שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
חיים לוינסון
חיים לוינסון

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בתחילת החודש כי עסקת נדל"ן שערכה חברת "אל־ווטאן", זרוע רכישת הנדל"ן של המתנחלים, שהביאה לנישול משפחה פלסטינית מביתה לטובת מכון תורני, זויפה. העסקה המדוברת נערכה כדי לרכוש בית בפאתי הכפר עין יברוד ליד רמאללה, בו מתגוררת משפחת שחאדה. בשנות ה-90, כאשר נסלל כביש עוקף רמאללה, נותר הבית בודד מצדו המזרחי של הכביש, סמוך לבתי ההתנחלות עופרה.

בשנת 2003 באו בני המשפחה לביתם ערב אחד אך גילו כי המנעולים הוחלפו, ושלמבנה נכנסו כמה מתנחלים שטענו שרכשו את הקרקע מבני המשפחה. במבנה התמקם "מכון משפטי ארץ", מכון תורני שבאופן אירוני עוסק בדיני ממונות. עם השנים, הקימו בעפרה גדר לא חוקית שהקיפה גם את המכון. הגדר נהרסה השנה בהוראת בג"ץ, וסביב המכון יש כיום שלושה כלבים השומרים על השטח.

הרכישה לכאורה בוצעה על ידי חברת "אל־ווטאן". זו חברה הרשומה בשומרון, מכיוון שלפי החוק הירדני, שעדיין חל בשטחים, רק חברה מקומית יכולה לרכוש קרקע במקום.

משפחת שחאדה מול הבית שנרכש, אתמולצילום: אוליבייה פיטוסי

בעבר היתה אל־ווטאן מעורבת בעסקה מזויפת אחרת, לרכישת קרקעות במגרון. חקירת המשטרה העלתה כי הרכישה לא התרחשה מעולם, אולם התיק נסגר לאחר שלא ניתן היה להוכיח מי היה אחראי לזיופים בעסקה בשנה האחרונה רכשה אל ווטאן אדמות במאחזים נוספים כדי למנוע את הריסתם, בין היתר קרקע נוספת במגרון, וכעת בעמונה.

80% מהחברה נמצאים בבעלות בנייני בר אמנה, חברה-בת של האגודה השיתופית אמנה, זרוע ההתיישבות של מועצת יש"ע. יתר הבעלות שייכת לחברה לפיתוח בנימין, חברה-בת של המועצה האזורית בנימין, וחברה פרטית בבעלות איש עסקים. מנהלי החברה הם זאב חבר, המכונה זמביש, עסקן לענייני בנייה; משה יוגב, גזבר אמנה; וחנניה נחליאל, עובד אמנה.

ב-2003, לאחר כניסת המתנחלים לבית, הגישה אל־ווטאן בקשה למינהל האזרחי לרשום את הקרקע על שמה. הבקשה נדחתה, לאור בעיות שהתגלו במסמכים. ב-2008 פנתה אל ווטאן לבית המשפט בבקשה להורות למינהל האזרחי להשלים את הרישום. לטענתה, חמישה מבני המשפחה התייצבו בפני נוטריון, הציגו צו ירושה ומכרו את האדמות.

לפני עשרה ימים דחה השופט ארנון דראל את התביעה. במשפט התברר כי הנוטריון שערך את העסקה, יצחק סלומון, הורשע בעבר בפלילים בגין גניבה מלקוחותיו ורישיונו נשלל. בנוסף על כך, סלומון לא שמר אצלו את המסמכים הנוגעים לעסקה, בניגוד לחוק, ולא זיהה בבית המשפט את בן המשפחה אותו טען שפגש פעמיים.

בית משפחת שחאדה בכפר עין יברוד בו התמקם "מכון משפטי ארץ"צילום: אוליבייה פיטוסי

השופטדראלציין בהחלטתו כי "התובעת לא הגישה מסמכים רלבנטיים. מסמכי המקור לא הובאו. ההסברים שניתנו לאי-הבאתם אינם מספקים. התובעת לא עשתה כל מאמץ להוכיח שמדובר במסמכים אמינים, נמנעה מלבדוק את המסמכים המקוריים על ידי מומחה מטעמה ולהשיג חוות דעת המאמתת את החתימות" .

המתווך ב"עסקה" היה חאלד כדורה, תושב חברון. נגד כדורה עומד כתב אישום בגין עבירות זיוף בבית המשפט המחוזי בירושלים. בעבר תיוור כדורה בעסקה נוספת שבוטלה על ידי בית המשפט, למכירת בית בחברון בשכונת תל רומיידה לידי מתנחלי העיר. במקרה זה התברר כי כדורה היה המתווך, וגם מי ש"תרגם" את המסמכים עבור הנוטריון, מבלי שחתם על התרגום ומבלי שנבדקה מידת בקיאותו בשפה העברית.

עו"ד דניאל קרמר, המייצג את אל־ווטאן, סירב להגיב על הידיעה, בטענה שפסק הדין אינו חלוט. עו"ד מוחמד דחלה שייצג את משפחת שחאדה אמר ל"הארץ" כי “10 שנים של מאבק משפטי הוכיחו ש’הרכישה’ מזויפת וכי מבחינת אל־ווטאן המטרה מקדשת את האמצעים. אנו מקווים כי הרשויות שעד כה לא סייעו למשפחת שחאדה לחזור לביתה ועשו יד אחת עם החברה, יעשו כעת את המוטל עליהם ללא תירוצים ודחיות, יפנו לאלתר את אנשי החברה ויסייעו למשפחת שחאדה לשוב לביתה”.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ