בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישנים מעט, אוכלים גרוע ומתקשים למצוא זוגיות: כך חיים מאות אלפי הישראלים שעובדים בלילה

מאות אלפי שכירים ועצמאים בישראל הם עובדי משמרות, שעובדים גם בלילה ■ חלקם נהנים מהשכר המוגדל ומהאווירה הלילית, אך רבים מהם סובלים מחסך בשינה ומתזונה לקויה. מחקרים מצביעים על קשר בין עבודה בלילות למחלות לב, סרטן ודיכאון ■ "השעון הביולוגי משתבש"

33תגובות

כבר עשר שנים שהדיג'יי והמפיק המוסיקלי ג'וזף סטאר ‏(33‏) חי חיים הפוכים מאלה של רוב האנשים בישראל. כשהם עובדים הוא ישן, ואת ארוחת הבוקר שלו הוא אוכל בצהריים. "אפשר לומר שאני חי בשעון חו"ל", הוא צוחק. יום העבודה של סטאר מתחיל בשעות בין הערביים, ונמשך בדרך כלל עד שלוש ואפילו עד חמש לפנות בוקר. הוא כבר לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שבה הלך לישון ביחד עם בת זוגו.

אלא שפרט לקושי לסנכרן זמנים עם הסובבים אותו, סטאר די מרוצה מהמצב הקיים. "אני אוהב את הלילה, את השקט שלו. אני לא מרגיש שאני מפסיד משהו כשאני ישן במהלך היום", הוא אומר. "הקושי הוא ברמה האישית: לבלות זמן עם בת הזוג, המשפחה והחברים. אנחנו לא חיים באותן שעות. בחגים אני בדרך כלל לא נוכח בכל ארוחת החג, כי צריך לצאת לעבוד. בהמשך, כשהמשפחה תתרחב, אצטרך כנראה לשנות את לוחות הזמנים".

כמה עובדי לילה כמו סטאר יש בישראל? קשה לדעת במדויק. על פי נתונים של מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה, בישראל יש כ–60 אלף שכירים שעובדים אך ורק בלילות ‏(לפחות פעם אחת בשבוע בשעות הלילה‏). ואולם, יש המעריכים כי הקבוצה כוללת מאות אלפי אנשים, בוודאי אם מוסיפים את העובדים הליליים העצמאיים, ובעלי מקצוע כמו רופאים, אחיות, כבאים ושוטרים, עובדי תעשייה, מלונאות ונתב"ג.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

קידוז: לשמור על הילדים בטוחים בסמארטפון ובטאבלט

הרווארד נפלה למקום ה-8 בדירוג האוניברסיטאות של "פורבס"; ומי ראשונה?

דודו בכר דודו בכר

לפי הנתונים של משרד הכלכלה, כ–540 אלף שכירים בישראל מגדירים עצמם עובדי משמרות. עבודת לילה, אגב, מוגדרת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה כעבודה שבה לפחות שעתיים מהמשמרת הן בין 22:00 ל–06:00.

גם יניב אשר ‏(33‏) ברמן ובעלים של חברת שירותי ברים לאירועים, לא מוצא חסרונות רבים בתעסוקה הנוכחית שלו. "אני ישן רק ארבע־חמש שעות בלילה, מלפנות בוקר עד 09:00, וזה מספיק לי", הוא אומר. "כשהיו לי מערכות יחסים, העבודה היתה בעיה, אבל מכל בחינה אחרת הסתגלתי. אני עובד בסביבה של אלכוהול, מוסיקה וברמניות, ויש בזה כסף, מה רע? אם אתה צעיר, אין לעבודה כזו חסרונות".

עובדי הלילה העצמאיים הם בדרך כלל "ציפורי לילה", כמו סטאר ואשר. מיכאל חיימוב ‏(50‏) היה נהג מונית במשך 14 שנה, ועבד בלילות בלבד. "השעון הביולוגי שלי התאים את עצמו לחיים בלילה, אז לא סבלתי ולא היה לי קשה", הוא מספר. "העדפתי את הכבישים הריקים והפנויים על פני העומס של הכבישים ביום. יש אנשים שהם ינשופים, אוהבים את הלילה".

אלא שלא תמיד עבודת לילה נעה על מי מנוחות. רוב בני האדם אינם מותאמים לעבודת לילה, ואם הם מתמידים בה לאורך זמן - המחיר הבריאותי לא יאחר להגיע. סיבה עיקרית לכך היא חסך שינה מצטבר: שנת יום אינה אפקטיבית ואיכותית כמו שנת לילה, ולכן עובד הלילה נוטה לצבור עוד ועוד חסכי שינה.

"עבודת לילה משפיעה לרעה על הגוף", אומר אלעד סורקין ‏(27‏), פרמדיק העובד במרפאת טרם ברמת גן במשמרות יום ולילה. הוא בוחר להשתבץ במשמרות הלילה, בגלל השכר המוגדל בשיעור של 125% משכר הבסיס החל מהשעה השמינית. על השעה התשיעית ואילך התשלום לפי חוק הוא בשיעור של 150%.

"השעון הביולוגי מתהפך, מה שגורר עייפות והפרעות בריכוז", אומר סורקין. "אחרי משמרת לילה אני הולך לישון עד אחר הצהריים - והיום נשרף. לא משנה כמה אשן ביום, ארגיש ישנוני. אני פחות מרוכז ביומיום. ברור לי שזו לא עבודה לכל החיים".

סורקין מספר כי בעבר שקל ללמוד רפואה, אבל בין הסיבות שגרמו לו לוותר על הרעיון היתה ההתנסות בעבודת לילה. "אני שואף לעבודה 'רגילה', של בוקר עד ערב. נרשמתי לתואר שני במינהל עסקים וניהול מערכות בריאות".

"לבני אדם אין
 בנק שינה"

דן גרינברג

ד"ר אורן זק, רופא תעסוקתי בכיר, מספר כי המקור להפרעות הבריאותיות של עובדי הלילה הוא שיבוש בשעון הביולוגי הטבעי, המורה לנו מתי לישון ומתי לקום. הפרעות בשינה, מובילות לחסכי שינה. "לוקח זמן להשלים חסכי שינה, מה גם שלבני אדם אין 'בנק שינה'. מי שישן טוב לפני משמרת לילה לא יכול ליהנות משעות עודפות, על חשבון שינה לאחריה. בטווח הקצר, חסך שינה משפיע על מצב הרוח ועל היכולת הקוגניטיבית.

"ההמלצה הרפואית היא שמבוגרים יישנו 7–9 שעות בלילה. אפילו שינה של 6 שעות בלבד בלילה, או ביום, פוגעת במקצת ביכולת הקוגניטיבית. בטווח הארוך, עובדי לילה עלולים לסבול מבעיות באיזון לחץ דם ומהפרעה במטבוליזם של סוכרים ושומנים בדם. ארגון הבריאות העולמי דיווח על קשר בין עבודת לילה לבין סרטן - קשר חזק יותר מזה שנמצא אפילו בהקשר לשימוש בטלפון סלולרי".

על פי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן ‏(CDC‏), חסך שינה מאפיין בעיקר עובדי משמרות: 44% מעובדי המשמרות בארה"ב ישנים פחות משש שעות בלילה, לעומת 28.8% ממי שעובדים במהלך היום.

בנוסף, 8%–26% מהעובדים האלה סובלים מהפרעת שינה המכונה - ‏(Shift work sleep disorder‏) SWSD הפרעת שינה בעבודת משמרות. "אנשים שסובלים מ–SWSD לא מסוגלים לסבול את ההשפעות של עבודת המשמרות, ועלולים ללקות בעייפות מוגברת או נדודי שינה", מסביר זק. "לתופעה הזו יש השלכות על יכולת התפקוד, הנהיגה, הבריאות ואיכות החיים בכלל, ופוטנציאל לתאונות בעבודה"

אורן וכט, דוקטורנט בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, ולשעבר פרמדיק עובד מד"א, כתב עם אשתו, מיטל וכט, עבודת מחקר הסוקרת את ההשפעות הבריאותיות של עבודת משמרות. בעבודה הם מציגים מחקרים שמצאו קשר בין עבודת משמרות לבין תופעות כמו סרטן שד וסרטן מעי הגס, מחלות לב ודיכאון, וכן אימוץ הרגלים לא בריאים, כמו עישון וצריכת תזונה לקויה.

"השעון הביולוגי משתבש בעבודת משמרות", אומר וכט, "וההשפעות הן תשישות, כאבי ראש, עייפות ונטייה לצרוך מזון לא בריא, ג'אנק פוד וחטיפים מתוקים, למשל, מתוך רצון לשמור על עירנות. מי שמעשן, עבודת הלילה מעודדת אותו לעשן יותר. היכולת של הגוף להתמודד עם כולסטרול פחות טובה בשעות הלילה. לא בכדי מחקרים הוכיחו שעבודה במשמרות מקצרת חיים, ומשפיעה לרעה על הבריאות. מצד שני, יש פרמדיקים שעבודת המשמרות נוחה להם, כי מתפנים להם בקרים שבהם הם יכולים להיות עם הילדים".

"עובדי משמרות מנותקים מהחיים"

עופר וקנין

עבודת לילה בעייתית במיוחד כשהיא נלווית למשמרת ארוכה, הנפרשת על פני 24 שעות ויותר, שהרי במקרים כאלה חסך השינה והתשישות רק מועצמים. בישראל יש קבוצות עובדים ספציפיות, כמו רופאים מתמחים וכבאים, שמועסקים במשמרות שכאלה מכוח היתר או הסכם קיבוצי.

דניאל לנצברג, 36, מתמחה ברפואה ‏(גניקולוגיה‏) בבית החולים תל השומר, סובל מחסך שינה קריטי, שמעמיד לא רק אותו בסכנה, אלא גם את מטופליו. "החסך בשינה הפך אותי לאדם אחר. אני הרבה יותר קצר רוח ועצבני מבעבר", הוא מספר. "אשתי גם היא רופאה מתמחה, וכבר קרה שניסתה לפתוח את המכונית בתום משמרת עם כרטיס האשראי. אני התחלתי לנהוג עם המכונית ברוורס במקום בהילוך נסיעה. באחת הפעמים נקלעתי לתאונת דרכים עם רופא מתמחה אחר, שגם הוא היה אחרי משמרת. ועוד לא הזכרתי את הפרוצדורות הרפואיות שאני מבצע במצב של עייפות קשה. זה פחד אלוהים", הוא מספר.

"שמעתי לא מזמן שיחה של מתמחה עם רופא בכיר, שהזכיר לבכיר שבאחת הפעמים שניתחו יחד 'נרדמת תוך כדי ניתוח'. להגיד לך שמצבים כאלה לא קורים? אתה גמור מעייפות, וזה קורה. לא הייתי רוצה שמישהו במצב שכזה ינתח את אשתי או מישהו קרוב לי. מי היה מוכן להיות מנותח על ידי רופא גמור מעייפות?"

עובדי לילה סובלים לא רק מבעיות בריאות, אלא גם מפגיעה בחייהם החברתיים והאישיים. מחקר קנדי מ–2010 מצא כי עבודת לילה נפוצה בעיקר בקרב אנשים צעירים, רווקים או גרושים. מחקר דני מ–2008 העלה כי עובדים, ובעיקר עובדות, במשמרות מדווחים על פגיעה עקבית בחיי המשפחה.

"זה כנראה לא מקרי שבמשך כל תקופת העבודה שלי בדיילות, חמש שנים, התקשיתי למצוא זוגיות", מספרת דקלה ‏(שם בדוי‏), דיילת לשעבר. "מי שעובד בלילה חי חיים מנותקים מבחינה חברתית".

אז מה יכולים עובדי לילה ומעסיקיהם לעשות כדי לפתור חלק מהבעיות הקשורות בעבודת לילה? אם מדובר בעבודה במשמרות משתנות ‏(בוקר וערב‏), זק ממליץ שלא לחרוג ממכסה של שלוש משמרות לילה בשבוע, לכל היותר.

"משמרות מתחלפות עדיפות על קבועות ‏(רק לילה או רק בוקר‏), שכן לפחות בחלק מהלילות ניתן לישון כרגיל. כך העובדים מצמצמים את חוב השינה", הוא מסביר. "ההמלצה למעסיקים היא לערב את העובדים בתכנון ובקביעת המשמרות. הם גם יכולים לעזור לעובדים לשמור על ערנות, בכך שיאפשרו להם לבצע פעילות גופנית במהלך המשמרת. אפילו הליכה קצרה או כמה דקות על אופני כושר יעזרו.

"כדאי גם להשאיר קפיטריה פתוחה או להכניס למשרד מכונות אוטומטיות למכירת מזון או מיקרוגל. שימוש מושכל בקפאין, במינונים מסוימים ובעיתוי הנכון, יכול לעזור מאוד. במקרים קשים, ובקרב אלה המאובחנים כבר עם SWSD, ניתן אף לשקול היוועצות עם מומחה שינה".

ומה לגבי עובדים שאין להם ברירה אלא לעבוד רק בלילות, כמו ברמנים או עובדים במפעל?

"עובדים כאלה חייבים להקפיד על הרגלים אישיים בריאים: תזונה נכונה, פעילות גופנית ומנוחה מספקת".

hila.weisberg@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו