בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלחמת העצמאות

ללדת - ולהפסיד עשרות אלפי שקלים

נשים רבות רוצות לצאת לעצמאות ולהקים עסק - אך בתקופת ההריון והלידה מגלות כי המחיר שהן נאלצות לשלם כאמהות גבוה יותר מזה של שכירות, וכולל דמי לידה מופחתים, תשלומי מס מוגדלים והיעדר תמיכה סוציאלית

25תגובות

אחרי לידת בתה הבכורה החליטה היועצת הארגונית יפעת ונונו־לופו, 43, לפרוש מעבודתה כמנכ"לית בחברה לייעוץ ארגוני ולצאת לדרך עצמאית. "כשכירה עבדתי לפחות עשר שעות ביום, וכאמא זה לא התאים לי עוד", היא נזכרת. "אמרתי לעצמי שצברתי מספיק ניסיון ומוניטין כשכירה כדי להצליח לבד, ואכן הנחיתה ב'עצמאות' היתה קלה. הזמן היה בשליטתי, וזה בדיוק מה שחיפשתי. עבדתי הרבה והייתי מרוצה עד הגג".

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

כתבות נוספות ב-TheMarker

"הסטארט אפים פחות פופולריים כי רוצים להקדיש זמן למשפחה"

בחירת רופא בתשלום בבתי החולים - אסון?

המכונית המשפחתית הטובה ביותר בישראל

שביעות הרצון הגבוהה פגה כשנתיים מאוחר יותר, כשנכנסה ונונו־לופו להריון עם בתה השנייה, ונדהמה לגלות שעצמאיות משלמות מחיר כלכלי כבד על אימהות: דמי הלידה שמספק הביטוח הלאומי אינם משקפים בדרך כלל את ההכנסה החודשית הסטנדרטית שלהן, אלא הכנסה נמוכה בהרבה שנובעת מחישוב מורכב ובעייתי. כך קורה שכ–43 אלף נשים בישראל, עצמאיות בגילי הפריון - 20 עד 40 - סובלות, או צפויות לסבול, מדמי לידה מופחתים.

חשוב לציין כי בנוסף לדמי הלידה, שהם תחליף למשכורת - זכאית כל יולדת בישראל למענק לידה - סכום חד־פעמי שנע בין 516 שקל לילד ‏(שלישי במשפחה והלאה‏) ל–12,891 שקל ‏(עבור לידת שלישייה‏). בעד ילד ראשון במשפחה, מענק הלידה הוא בסכום של 1,719 שקל.

"בשלבים המוקדמים של ההריון ניגשתי לברר למה אני זכאית על פי חוק", מספרת ונונו־לופו. "הייתי בשוק כשהבנתי שאיאלץ להפסיד עשרות אלפי שקלים בגלל הצורה שבה מחושבים דמי הלידה לעצמאיות". תשלום דמי הלידה שיינתנו עבור 14 שבועות חופשת הלידה מחושב לפי הממוצע החודשי בשנה שבה היתה הלידה. זאת בניגוד לשכירות, ששכרן, גם לפני הלידה, בדרך כלל קבוע.

מכיוון שבמהלך ההריון עובדות עצמאיות לרוב עובדות פחות, הרי שגם דמי הלידה הניתנים להן נמוכים לעומת חודשים סטנדרטיים. "אני מספקת שירותי ייעוץ - אני מוכרת אותי, את מחשבותי ואת דברי. אם אני חלשה או נעדרת, העסק דועך, איש לא יכול להחליף אותי", אומרת ונונו־לופו. "ואז עוד מוטל עונש בדמות דמי לידה מופחתים".

אייל טואג

יועץ המס ויו"ר ועדת מיסוי בלשכת יועצי המס, אייל אלון, מסביר כיצד נוצר העיוות: "עצמאיות משלמות דמי ביטוח לאומי במקדמות המבוססות על הערכה לרווח השנתי הצפוי. כך, אם הן צופות רווח של 120 אלף שקל בשנה, הרי שהתשלום הוא 1,213 שקל בחודש ‏(11.23% הפרשה הנדרשת מעצמאים על שכר הגבוה מ–60% השכר הממוצע במשק, ה"ו‏). דמי הלידה משולמים לפי התחזית הזו, בחלוקה ל–12 חודשים.

"הבעיות מתחילות בסוף השנה, כשמוגש דו"ח הכנסות שנתי למס הכנסה ולביטוח לאומי", הוא מוסיף. "אם מתגלה שהרווח השנתי שדווח גבוה מהרווח בפועל - כלומר היא השתכרה בחישוב שנתי ובממוצע חודשי פחות מכפי שצפתה - העצמאית תידרש להחזיר חלק מדמי הלידה, לפי הפער שנמצא. מכיוון שמדובר פעמים רבות בנשים העובדות לבד - קיים סיכוי גדול כי במהלך שנת ההריון היא אכן תעבוד פחות מן המצופה".

אף אחד לא מכיר את המנגנון

במוסד לביטוח לאומי לא מכירים בבעיה בשלמותה. הם טוענים שרוב האמהות העצמאיות דווקא יוצאות מורווחות משנת ההריון, כי הממוצע החודשי גבוה מכפי שצפו. יותר מכך, המוסד מספק פתרון עבור נשים שהכנסתן ירדה לפני ההריון.

"אם אשה מוכיחה באמצעות אישור מרופא שהכנסותיה לפני הלידה נפגעו בשל ההריון - נוכל להסתמך על הכנסותיה לפני התקופה שבה לא חשה בטוב", הם אומרים. עוד נמסר ש–90 נשים עצמאיות שקיבלו דמי לידה ב–2012 ‏(4,300 עצמאיות קיבלו דמי לידה סך הכל‏) ביקשו כי דמי הלידה שלהן ישונו בהתאם לירידה בהכנסותיהן לפני הלידה, ונענו.
ואולם נשאלת השאלה אם הנשים מכירות את המנגנון הזה. "מה אנחנו יכולים לעשות אם נשים לא מכירות את התקנות?", אומר גורם בכיר. "מניסיוני נשים רבות דווקא כן מכירות את התקנות ופונות אלינו בעניין. המידע גם מופיע באתר האינטרנט".

אלא שעצמאיות שילדו ואף רואי חשבון שעמם שוחחנו הופתעו לשמוע על התקנות. "איש לא סיפר לי או לרואה החשבון שלי על התקנות שעליהן מדברים בביטוח הלאומי", אומרת איילת רוטמן, מפיקת פרסומות עצמאית ואם לשתיים. "כל כך הרבה פעמים ביקשתי מהביטוח הלאומי להתחשב במצבי לפני ההריון, המצאנו מסמכים רפואיים - וכלום לא עבד. לא היה עם מי לדבר". ד', רואה חשבון בכיר, מוסיף: "אני לא מכיר את התקנה, מעולם לא שמעתי עליה וגם לא ראיתי אזכור באתר האינטרנט".

מה שהביטוח הלאומי דווקא כן מודה בו הוא שלא קיים פתרון לנשים שהכנסתן השנתית הצטמצמה בגלל ירידה בהיקפי הפעילות אחרי חופשת הלידה. "אין מענה בחוק הביטוח הלאומי לירידה בהכנסה השנתית שנובעת ממה שקרה לאחר הלידה, יהיו הסיבות לכך מוצדקות ככל שיהיו", הם מסבירים. "בעקבות הצעות חוק שהועלו בעבר לשינוי שיטת החישוב עבור דמי לידה, נבחנות כמה הצעות לשינוי השיטה".

שמירת הריון - רק מעל 30 יום

הקיפוח בזכויות של עצמאיות לעומת שכירות אינו נגמר בדמי הלידה הנמוכים. עצמאיות, מתברר, משלמות במקרים מסוימים יותר מס על דמי הלידה לעומת שכירות, מכיוון שהן נדרשות להגיש למס הכנסה דו"ח הכנסות שנתי. שכירות אינן נדרשות לכך, ולא תמיד המעסיק עושה בעבורן תיאום מס שנתי. המנגנון פועל לרעתן של עצמאיות, רק אם בחישוב שנתי הן שומרות על הכנסה חודשית שמחויבת במס.

בחישוב שערכנו עבור שכירה ועצמאית שהכנסתן החודשית היא 15 אלף שקל, עלה כי הפער בתשלומי המס ביניהן הוא כ–8,000 שקל בעבור דמי הלידה. "ביטוח לאומי אינו מתואם עם מס הכנסה, ואלה התוצאות", מסביר אלון. "במצב הנוכחי נשים שכירות זוכות לפריווילגיה - תשלום מס מופחת מכפי שהן אמורות לשלם. עצמאיות, לעומת זאת, משלמות יותר".

במס הכנסה טוענים שאין הבדל בין עובדות שכירות לעצמאיות. "לשכירות ועצמאיות מבוצע חישוב שנתי", הם מגיבים. "לאחר הגשת הדו"ח נקבע המס, בהתחשב בכל ההכנסות, ויכול להיות החזר מס או דרישה לתשלום מס". אלון, מנגד, אומר: "שכירות אינן נדרשות להגיש דו"ח שנתי, ולכן אני יכול להעיד מניסיוני שהשלמת המס לא נעשית".
ואם כל זה לא מספיק, הרי שנשים עצמאיות אינן זכאיות לימי מחלה או חופשה, ולכן אם אינן חשות בטוב במהלך ההריון או אפילו מאושפזות מסיבה כלשהי לכמה ימים - הפסד ההכנסה הוא על חשבונן. אף שבביטוח הלאומי טוענים שיכול להינתן החזר במקרים של מחלה או אשפוז, הנשים שעמן שוחחנו לא היו מודעות לכך, וגם לא רואי החשבון. רק "שמירת הריון" רשמית, שנמשכת מעבר ל–30 יום, מזכה את הנשים, עצמאיות ושכירות כאחד, בהחזר שכרן, אך רק עד סכום של השכר הממוצע במשק.

אם הנשים שומרות הריון במשך פחות מ–30 יום, במקרה של שכירות המעסיק נושא בתשלום. "עשיתי הכל כדי לא להוריד הילוך עד הלידה, כי חששתי שדמי הלידה ייפגעו", מספרת ונונו־לופו. "כעצמאית את חייבת לצבור כמה שיותר 'שומנים' לפני הלידה, כדי שזה ייתן לך אוויר לתקופה שלאחר מכן, אלא שאז אושפזתי לכמה ימים והכל נעצר. מובן שלא ניתן על כך פיצוי.

"חוץ מזה", מוסיפה ונונו־לופו, "גם כשאת עובדת רצוף עד הלידה, ואין יותר סופרוומן ממך, את חוזרת מחופשת הלידה לתוך מציאות שבה צריך להקים את העסק כמעט מחדש. בחודשים הראשונים שלאחר החזרה ההכנסות נמוכות מאוד, ואיך שלא תסובבי את זה, ההכנסה השנתית נמוכה, מה שמשפיע על חישוב דמי הלידה".

מה הפתרון?

"צריך לשנות את חוק הביטוח הלאומי הקיים, כך שדמי הלידה יחושבו אחרת. הכנסה חודשית ממוצעת אינה מעידה על ההכנסה שקדמה ללידה. ממוצע אינו מדד מהימן. צריך להסתמך על מדדים אחרים כמו שכיח או חציון, או להסתכל בכלל על השנה שקדמה לשנת ההריון".

תחום נוסף שבו עובדות עצמאיות מקופחות לעומת שכירות הוא טיפולי פוריות. בעוד חוק עבודת נשים מגן על שכירות בזמן הריון - הן מפני פיטורים והן מפני הרעת תנאים - וגם בזמן טיפולי פוריות, הרי שלעצמאיות אין כל חוק להישען עליו. "עברתי טיפולי פוריות ולא קיבלתי כל תמיכה מהמדינה", מספרת רוטמן. "התהליך הפיסי והנפשי קשה מנשוא. קשה לעבוד בתקופה שכזו באותם היקפים, ואין הגנה".

שילה אלגאי, 38, עורכת דין פלילית עצמאית ואמא לבת ארבע, היתה שכירה כשיצאה לחופשת לידה אחרי הריון ראשון. כיום כעצמאית היא חוששת מההשלכות של הריון שני. "האפליה בין שכירות לעצמאיות קשה, עד כדי הזויה", היא אומרת. "אמנם השיקול הכלכלי אינו שיקול מכריע בהבאת ילדים לעולם, אבל הוא קיים. כאשה הוא מעורר מחשבות לגבי הכדאיות של יציאה לעצמאות. יש לעודד עצמאיות באמצעות הקלות, במקום להכביד עליהן כפי שקורה כיום".

האמהות בהיי־טק נהנות יותר?

לא רק ששכירות נהנות מדמי לידה גבוהים יותר מהעצמאיות, אלא שחלק מנשות ההיי־טק נהנות מפריווילגיות נוספות. אחרי שאינטל הצהירה כבר לפני שנים על תוכנית חזרה מדורגת לעבודה, ואכן מאפשרת לעובדותיה לשוב אט־אט לפעילות מלאה, הצטרפה אליה גם מיקרוסופט ואף הוסיפה צעד נוסף: לא רק שהעובדות היולדות ייהנו מתוכנית חזרה מדורגת ‏(50% בשנה הראשונה ו–80% בשנה השנייה שלאחר הלידה‏) - הן יקבלו גם מענק חודשי מיוחד שיינתן במהלך שנתיים תמימות אחרי הלידה, במטרה לסייע כלכלית בטיפול בילד.

חשוב לשים לב לעובדה כי מדובר בסנוניות ראשונות שנמצאות בזירת הסיוע הזו לבד. במשך שנים רבות היתה אינטל היחידה שעסקה בסיוע ליולדות באופן מוצהר, ולמיקרוסופט, שהודיעה על כוונתה לתת מענק מיוחד כבר לפני שלושה חודשים, עוד לא הצטרפה אף חברה נוספת.

מרב מיכאלי: להשוות בחוקאת זכויות השכירות והעצמאיות

מוטי שפירא, מנכ"ל לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ‏(להב‏), מודה שעד כה לא עסקה הלשכה בעיוותי חוק הנוגעים לאמהות עצמאיות. "הבעיות נובעות ממכלול של תקנות וחוקים המאפשרים את אפליית העצמאים", אומר שפירא. "הטענות של העצמאיות מוצדקות, ונתחיל לעסוק בטיפול בסוגיה בקרוב - במקביל לאתגרים כמו דמי אבטלה לעצמאים".

דניאל צ'צ'יק

ח"כ מרב מיכאלי ‏(העבודה‏), בעצמה עצמאית לשעבר, טוענת כי החקיקה החסרה בתחום של עצמאים ופרילנסרים נובעת מכך שבימי קום המדינה רוב העצמאים היו בעלי חנויות ומכולות, שנדרשו לפחות הגנות לעומת העצמאים כיום. "בעלי החנויות של פעם לא היו פלח מוחלש. אם בעל המכולת היה חולה, היו לו עובדים שיחפו עליו ולכן העסק לא נפגע. עצמאי שעובד לבד ייפגע ועוד איך, לכן צריך להתאים את החוקים למציאות המשתנה", אומרת מיכאלי. "אנחנו עובדים כיום על חוק הריון שיקבץ לתוכו את כל הזכויות שמוקנות לנשים בזמן הריון ולידה, ובתוך כך הכוונה היא להשוות את זכויותיהן של שכירות לאלו של עצמאיות. האתגר הגדול הוא להבין איך עושים זאת".

הצעת חוק של תמר זנדברג: אבות יקבלו "חופשת אבהות" בת שמונה ימים

ח"כ תמר זנדברג ‏(מרצ‏) הניחה באחרונה על שולחן הכנסת הצעת חוק "חופשת אבהות", שלפיה אבות יקבלו "חופשת אבהות" שתורכב משלושה ימי חופשה בתשלום ‏(או חופשה ללא תשלום אם אין לעובד ימי חופשה‏) וחמישה ימי מחלה על חשבון המעסיק. הצעת החוק קובעת כי "עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד שלושה ימים, לצורך ליווי בת הזוג לטיפולים או בדיקות הקשורים להריונה; וכמו כן רשאי העובד להיעדר מעבודתו עד שמונה ימים מיום הלידה של ילדו".

יצוין שהצעת החוק הוצעה על ידי השר ‏(דאז ח"כ‏) אורי אריאל ועברה בכנסת ה–18 בקריאה ראשונה. כעת הגישה ח"כ זנדברג את ההצעה עם ההסכמות שהושגו עם משרדי הכלכלה והאוצר ובשיתוף פעולה של האופוזיציה והקואליציה. על ההצעה חתמו חברי וחברות הכנסת של סיעת מרצ ומרבית סיעת הבית היהודי, אליהם הצטרפו הח"כים מירי רגב, איתן כבל, חנין זועבי ומשה מזרחי.

"ישראל היא מדינה מתקדמת בכל הנוגע לזכויות נשים בהריון ובחופשת הלידה, אך באשר לחופשת אבהות היא נמצאת מאחור", אומרת זנדברג. "הורות היא זכות משותפת ואינה רק משימתה של האם. הצעת החוק תאפשר חופשת אבהות של כשבועיים לאחר הלידה ותשולב ביחד ולא על חשבון חופשת הלידה של האם".

מוטי מילרוד

בהצעת החוק הוסבר כי "מחקרים רבים עמדו על מעורבותם של אבות בטיפול בילדים ומצאו קשר ברור בין מעורבות בגידול ובחינוך הילד ללקיחת חופשת אבהות. ישראל אינה מזכה כיום גברים בחופשת אבהות, למרות שהיא המדינה עם שיעור הילודה הגבוה ביותר בעולם המערבי, מה שהופך כל יום חופש ליקר ערך למשפחות. בכל העולם המערבי יש התקדמות לעבר מודל של הורות שוויונית, והצעת החוק באה לעגן בחקיקה זמן משותף של זוג הורים בעת הולדת התינוק".

שר השיכון והבינוי, ח"כ אורי אריאל אמר: "מדובר בחוק חשוב שמסייע לאלפי זוגות ומאפשר לאבות לסייע לנשותיהם ברגעים החשובים של חייהם המשותפים, עם הרחבת התא המשפחתי. הפניות הרבות מצד זוגות רבים מעידים על חשיבות החוק. צר לי שלא הצלחתי לקדם את החוק בכנסת הקודמת ואשמח לעשות הכל כדי לסייע ולקדם את החוק במהרה יחד עם ח"כ זנדברג".

מנכ"לית שדולת הנשים, ד"ר גלית דשא, בירכה על המהלך: "אנו מקבלות פניות רבות לקו הפתוח שלנו מנשים וגברים התמהים על היעדר חופשה לאב בסמוך למועד הלידה. ניכר כי מתחולל שינוי בתפישה של תפקיד האב והרצון של גברים להיות שותפים מלאים בגידול הילדים. הצעת החוק היא צעד הצהרתי ראשון בדרך ליעד של שוויון בין נשים לגברים בבית פנימה, והגברת מעורבותם ההורית היומיומית של גברים, באופן שייטיב כמובן עם נשים בספירה הפרטית והציבורית כאחד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו