בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סקר השחיתות העולמי

73% מהישראלים: גופי השלטון מקדמים אינטרסים זרים

סקר של ארגון השקיפות העולמי מגלה כי 89% מהישראלים מאמינים כי לקשרים אישיים חשיבות רבה להנעת תהליכים במגזר הציבורי ■ הגופים שנתפשים כמושחתים ביותר - המפלגות והרבנות

56תגובות

בישראל שיעור גבוה ביותר של אזרחים התופש את גופי השלטון כמושחתים ומונעים על ידי לחצים חיצוניים - כך עולה מסקר של ארגון השקיפות העולמי. משבר האמון החמור בגופי השלטון בישראל מתגלה בנתון שלפיו 73% מהציבור טוענים שגופי השלטון מנוהלים במידה רבה, או לחלוטין, על ידי קומץ בעלי עניין שמנסים לקדם אינטרסים זרים - לעומת 64% בארה"ב, 62% במקסיקו, 28% בפינלנד ו-5% בלבד בנורווגיה. רק ביוון היה השיעור גבוה יותר - 83%.

לפי הסקר, 96% מהציבור בישראל סבורים כי יש חשיבות להפעלת כוח או קשרים אישיים כדי לקדם הליכים מול המגזר הציבורי - מהם 89% טענו שקשרים אישיים חשובים מאוד להתנעת הליכים במגזר הציבורי, ו-7% טענו שזה חשוב במידה מסוימת. זהו השיעור הגבוה ביותר של אזרחים הסבורים כך לגבי המגזר הציבורי במדינתם, מבין כל מדינות מערב אירופה. בממוצע עולמי, 47% בלבד סבורים כי קשרים אישיים חשובים בהנעת תהליכים במגזר הציבורי.

כתבות נוספות ב-TheMarker

בג"ץ ידון היום: האם מחיר המים ייקבע
 על ידי חברי הכנסת?

עם תקציב של 52 מ' ש' - האם משרד התקשורת ינסה לעורר תחרות בשוק של עשרות מיליארדים?

63% מהישראלים שהשתתפו בסקר טענו שרמת השחיתות בישראל גברה בשנתיים האחרונות, ו-38% טענו שהיא נותרה באותה רמה - שנחשבת גבוהה יחסית לעולם המערבי.

מוטי מילרוד

הסקר בוצע בקרב מדגם מייצג של 1,004 נשאלים, באמצעות ראיון מקוון בין ספטמבר 2012 למארס 2013. בסקר העולמי השתתפו 114 אלף משיבים מ-107 מדינות. הסקר מפורסם בישראל על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, השלוחה הישראלית של הארגון.

המשתתפים בסקר גילו גם חוסר אמון ברצון הממשלה להיאבק בשחיתות. 71% מהישראלים טענו כי מאמצי הממשלה להילחם בשחיתות אינם יעילים, לעומת 11% שטענו כי המאמצים יישאו פרי. זאת, לעומת 54% מהמשתתפים בסקר ברחבי העולם שטענו כי המאבק בשחיתות אינו יעיל, ו-22% שחשבו כי הוא יעיל. 67% מהישראלים סבורים שהאזרחים יכולים להשפיע במלחמה בשחיתות, ו-60% טענו שיסכימו לקנות מוצרים במחיר גבוה יותר מחברות מסחריות נקיות משחיתות.

"בדו"ח יש ממצאים קשים באשר לאמון הציבור במערכת הפוליטית והציבורית. הציבור לא מאמין ביכולתו לקבל שירות ראוי מהמגזר הציבורי ללא שימוש בקשרים אישיים ובשוחד", אומרת מנכ"לית שקיפות בינלאומית ישראל, עו"ד גליה שגיא. לדבריה, "הדרך הטובה ביותר למנוע מקרים כאלה היא שקיפות מלאה של גופי השלטון והפקידות הציבורית".

הצבא יוצא נקי

מוסדות השלטון שנתפשים כמושחתים ביותר בקרב הישראלים הם המפלגות הפוליטיות והרבנות. השחיתות במפלגות דורגה על ידי המשתתפים בסקר בציון ממוצע של 4.2 מתוך 5 (כאשר 5 היא דרגת השחיתות הגבוהה ביותר), והשחיתות במוסדות הדת השלטוניים קבילה ציון של 4.1. בעמותה מציינים שברחבי העולם מוסדות הדת נתפשים כמושחתים הרבה פחות, וזכו לציון 2.6 בממוצע עולמי.

עובדי השירות הציבורי בישראל דורגו במקום השלישי מבחינת דרגת השחיתות, בציון 3.7. אנשי ארגון שקיפות בינלאומית ציינו כי גם ברחבי העולם, המפלגות והשירות הציבורי נתפשים כמושחתים.

על פי הסקר, דרגת השחיתות במגזר העסקי, התקשורת, הכנסת והמשטרה זהה - והציון הממוצע הסופי שהוענק לכל אחד מהגופים הוא 3.5. מערכת המשפט והצבא נתפשים כמושחתים פחות - מערכת המשפט הישראלית זכתה לציון 2.9, והצבא לציון 2.6.

12% מהישראלים שילמו שוחד בשנה שעברה

על פי הסקר, 12% מהציבור בישראל שילמו שוחד לגוף מסוים בשנה שעברה. 9% מהישראלים דיווחו כי שילמו שוחד כדי לקדם עסקות נדל"ן. לעומת זאת, היקפי השוחד בעולם גבוהים מאשר בישראל, וכ-27% מהנשאלים במדינות שהשתתפו בסקר דיווחו על תשלום שוחד במהלך השנה האחרונה.

שיעור משלמי השוחד בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, ודומה לשיעור בג'מייקה, רואנדה, הפיליפינים, ארגנטינה ואל סלבדור. לעומת זאת באיטליה, בריטניה וארה"ב, פחות מ-9% מהציבור הודו ששילמו שוחד, ובאוסטרליה, בלגיה, קנדה ופינלנד הודו בכך פחות מ-5%.

הארגון מציע כמה דרכי פעולה במאבק בשחיתות, ובהן חיוב פוליטיקאים לחשוף הצהרות הון שלהם ושל משפחתם ואת כל ניגודי העניינים הפוטנציאליים שבהם הם עלולים להיתקל, לצד חשיפת מקורות המימון המלאים של מפלגות ומועמדים במפלגות. בישראל, הצהרות ההון של חברי הכנסת אינן חשופות לציבור.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו