בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפצות את נוחי דנקנר על נזקי התחרות

לפי ההיגיון של בית הדין הארצי לעבודה, המדינה צריכה לפצות בעלי עסקים פרטיים

106תגובות

בית הדין הארצי לעבודה פסק שלשום לטובת עובדי הנמלים וההסתדרות, באיומם להשבית את הנמלים בשל רצונה של המדינה להקים נמל חדש - ובכך לקדם תחרות בנמלים. השופטים נזפו במדינה על שאצה לה הדרך להכריז על הקמת נמל חדש לפני שהושלם הניסיון להגיע להסכמה על כך עם ההסתדרות. באותה הזדמנות, השופטים הביעו את דעתם העקרונית על זכותה של המדינה לחשוף את הנמלים לתחרות.

להסתדרות, הם קבעו, יש זכות עקרונית להשבית את הנמלים על רקע הפתיחה לתחרות, מאחר ש"להחלטת הממשלה עלולה להיות השלכה ישירה על ביטחונם התעסוקתי ותנאי עבודתם של עובדי הנמל". השופט יגאל פליטמן הוסיף כי "תחרות הוגנת דורשת שוויון, והיעדר תשתיות שוות בין הנמלים הממשלתיים לאלה הפרטיים הינו דבר שפוגע בכך".

כתבות נוספות ב-TheMarker

עם 350 אלף הורדות: הכירו את האפליקציה שמלחיצה את סוכני הנסיעות

מי התורם הראשון של שלי יחימוביץ'?

אמיל סלמן

הרשו לנו לנסות ולנתח את ההשלכות הנובעות מדברי השופטים בבית הדין הארצי לעבודה. ראשית, מדבריהם עולה כי למדינה אין זכות להנהיג תחרות סתם כך. קודם לפתיחת תחרות, המדינה חייבת לפצות את מי שעלולים להיפגע מקיום התחרות.

בית הדין מתייחס כמובן לעובדים, וטוען כי זכות השביתה עומדת להם, מאחר שהתחרות עשויה לאלץ את הנמלים הקיימים להתייעל, מה שעשוי, בנסיבות מסוימות, לפגוע בתנאי העבודה של העובדים ואף בעצם העבודה שלהם. במאמר מוסגר נציין כי זוהי ספקולציה לשמה, וכי הנמלים יכולים באותה המידה למצוא דרך להגדיל תפוקות ולשפר את היעילות שלהם, ובכך לצאת מנצחים מהתחרות החדשה - מבלי שעובד כלשהו ייפגע מכך. עם זאת, חייבים להודות כי החשיפה לתחרות אכן טומנת בחובה גם סיכונים, במיוחד אם הנחשף לתחרות הוא מונופול שמן ולא יעיל במיוחד.

שנית, השופטים כבר מבססים את זכות הפיצוי לנפגע האפשרי מהתחרות. השופט פליטמן אומר שכדי שהתחרות תיפתח, חייבים קודם לדאוג ל"תנאים שווים" בין המתחרים, כלומר צריכים לדאוג לחזק מאוד את המנופול הקיים, עד שהוא יהיה ערוך לתחרות החדשה. כמה צריך להשקיע במונופול הקיים, עד שישבע רצונם של העובדים מרמת היערכותם לעידן התחרותי? בית הדין, כמובן, אינו מתערב בכך. הוא משאיר את זה פתוח למשא ומתן בין הצדדים.

מובן שהשוויוניות בהיערכות לתחרות, שבית הדין כל כך מקפיד עליה, כבר אינה קיימת כשמדובר במשא ומתן על השוויוניות הזאת. מהצד האחד עומדים עובדי המונופול, שבית הדין נתן להם קארט בלאנש לשבות כמה שירצו. מהצד השני עומדת המדינה, שצריכה להתמודד עם נזק כלכלי אדיר שתגרום שביתה לא מוגבלת בזמן בנמלי הים. האם ניתן בתנאים כאלה לקיים משא ומתן הוגן בשאלה כמה צריך להשקיע בנמלים כדי שיהיו ערוכים לתחרות? בית הדין אינו מטריד את עצמו בזוטות שכאלה.

שלישית, בית הדין קובע כאן סדר ברור של ערכים במדינה חופשית ודמוקרטית - זכות השביתה של העובדים גוברת על כל הזכויות החוקתיות האחרות. במקרה דנן, זכות הבעלים של המדינה להקים נמל חדש, על שטח שלה, ניגפת בפני זכות השביתה. גם הזכות של מדינה לקיים כלכלה חופשית, באמצעות פתיחת מונופולים לתחרות, ניגפת בפני זכות השביתה. אם נרחיק לכת, אפשר לקבוע כי המשילות של המדינה כולה ניגפת כאן, משום שבפועל בית הדין מונע מהמדינה לבצע שינוי מבני כלשהו - כל שינוי כזה ידרוש משא ומתן מוקדם עם הנפגע הפוטנציאלי ‏(שכלל אין לנו ודאות שהוא אכן עומד להיפגע‏), והנפגע נמצא בעמדת סחיטה מול המדינה, מאחר שבית הדין מאפשר לו לשבות ככל שיחפוץ, עד שהמדינה תיכנע סופית לדרישותיו.

רויטרס

רביעית, בין הדין קובע עוד סדר זכויות חדש - זכויות היתר של העובדים שגוברות על כל זכויות אחרות. נזכיר כי מהחשיפה לתחרות, עובדים יכולים להיפגע רק באופן פוטנציאלי, ובדרך כלל רק באופן חלקי. לכל היותר עובד יאבד את מקום עבודתו ‏(ואנחנו האחרונים לזלזל בכך‏). לעומת זאת, בעלי המניות נפגעים מחשיפה לתחרות באופן ישיר וכבד ביותר. הם עלולים לאבד את העסק שלהם, להיקלע לחובות כבדים ואפילו לפשוט את הרגל. מאחר שבמדינת ישראל שורר שוויון בפני החוק, הדעת נותנת שאם לעובדים מגיע פיצוי על חשיפה לתחרות, בוודאי ובוודאי שלבעלי המניות מגיע פיצוי גדול פי כמה.

הופכים את סדרי הזכויות על ראשם

מה שמביא אותנו לסוגיית הפיצוי שעל המדינה לתת לבעלי המניות של כל חברה שנחשפת לתחרות, או במלים אחרות: הנה חבל ההצלה שיציל את נוחי דנקנר, ויאפשר לו לשמר את השליטה שלו בקבוצת אי.די.בי. דנקנר סבל מנחת ידה של המדינה כמה פעמים בשנים האחרונות במקרים של חשיפה אגרסיבית לתחרות. כך קרה ברפורמה המפוארת בסלולר, ששר התקשורת לשעבר משה כחלון נהפך בעקבותיה ליקיר הציבור בישראל. בעקבות הרפורמה הזאת, שהכניסה מתחרים חדשים לענף, חברת סלקום שבשליטת דנקנר ספגה צניחה של כמיליארד שקל בשנה ברווחיותה.

על הנזק הזה צריך להוסיף את הנזק שחברת ישראייר - שגם היא בשליטת אי.די.בי - בוודאי תספוג בעקבות ירידת מחירי הטיסות לישראל עם פתיחתם של השמים לתחרות.
כל אלה היו בין הגורמים שפגעו בקונצרן אי.די.בי אנושות, מנעו את זרם הדיווידנדים שאיפשר לדנקנר לשרת את החוב שלו, ובפועל מאיימים להביא את דנקנר לאבד את שליטתו בקונצרן. על כל אלה, ללא ספק, מגיע לדנקנר פיצוי ממדינת ישראל - ובואו נתחיל לחשב כמה מיליארדי שקלים מגיעים לו.

מובן שיש עוד סדר זכויות שבית הדין לעבודה הופך אותו על ראשו. זהו סדר הזכויות הבסיסי במדינה דמוקרטית, שלפיו לציבור יש זכות לקבוע את הרכב ממשלתו ואת מדיניותה. הציבור, נזכיר, יצא לרחובות במאות אלפים לפני שנתיים בתביעה מממשלתו לפרק את מוקדי הכוח הריכוזיים במדינה, להפחית את יוקר המחיה ולדאוג לכך שישראל תהיה מדינה שוויונית ויעילה שמגישה שירותים טובים לאזרחיה. בית הדין לעבודה קובע בפועל כי לציבור אין זכות לאף אחת מהדרישות הללו, משום שהן עומדות בסתירה לזכות השביתה של עובדי המונופולים הממשלתיים.

לדידו של בית הדין, המדינה אינה יכולה לקדם שינוי מבני כלשהו, גם אם ברור שמדובר בשינוי מבני שייעל את המשק ויקדם את רווחת האזרחים, כי שומו שמים - בדרך עלולים העובדים להיחשף לתחרות, וזכותם של העובדים לשמר את המונופול שלהם ואת זכויות היתר שלהם גוברת. הציבור יכול לדרוש, אבל עובדי הנמלים ‏(או עובדי חברת החשמל, או כל ועד עובדים בכל חברה שהיא, פרטית או ממשלתית‏) יכולים לדרוש שכל שינוי מבני כזה יקבל קודם את אישורם, ובכך ניתנה להם זכות וטו לעצור כל שינוי מבני באשר הוא. בפועל, זכות הבחירה הדמוקרטית הופקעה מאזרחי ישראל והועברה לידי העובדים המאוגדים ולידי ההסתדרות.

רק שכל זה אינו חשוב. בית הדין הארצי לעבודה צודק, כמובן - זכות השביתה גוברת על כל אלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו