שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נטע אלכסנדר
נטע אלכסנדר

ביום ראשון האחרון ארצות הברית סערה: ג’ורג’ זימרמן, מתנדב היספאני־לבן במשמר האזרחי, זוכה בידי חבר מושבעים בפלורידה מאשמת רצח הנער האפרו־אמריקאי טרייבון מרטין. הזיכוי הזה הביא לסיומו של משפט מתוקשר שהעלה על פני השטח את המתיחות הגזעית בחברה האמריקאית.

בידיעה על גזר הדין שפורסמה ב”רויטרס”, נכללו נתונים סטטיסטיים שלפיהם סיכוייו של שחור להירצח גבוהים פי שישה מאשר סיכוייו של לבן, ואף שהמספר של מקרי רצח המבוצעים על ידי שחורים ולבנים זהה, בבתי הכלא באמריקה יושבים כיום 70 אלף שחורים המורשעים ברצח, לעומת 45 אלף לבנים בלבד.

בזמן שהטלווויזיה סיקרה את משפט זימרמן מסביב לשעון, עלה לאקרנים בארצות הברית הסרט העצמאי “תחנת פרוטווייל” של ריאן קוגלר ‏(שהוקרן בפסטיבל ירושלים בשבוע שעבר‏), המבוסס על סיפור חדשותי דומה. הסרט מגולל את סיפורו של צעיר אפרו־אמריקאי בשם אוסקר גרנט, שמגדל את בתו בת הארבע באוקלנד שבקליפורניה. ב–31 בדצמבר 2008 גרנט יצא עם בת זוגו ושורה של חברים לבילוי בסן פרנסיסקו, ובגלל השתלשלות אירועים לא ברורה הוא נורה בגבו מטווח אפס על ידי שוטר לבן, אף על פי שהוא היה אזוק ולא נשא נשק.

לאחר שגרנט מת מפצעיו בבית החולים, הציתה התקרית גל של הפגנות באוקלנד ובסן פרנסיסקו במחאה על האלימות המשטרתית נגד אפרו־אמריקאים. “תחנת פרוטוייל”, המשחזר את היום האחרון בחייו של גרנט ועושה שימוש מצמרר בתיעוד האמיתי של הירי ‏(שצולם באמצעות טלפון נייד על ידי עובר אורח‏), משרטט דיוקן של מציאות חברתית שבמסגרתה כל צעיר שחור הוא חשוד פוטנציאלי.

התקשורת האמריקאית עסקה השבוע בלי הפסקה בשאלה אם זיכויו של זימרמן יישכח במהרה או יצית גל של מהומות. “תחנת פרוטווייל”, שמסתיים בכתובית המציינת כי על השוטר הלבן שהורשע בהריגה נגזר עונש מאסר של שנתיים וכיום הוא מסתובב חופשי, הפך לפתע מעוד סרט קיץ לסרט מחאה שיכול לגרום לצופיו לצאת לרחובות. בצירוף מקרים שקוגלר לא יכול היה לחזות, הקו בין הסרט לשידורי הטלוויזיה מהמשפט היטשטש וכל שנותר הוא מסר זהה שקשה להתעלם ממנו: אפרו־אמריקאים הם עדיין מיעוט מופלה שסובל מגזענות, גם על מסך הקולנוע וגם מחוצה לו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ