בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכבסות הכספים

מי מפקח על חלפני הכספים שמגלגלים מאות מיליארדי שקלים בשנה?

נתונים שפירסם השבוע משרד האוצר חושפים כי המחזור בשוק חלפני הכספים (צ'יינג'ים) בישראל מגיע לכ–100 מיליארד שקל בשנה - המנוהלים ללא כל פיקוח צרכני או פיננסי, וחשופים לפעילות עבריינית והעלמות מס

19תגובות

100 מיליארד שקל מהשוק הפיננסי השנתי בישראל - השווים ל–10% מהיקף הפעילות של הבנקים - מתנהלים ללא כל פיקוח. וזהו רק ההיקף הידוע. לאיש אין נתונים מלאים על המסחר הפיננסי הלא מפוקח, ובפועל, ייתכן שמדובר בשוק של מאות רבות של מיליארדי שקלים בשנה. הנתונים המדהימים האלה פורסמו השבוע על ידי משרד האוצר, במסגרת דיון בוועדת החוקה של הכנסת על היקף הפעילות של חלפני הכספים בישראל.

משרד האוצר הודה בפני הכנסת כי שוק החלפנים צמח והפך לשוק פיננסי ענקי, המתנהל ללא כל פיקוח. המעט שידוע על שוק זה הוא כי בישראל פועלים 2,100 חלפני כספים - לשם ההשוואה, מספר הבנקים בישראל הוא 24 - והם מפעילים 1,300 סניפים. מחזור העסקים הממוצע של כל חלפן הוא כ–50 מיליון שקל בשנה, ומכאן ההערכה כי היקף הפעילות של הענף כולו הוא כ–100 מיליארד שקל.

כתבות נוספות ב-TheMarker

זה בן! הנסיך החדש נולד - כמה תרוויח מזה הכלכלה הבריטית?

"גם אם הייתי גאון, לא הייתי יכול להבין את נבכי תקציב הביטחון"

אמיל סלמן

החוק היחיד המסדיר את פעילות החלפנים הוא חוק איסור הלבנת הון, שמחייב את החלפנים בדיווח על כל פעולה של יותר מ–50 אלף שקל הנעשית דרכם. חלפני הכספים צמחו בשנים האחרונות ונהפכו למרכיב חשוב בשוק האפור. הם מעניקים שירות המרת מטבע, ניכיון צ'קים וגם הלוואות. הפעילות שלהם בתחום המט"ח יצרה תחרות לבנקים - זו הפעילות היחידה של הבנקים בישראל שחשופה לתחרות - ובשאר התחומים הם מהווים מפלט בעיקר ללקוחות שנקלעו לחובות, ולא מסוגלים יותר לקבל אשראי בבנקים.

300 ביקורות פתע על החלפנים ב-11 שנים

חוק איסור הלבנת הון הסמיך את המפקח על הביטוח לשמש כרשם לצורך חובת הדיווח. שמונה עובדים בפיקוח על הביטוח בודקים כי החלפנים אכן מדווחים לרשות לאיסור הלבנת הון, ולשם כך הם עורכים מדי פעם ביקורות. ב–11 השנים שחלפו מאז שהחוק נכנס לתוקף, נערכו בסך הכל 300 ביקורות כאלה. עם זאת, הפיקוח על הביטוח אינו מפקח על הפעילות הפיננסית של חלפני הכספים.

מן הביקורות עלה כי היקף הציות של החלפנים לחובת הדיווח הוא רק 65%. מבדיקה שערכה רשות המסים ב–320 תיקים גדולים, התברר כי במחציתם הועלמו הכנסות כתוצאה מפעילות של שירותי מטבע, ניכיון צ'קים והמרת מט"ח בהיקף של כ–7 מיליארד שקל. המס שאמור היה להיות משולם לקופת המדינה נאמד ב–2–3 מיליארד שקל. על אף הפעילות העבריינית הקשה בענף, ואף שהשוק כבר צמח לממדים של 10% מאלה של מערכת הבנקאות, אין אף מפקח פיננסי - לא המפקח על הבנקים ולא המפקח על הביטוח - שמוכן לפקח על ענף החלפנים. יתר על כן, מהיקפו של שוק החלפנים ניתן להסיק כי השוק האפור כולו הוא גדול בהרבה, וככל הנראה מגיע למאות רבות של מיליארדי שקלים. אבל בהיעדר פיקוח כלשהו, גם המעט הזה אינו ידוע - וכך נשאר השוק החוץ בנקאי פרוץ לעבריינים, ולניצול לרעה של לווים בקשיים.

בדיון שקיימה ועדת החוקה של הכנסת בשבוע שעבר, אמר אבי ארדיטי, סמנכ"ל ברשות המסים, כי "חלקם הגדול של ה'ציינג'ים ‏(חלפני הכספים‏) מזינים את ארגוני הפשיעה. כל ארגון פשיעה מחזיק אצלו צ'יינג' חצר". ארדיטי אמר עוד כי "בשנה יש 100 מיליארד שקל שלא נמצאים 'תחת הרדאר' של רשות המסים. אם רוצים להילחם בהון השחור, צריך כלים".

המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד יהודה שפר, הוסיף לדברים כי "מדובר במידע שגם היום רשות המסים יכולה לקבל, על ידי ביקורת פתע, אך אין לה מספיק כוח אדם לעשות זאת. עם עוד 1,000 פקחים היא יכולה לעשות זאת".

הצעת חוק מרוככת

המהלך היחיד שהמדינה מקדמת בימים אלה, הוא הטלת חובה על החלפנים לדווח גם לרשות המסים - וזאת במסגרת הניסיון להילחם בעבירות מס בישראל.

לפי הצעה שנידונה במסגרת חוק ההסדרים, נש"מ ‏(נותן שירותי מטבע - חברה להמרת מט"ח, ניכיון צ'קים ועוד‏) יחויב לדווח לרשות המסים על כל פעולה של יותר מ–50 אלף שקל. כמו כן, יוקם מאגר מידע לקליטת המידע הזה, שבעזרתו תנסה רשות המסים לאתר העלמות מסים ולפעול לגילוי מעלימי מס דרך שוק הנש"מ. בנוסף, קבלת מידע ממאגר המידע תוגבל למורשים בלבד, ובהם אנשי רשות המסים.

מיכל פתאל

הצעת החוק שתידון מרוככת לעומת ההצעה המקורית שהציע משרד המשפטים, שביקשה ליצור מאגר מידע על עסקות של יותר מ–50 אלף שקל בכלל הנש"מים ‏(נותני שירותי מטבע‏), ובהן חברות אשראי המבצעות ניכיון בסליקה וחברות איגוח. על פי ההצעה המקורית, ניתן היה להעביר את המידע שבמאגר לפקידי השומה וחוקרי המס גם מבלי שבוסס חשד ממשי להעלמת מס. בשל הקשיים המשפטיים שהעלו היועצים המשפטיים של ועדת החוקה, בהצעה המקורית, הנחה אותם יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם ‏(ישראל ביתנו‏) למתן את הנוסח.

על פי הנוסח החדש, ניתן יהיה להעביר מידע מהמאגר לפקידי שומה ולחוקרי מס רק כאשר פעילות של לקוח אצל חלפני כספים מעוררת חשד להעלמת מס בסכום העולה על חצי מיליון שקל בשנה. נוכח העובדה שמדובר בהסדר תקדימי, ההסדר המוצע ייקבע כהוראת שעה לשלוש שנים כאשר בכל חצי שנה תמסור רשות המיסים דיווחים נרחבים לוועדת החוקה - נתונים שיאפשרו לבחון את יעילות התיקון, ועד כמה הוא אמנם מסייע להגברת גביית המסים. כמו כן, המידע שייאסף במאגר יימחק לאחר שלוש שנים.

ועדת החוקה תקיים היום הצבעה על הסעיף בחוק ההסדרים העוסק בצ'יינג'ים, לקראת ההצבעות על חוק ההסדרים במליאת הכנסת בשבוע הבא. אתמול המשיכה הוועדה לדון בהצעת החוק, והכניסה כמה שינויים לפי בקשתו של רותם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו