בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צוערים במשרד החוץ משתכרים 6,600 ש' בחודש; לוחמי סייבר - 35 אלף ש'

שירות המדינה מציע שכר אטרקטיבי לעובדים בחוזים אישיים - כל עוד הם עוסקים במקצועות שלהם ביקוש גבוה במגזר הפרטי ■ אך גם במקרים שבהם מוצע שכר גבוה יחסית, הוא עדיין נמוך מהממוצע במגזר הפרטי ■ המרוויחים הגדולים מהחוזים האישיים הם מומחים שעוזבים אחרי זמן קצוב

129תגובות

"שיאן השכר" המועסק בחוזה אישי בשירות המדינה מרוויח 44,838 שקל בחודש בלבד, סכום נמוך יחסית לעומת שיאני המגזר הפרטי - כך עולה מעדכון שכר עבור עובדי החוזים האישיים ליולי שהגיע לידי TheMarker. המסמך כולל פירוט של כ-8,600 עובדי מדינה המועסקים בחוזים אישיים שמוגדרים "מיוחדים" ‏(60 פורמטים שונים של חוזים‏), המסווגים לפי מקצועות ומספר דירוג, ונקבעים בידי הממונה על השכר במשרד האוצר.

בשירות המדינה מועסקים כ-67 אלף עובדים, כאשר העובדים בחוזים האישיים המיוחדים מהווים כ-12.5% מהם. השימוש בחוזים האישיים בשירות המדינה החל בשנות ה-90, במטרה להציע לעובדים במקצועות מבוקשים תנאים טובים יותר לעומת החוזים הקיבוציים - וכך להתחרות במגזר הפרטי. שכרם של בעלי חוזים אישיים גבוה ב-30%-35% לעומת השכר בהסכם קיבוצי בשירות המדינה, אך במקרים רבים הוא עדיין נמוך לעומת השכר הממוצע הנהוג במגזר הפרטי.

טבלאות השכר המעודכנות ליולי 2013 מראות כי תקרת השכר של עובדים אלה אינה גבוהה. בנוסף, קיימים פערים גדולים בין שכרם של בעלי מקצועות בביקוש גבוה בשוק הפרטי לבין כאלה בביקוש נמוך. כך למשל, כלכלן או "מומחה" מתחיל בחוזה אישי ישתכר כ-8,500 שקל בחודש, ואילו עובד איכות סביבה או עובד משרד הפנים ישתכרו בתפקיד ראשון כ-6,000-5,000 שקל בחודש בלבד. גם משפטן מתחיל ישתכר יחסית מעט - כ-6,800 שקל בחודש, ככל הנראה מכיוון שקיימת הצפה במקצוע זה בשנים האחרונות. בדרגה הגבוהה ביותר, יכול שכרו של משפטן בשירות המדינה להגיע ל-18,245 שקל בחודש.

כתבות נוספות ב-TheMarker:

התחרות מגיעה לצרכן: יזמים יספקו חשמל ללקוחות ביתיים

גוגל הסינית רכשה חנות אפליקציות תמורת 1.9 מיליארד דולר

אמיל סלמן

המשמעות היא כי פרט לכמה מקצועות שהביקוש להם גבוה בשוק הפרטי, בעיקר כלכלנים ואנשי מחשבים, שכרם של רוב המועסקים בחוזה אישי בדרגות הבסיס רחוק מהשכר הממוצע במשק ‏(כ-9,000 שקל בחודש‏). באחדות - הארגון המאגד את העובדים בחוזה אישי - מסבירים כי רק מעטים מעובדים אלה מצליחים להגיע לדרגות הגבוהות. כך קורה כי המדינה מציעה לרבים מעובדיה, גם כאלו בחוזה אישי, שלכאורה אמור לשפר את תנאיהם, שכר שקשה לסגור עמו את החודש.

לפי האוצר, שכרם הממוצע של עובדים בחוזה מומחים הוא נאה למדי: 23.3 אלף שקל בחודש, אך הם מהווים מיעוט זעום מכלל העובדים בחוזים אישיים בשירות המדינה - 391 עובדים בלבד, או 4.5% מבעלי החוזה האישי. חוזה מומחים, לפי האוצר, מוענק לעובדים במקצועות נדרשים - כמו אקטואר או מהנדס בתחום ייחודי.

בשורה התחתונה, נראה כי חוזים אישיים בשירות המדינה הם אטרקטיביים בעיקר עבור עובדים בעלי ידע ייחודי, שעשויים להשתכר לא רע כמומחים או כאנשי מחשוב, אך גם הם עשויים להישאר בשירות הציבורי לזמן קצוב. מחקר של בנק ישראל מ-2012 מצא כי סיכויי העזיבה של עובדים שעברו לחוזה אישי ב-2002-2001 גבוהים כמעט פי שלושה מאלה של עובדים בהסכמים קיבוציים. "החוזים האישיים לא השיגו את מטרתם. קבלת חוזה אישי מגדילה את הסיכוי לעזוב", נכתב במחקר.

שכר נמוך לבוחני פטנטים

מהו שכרו של עובד בחוזה אישי בתפקיד שאינו בביקוש גבוה בשוק הפרטי? שכרם של עובדים בדירוג אקדמאים, רובם ממדעי החברה והרוח - 45% מכלל המועסקים בשירות המדינה - מתחיל ב-4,542 שקל בחודש ומגיע ל-12,653 בחודש; אנשי דת במשרד הפנים משתכרים 8916-4458 שקל בחודש; מאבטחים משתכרים 5,468-5,000 שקל; בוחני פטנטים מתחילים במשרד המשפטים משתכרים 
כ-7,500-6,000 שקל; ושכר עובדים פרא רפואיים בוותק של עד 9 שנים הוא 9,317-5,578 שקל בחודש.

קבוצה נוספת ששכרה נמוך מאוד הם צוערים במשרד החוץ, שמועסקים בחוזה אישי ב-5 השנים הראשונות לשירותם, ומשתכרים 6,636-5,398 שקל בחודש. דוגמה זו מאשרת את טענותיהם של אנשי משרד החוץ לשכר נמוך ובלתי מתגמל בכל הדרגים, שהוביל אותם לפתוח למאבק על שיפור תנאי שכרם - הנמשך כבר חודשים ארוכים.

השכר האטרקטיבי בשירות המדינה מוענק, שלא במפתיע, לעובדים ייחודיים שטווחי השכר שלהם גבוהים מאוד: עובדי מינהל תעופה אזרחי ‏(רת"א‏), האחראים על ההיבטים הבטיחותיים והכלכליים בתחום התעופה בישראל, משתכרים עד 43,262-5,512 שקל בחודש; כלכלנים - 21,644-9,524 שקל בחודש; מנהלים בכירים ‏(עובדי לשכות‏) - 30,058-6,038 שקל בחודש; ועובדי המטה לביטחון לאומי - גוף מטה המייעץ לראש הממשלה בענייני חוץ וביטחון, המשתכרים 35,045-8,652 שקל בחודש.

גם המטה הקיברנטי ‏(סייבר‏) הלאומי, שהוקם ב-2011 ופועל מינואר 2012, מספק שכר נאה: 35,043-16,223 שקל בחודש. עובדים "מצ'ופרים" נוספים הם נהגי שרים ומנכ"לים, המשתכרים 14,199-12,248 שקל בחודש. באוצר מסבירים כי שכר הנהגים הגלובלי גבוה יחסית "מכיוון שהוא מגלם בתוכו עבודה נוספת רבה - שעות נוספות שלא ניתן לדווח עליהן, מכיוון שזוהי משרת אמון והעובד מועסק 'סביב השעון'".

טבלאות החוזים האישיים כוללות גם שבעה פורמטים חדשים של חוזים מיוחדים לאנשי מחשוב ומנתחי מערכות מידע - כ-200 עובדים, שעד לאחרונה עבדו עבור הממשלה כעובדי מיקור חוץ בחברות מחשוב, אך החל מקיץ זה נהפכו לעובדי מדינה. רמות השכר המוצעות דומות לאלה של המגזר הפרטי - 25,406-11,765 שקל בחודש.

אבירם ז'ולטי, יו"ר אחדות, טוען כי הסיבה לקליטת עובדי המחשוב כעובדי מדינה, במקום להמשיך להעסיקם במיקור חוץ, היא הכרה של המדינה בכך שעובדי מיקור חוץ מחויבים פחות מעובדים שמועסקים ישירות. לדבריו, "המדינה הבינה שלא הגיוני שהמחשוב הממשלתי יתופעל בידי חברות חיצוניות".

באוצר מסבירים כי "עובדי המחשוב שנקלטו לשירות המדינה הם עובדים העוסקים בתפקידי ליבה בתחום המחשוב. המדינה החליטה שיש לקלוט אותם כעובדי מדינה ולא להעסיקם במיקור חוץ לאור רגישות התפקיד, הידע והעיסוק בתחומי הליבה של מערכות המחשוב של המדינה".

קו תפר עדין

רם קנדיל, עובד למ"ס וממייסדי אחדות, טוען כי השכר המוצע לעובדים בחוזה אישי הוא רחוק ממספק. לדבריו, "נכון שבמקצועות מסוימים אין למדינה ברירה אלא להציע שכר טוב כדי למשוך אנשים, אך עדיין הפערים מול המגזר הפרטי גדולים, ולכן רבים עוזבים". מהשוואה שביצעו באחדות מול נתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהשכר הממוצע של אקדמאים בשירות המדינה היה, נכון ל-2010, כ-11.5 אלף שקל, בכלל המשק היה השכר הממוצע לאקדמאי כ-13 אלף שקל.

קנדיל מוחה גם על כך שקיימים כמה סוגי חוזים אישיים עבור אותם מקצועות - למשל דירוג אקדמאים 587 ודירוג אקדמאים 87 - אף שברוב המקרים אין ביניהם הבדל ממשי והשכר המצוין בהם זהה. לדברי קנדיל, "זו דרך שבה נוקטים כדי לפצל עובדים - וכך לשלוט בהם. זו המצאה חדשה של השנים האחרונות, ואנחנו יוצאים נגדה. צריך לאחד את כל החוזים האלה לכדי חוזה אחד".

באוצר מציינים כי חוזים שונים מאפשרים מתן שכר שונה לעובדים חדשים - ונראה כי הוא בדרך כלל נמוך יותר. "חוזה כלכלנים 14 נוצר ב-1997, ואילו חוזה כלכלנים 514 נוצר ב-2003, בתקופת 'עידוד הצמיחה'", מסבירים באוצר. "השכר בו היה נמוך בזמנו מהשכר של כלכלן בדירוג 14, עקב המצב הכלכלי הקשה ששרר באותה תקופה. גם מנגנון העדכון של החוזה היה שונה".

תוספות משמעותיות לשכר

טענתו של קנדיל באה לידי ביטוי בחמישה חוזים חדשים המופיעים במסמך עדכון השכר החדש - מומחים ‏(מהנדסים ביולוגיים, פסיכולוגים וכו'‏), כלכלנים, עובדי יחידת התכנון במשרד הפנים, צוערים במשרד החוץ ועובדי הגנת הסביבה. בחוזים אלה השכר נמוך בכ-12% לעומת השכר בחוזים ישנים יותר באותם מקצועות. הסיבה להפחתת השכר היא תלונות של עובדים בחוזה אישי כי הם לא מקבלים תגמול על שעות נוספות. במצב הקיים כיום, עובדים חדשים משתכרים פחות בשכר החודשי - בשל התוספת האפשרית של שעות נוספות. בנוסף, הם לא יהיו זכאים לשכר עידוד ולכוננויות.

באחדות מסבירים כי החוזים החדשים הם לרעת העובדים, ובעיקר העובדות - שנוטות לצבור פחות שעות נוספות לעומת גברים. לדברי ז'ולטי, "זו מעין תופעת עובדי דור ב' - התפקיד זהה, השכר שונה. החוזים האלה מוחלים רק על עובדים חדשים ולא על קיימים".

באוצר מסבירים כי "החוזים החדשים הם חוזים אישיים שהשכר בהם אינו גלובלי. בנוסף לשכר בחוזים אלה, במידה והעובד יבצע שעות נוספות - הוא יקבל תשלום עבור שעות אלה. בתפקידים אלה העובדים נדרשים לבצע שעות נוספות - הן נשים והן גברים".

עם זאת, עובדים בחוזה אישי בשירות המדינה זכאים להטבות רבות שלהם זכאים גם עובדים בחוזה קיבוצי - ולכן לשכרם מצטרפות תוספות וזכויות בעלות ערך כלכלי רב. עובדים בחוזה אישי, למשל, זכאים לימי חופשה ומחלה מוגדלים לעומת המגזר הפרטי ‏(22 ימי חופשה ו-30 ימי מחלה. יום מחלה הוא בתשלום מלא מהיום הראשון‏); דמי הבראה מוגדלים; דמי ביגוד שנתיים; תוספת מעונות ‏(לילדים עד גיל חמש - על ילד ראשון 300 שקל ועל ילד שני 200 שקל‏); קיצור שבוע עבודה לאחד ההורים; והפרשה לקרן השתלמות.

עובדים בחוזה קיבוצי זוכים להטבות נוספות, כמו תוספת ותק, גמול השתלמות, קרן ידע ועוד. הם זוכים גם לעדכון שכר קבוע, בהתאם לעליית המדד, שאינו תמיד מתבצע במקרה של עובדים בחוזה אישי. כך למשל, את עדכון השכר השנתי קיבלו עובדים בחוזה אישי רק כעת - חצי שנה אחרי המועד שבו היה אמור להתבצע.

"בינואר התקבלה החלטה בידי הגורמים המוסמכים במדינה ובהתאם לסמכותם, שלא לעדכן או להעלות את שכר המועסקים לפי חוזים מיוחדים ‏(אישיים‏)", נכתב במסמך הממונה על השכר. הסיבה לדחייה היתה הגירעון התקציבי. באוצר מסבירים כי "בהסכם האישי נקבע שנציב שירות המדינה והממונה על השכר רשאים לעדכן את שכרם של בעלי חוזים אישיים אלה מעת לעת. בתחילת 2013 נדון הנושא והוחלט, לאור המצב הכלכלי, להמתין עם העדכון ולהחליט אם לעדכן, בכמה וממתי את החוזים האישיים - לאחר שתתגבש המדיניות בעניין הפחתות השכר במגזר הציבורי".

מקרה זה מוכיח כי המועסקים בחוזים אישיים בשירות המדינה יושבים על קו תפר עדין, שבצדו האחד נמצאים עובדי המגזר הפרטי שאינם מוגנים כלל, ובצדו האחר עובדים מוגנים בהסכמים קיבוציים. האם משתלם להיות עובד שירות המדינה בחוזה אישי? נראה כי התשובה תלויה באלטרנטיבות התעסוקתיות המחכות לאותו עובד במגזר הפרטי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו