בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התקציב החדש - כואב אבל שווה

בתקציב החדש יש גזירות מכל הבא ליד, אבל בתמורה נקבל יציבות פיננסית

80תגובות

1. מטרתו העיקרית של תקציב 2013–2014 היא מניעת משבר פיננסי במדינת ישראל. מי שלא הצליח עדיין להבין את הרמז ממצבן של מדינות כמו יוון או ספרד - זה ממש לא העיתוי המתאים להיקלע למשברים פיננסיים, מאחר ושוקי ההון העולמיים אינם מאירים כיום פנים למדינות שנחשדות בחוסר יציבות פיננסי. די בחשד לבדו כדי לרסק את איגרות החוב של כל מדינה, ובוודאי שמדינת ישראל היא בגדר חשודה תמידית.

בנק ישראל כבר הציג את הניתוח המאלף, שלפיו רמת הריבית שישראל נדרשת לשלם על איגרות החוב שלה גבוהה פי שלושה עד פי שישה מזו של מדינות עם חוב דומה לשלה. וזה כשישראל נמצאת במצב כלכלי תקין. כדאי לא לנסות לבדוק מה תהיה הריבית שידרשו מאתנו השווקים אם, חלילה, נתחיל לגלות חולשה פיננסית.

הרחקת הסיכון של משבר פיננסי מאתנו היא המטרה העיקרית של התקציב - והיא מושגת. בתקציב 2013–2014, כפי שנעשה גם במשברים הקשים של 1985 ושל 2002, ישראל מוכיחה שוב שבעת צרה היא יודעת להתגייס. משמע, בעת צרה אנחנו יודעים להשית על עצמנו כל עונש שנדרש, ובלבד שנצליח להקטין את החוב ולייצב את התקציב.

בתקציב הנוכחי נדרשה ישראל להקטין את מסגרת התקציב - לקצץ בהוצאות ולהעלות מסים בסכום אדיר של 32 מיליארד שקל. התאמה גדולה כל כך גובה מחיר מכל אחד ומכל דבר. קצבאות הילדים, תקציב הביטחון, השכר במגזר הציבורי, מס הכנסה, מס חברות, מע"מ, קיצוץ במשרדי הממשלה. מכל עבר ניחתות הגזירות, והן כואבות. אבל הכאב שלהן הוא קטן בהרבה מהכאב שכל אזרח במדינת ישראל יחווה במידה וישראל תקלע למשבר תקציבי פיננסי. זה כואב - אבל שווה.

2. גדולתו של משבר עמוק שהוא מאפשר נקיטת צעדים קשים וחשובים. בשני משברי התקציב הגדולים הקודמים, 
ב–1985 וב–2002, ישראל התעלתה והפכה את המשבר לנקודת תפנית היסטורית. מתוכנית הייצוב של 1985 נולדה כלכלת ישראל המודרנית, וממשבר 2002–2003 נולדו תהליכים ארוכי טווח - כמו טיפול במשבר הפנסיה, עידוד יציאת חרדים וערבים לעבודה, שינויים בשוק העבודה ועוד. האם גם תקציב 2013–2014 עומד באמות המידה ההיסטוריות של שני המשברים הקודמים?

זוהי, כנראה, נקודת התורפה העיקרית של התקציב - וגם הסיבה למרבית הביקורת ולאכזבה הקשה. להבדיל משני המקרים הקודמים, זהו אינו תקציב היסטורי. אין כאן בשורה וגם לא תקווה לעתיד טוב יותר. מדינת ישראל עושה בחוכמה בכך שהיא מרחיקה עצמה ממשבר פיננסי, אבל בכל הקשור להנחת התשתית לישראל חדשה וטובה יותר - קשה למצוא כאן כזאת. באופן מצער מאוד, התקציב אינו כולל הצעות חשובות כמו שינוי גיל הפרישה, רפורמה במגזר הציבורי, טיפול בבעיות הקריטיות של האזרחים הערבים, טיפול בבעיות הפריון הקשות של ישראל, וגם לא רפורמות במונופולים הממשלתיים המסואבים.

בכך, תקציב 2013–2014 הוא אכן תקציב מאכזב. המשבר לא הביא לניצול הזדמנות היסטורית לשם התמודדות עם בעיות היסוד הכואבות של ישראל. לזכותה של הממשלה, ובעיקר לזכותו של שר האוצר החדש יאיר לפיד, ייאמר שלא היה להם די זמן להתעסק עם היסטוריה. העובדה שהבחירות נערכו על רקע המשבר התקציבי לא הותירה לממשלה הנבחרת די זמן כדי להתכונן ולהכין תקציב מרשים. המבחן האמיתי של הממשלה המכהנת, ובעיקר של שר האוצר המכהן, יהיה לכן בעוד שנה בדיוק - כשיחלו ההכנות לקראת תקציב 2015. אם יש חזון לשר האוצר לפיד, ב–2015 הוא יצטרך לממש אותו.

3. ועם זאת, בשורה היסטורית אחת קיימת בתקציב 2013–2014. זוהי הבשורה בנוגע לשינוי הסטטוס קוו עם החרדים. את מרבית תשומת הלב משך השינוי ההיסטורי של חוק טל, רק שהשינויים הנוספים שכלולים בתקציב הם לא פחות היסטוריים מהניסיון לגייס חרדים לצבא. מדובר על קיצוץ חלק חשוב מההטבות הכלכליות שאיפשרו לחרדים להתקיים מחוץ לעולם העבודה - קצבאות הילדים, הנחה במעונות יום ללא חובת עבודה, זכות לדיור מוזל ללא חובת עבודה, קיצוץ חד של קרוב ל–50% בתקציב הישיבות.

ואם כל זה לא מספיק, הרי שהתקציב כולל גם שורת צעדים מהפכניים בתחום החינוך היסודי החרדי. כך, על בתי הספר היסודיים החרדים הושתה החובה ללימודי ליבה ‏(אנגלית, עברית, מתמטיקה‏) כתנאי לקבלת תקציב מהמדינה. הוספו מפקחים וכן הוטלה חובת עמידה בבחינות. הסיוע שקיבלו בתי הספר החרדיים מהרשויות המקומיות, חוק נהרי, בוטל. בנוסף, שתי רשתות החינוך החרדיות הגדולות ניצלו מקיצוץ בתקציבם, אבל הן עומדות בפני קיצוץ קרוב זה - ולמעשה בפני חיסול אפשרי שלהן עם הקמתו של זרם חינוך חרדי־ממלכתי.

במדינת ישראל הספקנית והצינית, שבה נראה היה כי החרדים הם חלק בלתי נפרד מהממשלה וכי לעד הם יסחטו הטבות סקטוריאליות מהמדינה, מה שהתחולל בתקציב 2013–2014 צריך להיחשב בגדר נס. זאת כנראה הזדמנות של אחת לכמה עשורים, שאותה ידעה הממשלה לנצל עד תום כדי לשנות סדרי בראשית עם החרדים.

אם הנחישות הממשלתית בנגוע לחרדים תיוותר על כנה, קיים סיכוי ממשי שאנחנו בדרכנו לשינוי היסטורי במערכת היחסים בין חילונים לחרדים בישראל, ולהתחלת השילוב הכלכלי ‏(ושמא גם החברתי‏) של החרדים בישראל. אם רק זה יקרה - דיינו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו