בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ערבים זה לזה?

הלכידות החברתית בישראל - מהנמוכות בעולם

חוסר קבלה של האחר, חוסר אמון בממשלה ומעורבות חברתית נמוכה מציבים את ישראל במקום ה-28 מתוך 34 מדינות בדירוג הלכידות של קרן ברטלסמן ואונ' ג'ייקובס בגרמניה

108תגובות

רמת הלכידות החברתית בישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי, כך עולה מדו"ח רדאר הלכידות החברתית של קרן ברטלסמן ואוניברסיטת ג'ייקובס בברמן שבגרמניה.

במחקר, שמדד לכידות חברתית לאורך 25 שנה ב-34 מדינות מהאיחוד האירופי וה-OECD, דורגה ישראל במקום ה-28. המקום שבו דורגה ישראל גבוה רק במעט מקבוצת המדינות שלכידותן החברתית היא הנמוכה ביותר. המדינות היחידות שהיו נמוכות מישראל היו קפריסין, ליטא, לטביה, בולגריה יוון ורומניה.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

תחקיר TheMarker: רכבת קלה בתל אביב - אין, ג'ובים לאנשי הליכוד - יש

איך, למרות הכל, נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה?

במקומות הראשונים בדירוג מוקמו מדינות סקנדינביה – דנמרק, נורווגיה, פינלנד ושוודיה – ואחריהן ניו זילנד, אוסטרליה, קנדה וארה"ב.

מיכל פתאל

לכידות חברתית מוגדרת כתכונה המאפיינת את הדרך בה חברים בקהילה חיים ועובדים יחדיו. חברה מלוכדת מאופיינת על ידי קשרים חברתיים עמידים, חיבור והתקשרות רגשית חיובית בין החברים לקהילה, והתמקדות מובהקת בטוב המשותף.

עורכי המחקר – אשר מדדו את הלכידות לאורך ארבע תקופות - חילקו את המושג "לכידות חברתית" לשלושה תחומים: קשרים חברתיים עמידים הדוקים ויציבים, חיבור וקשר רגשי חיובי בין החברים לקהילה, והתמקדות מובהקת בטוב המשותף. כל אחד משלושת התחומים הללו הורכב משלוש קטגוריות מדידות. המחקר התבסס על מערכת רחבה של אינדיקטורים שנלקחו ממחקרים בינלאומיים השוואתיים ומנתונים מדעיים אחרים.

הסיבות העיקריות למיקומה הנמוך של ישראל היו חוסר קבלה קיצוני של האחר, חוסר אמון במוסדות פוליטיים וחברתיים, ותפיסה נמוכה מאוד של הוגנות על-ידי הציבור הישראלי. בנוסף, מצא הדו"ח ירידה פתאומית ברמת הקבלה של חוקים חברתיים בקרב אזרחים ישראלים בתקופה האחרונה שנמדדה בו (2009-2012) וכן חוסר עניין מתמשך במעורבות אזרחית וחברתית.

עם זאת, ישראל קיבלה ציון גבוה מן הממוצע בקטגוריית הרשתות החברתיות, המודדת איכות וכמות של קשרים חברתיים. קטגוריה חזקה נוספת – אם כי קבועה פחות ובכל זאת מופיעה בתקופת המדידות האחרונה – היא קטגוריית ההזדהות הלאומית. בקטגוריה זו ישראל מדורגת במקום גבוה, בקבוצת המדינות הגבוהה ביותר מקרב המדינות שנמדדו.

לפי המחקר, ישנם שלושה תנאים שתורמים ללכידות חברתית חזקה: שפע כלכלי, התפלגות הכנסות הוגנת והתקדמות טכנולוגית לכיוון של חברת ידע.

המחקר מצא מתאם חיובי בין עושרה של המדינה, כפי שהוא נמדד בתמ"ג, לבין הלכידות החברתית שלה. קשר נמצא גם בין רמה גבוהה של אי-שוויון בהכנסות, שהתבטאה כמקדם ג'יני, לבין לכידות חברתית חלשה. מסקנה נוספת של הדו"ח היא שמודרניזציה איננה גורם מפחית לכידות חברתית. למעשה, החברות החדשניות ביותר מאופיינות ברמה גבוהה יותר של לכידות חברתית. המחקר מצא שהגירה לתוך המדינה ותהליך הגלובליזציה אינם גורמים שמערערים לכידות חברתית.

מבחינת ההשפעה על האוכלוסיה, אישש המחקר את ההנחה כי אזרחים בחברות בעלות לכידות חברתית גבוהה נהנים מתפיסה עצמית טובה יותר ומעריכים את עצמם כבריאים ובמצב טוב.

ברוב מדינות מערב אירופה – שווייץ, אוסטריה, לוקסמבורג, גרמניה, בריטניה, צרפת וספרד – נרשמה רמת לכידות חברתית גבוהה מהממוצע.

נורווגיה ושוודיה, שתפסו את המקומות שני ורביעי בהתאמה, דורגו במקומות הראשונים כמעט בכל אחד מהתחומים שנבדקו, אך בקטגוריית ההזדהות הלאומית היו בממוצע. בגרמניה, הולנד ובריטניה, שדורגו גם הן במקומות גבוהים, נרשמה גם כן רמת הזדהות לאומית נמוכה. מצד שני, בקרב מדינות שהיו במקומות נמוכים, כמו פורטוגל ורומניה, למשל, היו ציונים גבוהים בקבלת האחר יחסית למדינות אחרות. במדינות אחרות בתחתית הרשימה, כמו קפריסין ויוון, שנמצאות במשבר כלכלי עמוק, ישנה רמת הזדהות גבוהה עם המדינה למרות רמות נמוכות של לכידות.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו