה אינה מקובלת. "גם אם אניח שבאזור (יהודה ושומרון) קיימות נסיבות מיוחדות, השונות מאלו הקיימים בישראל, עדיין מוטל היה על המדינה להראות שהפרשנות שהם מאמצים לנוהל היא סבירה ומידתית. נדרש היה להראות שמוצדק מראש שלא לדון בבקשה פרטנית למידע המתייחס למקרקעין גובלים ולרצון ברכישתם".

להחלטה זו השפעה משמעותית על הרחבת ההתנחלויות. בעיקר באזור רמאללה, הבקעה וטול כרם, האדמות רשומות בטאבו. בלי רכישתן, להתנחלויות יש קשיים משפטיים להתרחב. בשל מדיניות הממשלה בשנים האחרונות, שלא לאכוף את חוקי התכנון והבנייה ולהלבין בדיעבד כל בנייה ישראלית על אדמות פרטיות או אדמות מדינה, נעשה מאמץ ניכר לרכוש אדמות מפלסטינים ולהקים עליהן בתים. החלטת בית המשפט תאפשר להתנחלויות שסובלות ממצוקת קרקע, כמו פסגות, כוכב השחר, עפרה, בית אל, כוכב יעקב, לקבל מידע שיאפשר להתחיל בתהליך העברת הקרקע אליהן.

דרור אטקס, העוקב אחר מדיניות ההתנחלות בגדה, אמר בתגובה ש"מדובר בשטחים שהמתנחלים כבר השתלטו עליהם בפועל, בסיוע המדינה, בבנייה, חקלאות, גידור ושימוש באלימות”.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ