בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האווירה הציבורית מחסלת אנשים, אבל לא בעיות

מאבקים בוועדים הגדולים ובמונופולים הרבה יותר קשים ממאבק באדם בודד שסרח

40תגובות

ה אויבת החדשה של השבוע הזה היא "האווירה הציבורית". מרגע שהודיע פרופ' יעקב פרנקל על החלטתו לוותר על תפקיד נגיד בנק ישראל ניתן האות, בהובלתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד, למציאת האשמה העיקרית בהחלטתו של פרנקל - "האווירה הציבורית". אלה אותם אנשים שיכולים בקלות להתחנף לציבור ולייחס לו בהזדמנויות אחרות "חוכמת המונים", או לקבוע ש"הציבור לא טיפש". אבל כשזה נוגע להליך מינוי בעייתי מצדם של לפיד ונתניהו, ולהתנהלות בעייתית אף יותר של פרנקל עצמו, אזי הציבור טיפש וההמון נטול חוכמה.

האווירה הציבורית במתכונתה הנוכחית היא דבר די חדש בישראל. השיח הציבורי, שנשלט עד לפני שנתיים על ידי פוליטיקאים, רגולטורים, טייקונים ולוביסטים, הופרט ונהפך למה שהוא באמת צריך להיות: שיח ציבורי שבו הציבור נוטל חלק. שיח שבו החלטות כלכליות וחברתיות, הן במגזר הציבורי והן במגזר העסקי, אינן מתקבלות בשרירותיות, אלא תוך ידיעה שיש שם ציבור גדול מחוץ לחדר ויש לו מה להגיד.

יש מי שחושב שאווירה ציבורית היא אלמנט שמשתק ומסרס את מקבלי ההחלטות, אבל זה כנראה רק שלב התפתחותי הכרחי בדרך ליצירת שיח ציבורי בריא ושקוף. ייתכן שהשלב הבא יהיה תהליך מסודר יותר של שימוע ציבורי ‏(כפי שמקובל בארה"ב, למשל‏) במקרים בעלי משמעות ציבורית גדולה, שיחליף את השיח הלא מאורגן שמתנהל כיום ברשתות חברתיות ובאמצעי התקשורת.

בלומברג

כתבות נוספות באתר TheMarker:

אפל חזרה להיות החברה הבורסאית עם שווי השוק הגדול בעולם

מחיר מצוין ונוף מקסים: מי יזכה ב-26 אלף דירות חדשות - החרדים או החילונים?

החדשות הטובות הן שראינו כבר כמה מהלכים שבהם לחץ ציבורי או אווירה ציבורית מייצרים שינוי. זה קרה במקרה של המועמד לתפקיד הרמטכ"ל יואב גלנט, שנאלץ לוותר על התפקיד בגלל חריגות בנייה בביתו. זה קרה אצל פרנקל, שהחליט שמוטב לוותר על התפקיד מאשר לחשוף במדויק את מה שאירע לפני שבע שנים בדיוטי פרי בהונג קונג. זה קרה לבנק לאומי, שנסוג מכוונתו למחוק חוב של 150 מיליון שקל לנוחי דנקנר, וזה קרה ליו"ר ועד עובדי נמל אשדוד אלון חסן, שנאלץ להשעות עצמו רק לאחר שהציבור נחשף להתנהלות הבעייתית שלו. ראינו ניצוצות של האווירה הציבורית גם בסוגיית יצוא הגז, שבה הלחץ הציבורי הוביל להחלטה להשאיר יותר גז למשק הישראלי.

החדשות הטובות הן שהציבור מצליח להשפיע, אם באמצעות כלי התקשורת שנותנים במה לעוולות והתנהלות מושחתת או פגומה ואם בזכות השיח שנוצר ברשתות חברתיות. זה נותן לציבור כוח ומוטיווציה לנהל מאבקים נוספים. אין להוציא מכלל אפשרות שהאווירה הציבורית יכולה גם לפספס מדי פעם, אבל בשורה התחתונה, היא עדיפה על אפטיות ציבורית.

החדשות הרעות הן שבשלב זה, ההישגים של הציבור או של האווירה הציבורית הם בעיקר הישגים של מניעה וטרפוד ולא של יוזמה וקידום. מונעים מגלנט ומפרנקל להתמנות לתפקיד, מונעים מהממשלה לייצא יותר מדי גז, מונעים מבנק לאומי למחוק חוב לטייקון ומונעים מחסן לשמש בתפקידו כל עוד מעשיו נבדקים. קל יחסית למנוע ממישהו לעשות דבר מה; הרבה יותר קשה להאיץ בממשלה להיות אקטיבית ולקדם דברים למען האינטרס הציבורי.

כך למשל, עוד לא קמה האווירה הציבורית שתדחוק בממשלה לפתור את המשבר בשוק הדירות ואת עליית המחירים הממושכת. עוד לא ראינו אווירה ציבורית שתאיץ בממשלה לקדם סוף סוף את הרפורמות במגזר הציבורי, בחברת החשמל, בנמלי הים וברשות השידור. עוד לא ראינו אווירה ציבורית שתאלץ את הממשלה להסיר שורה של חסמים ותקנים שמחבלים ביכולת לייבא לכאן מוצרים במחירים נמוכים שיוזילו את יוקר המחיה. גם לא ראינו אווירה ציבורית שזועקת לחסל את הסדרי הפרישה הנדיבים במיוחד של פורשי מערכת הביטחון.

מה קורה כאן? האם האווירה הציבורית מפשלת דווקא כשצריך אותה? האם הציבור טוב רק כדי לטרפד מינוי של מישהו, אבל לא כדי להיאבק בדברים שבאמת עולים לנו הון תועפות? האם אנחנו טובים בחיסול אנשים בודדים אבל עלובים ביכולתנו לפרק מנגנונים חזקים ומושחתים? האם ייתכן שבעצם האווירה הציבורית חכמה על חלשים?

הפרישה המזורזת של פרופ׳ ליאו ליידרמן מתפקיד הנגיד המיועד, תוך פחות מ-48  שעות מרגע שהוכרז לנגיד הבא, היא הוכחה נוספת לקלות שבה ניתן ליירט אדם. ושוב, הדבר הקל - להוציא את החשק לאדם מסוים לעשות תפקיד- בוצע.

אבל זהו הישג ציבורי מוגבל. הדבר הקשה יותר להשגה הוא להאיץ בממשלה לבצע תהליך איתור מסודר, שקול, מקצועי ומחושב - עוד רחוק מיישום.

אפשר כמובן לטעון שמשימות כמו טיפול בשוק הדיור ורפורמה בפנסיות הצה"ליות הרבה יותר מורכבות ודורשות לחץ ציבורי מסוג אחר, שאולי עוד יבוא בהמשך. אבל מותר גם לחשוד שהסיבה לכך שהאווירה הציבורית אינה אפקטיבית דיה כדי לקדם את המהלכים האלה נובעת מכך שהציבור הישראלי נרתע מעימות עם מוקדי הכוח האמיתיים. כי להיאבק במערכת הביטחון, בוועדים הגדולים ובמונופולים זה הרבה יותר מסובך וקשה מאשר להיאבק באדם בודד שסרח.

מה גם שמעגל הנהנים ממוקדי הכוח האלה הוא די גדול. בכל משפחה או מעגל חברתי תמצאו פנסיונר של מערכת הביטחון או גוף ציבורי אחר שיונק מקופת המדינה. לכל אחד יש קרוב או חבר שעובד באחד המונופולים הגדולים או מחובר אליו באמצעות מתן שירותים שונים. בכל משפחה גם יודעים להגיד בדיוק מי חולב את הציבור, מי יעיל ולא יעיל ולאן הולך הכסף. זה נכון גם לגבי שוק הדירות: יש יותר מדי כוחות במשק שמרוצים מעליית מחירי הדירות. למעשה, כל ישראלי מעוניין שמחירי הדירות יהיו נמוכים רק בחמש הדקות שבהן הוא חותם על חוזה לרכישת דירה. מרגע זה ואילך הוא רוצה שהמחירים רק יעלו.

השאלה היא מתי יישבר קשר השתיקה הזה. האם הציבור הישראלי בשל להסתכל על עצמו ועל מעגל חבריו ולצאת נגד המקומות שבהם באמת נמצא הכסף ושבהם נוצר חוסר הצדק החברתי? מתי תיווצר האווירה הציבורית המתאימה לעשות את הדבר הנכון, ולא רק לטרפד את מינויו של האדם הלא נכון?

נ.ב

כשמשנים את הסדר הקיים אין לדעת היכן זה ייעצר. נניח שיחליטו מחר על הגבלת שכר המנהלים בחברות ציבוריות. היכן לעצור? ב-3 מיליון בשנה? 5 מיליון? 10 מיליון? סביר להניח שככל שנעלה עם הסכום, כך יימצאו יותר תומכים להטלת המגבלה הזו. כי כל עוד זה לא חל עלינו, למה שנתנגד?

העיקרון הזה פועל גם כשנוגעים בקבוצות לחץ; כי אם תיגע היום בנמל אשדוד, מחר זה יגיע לבנקים ולמקומות אחרים. ואם תיגע בפנסיות הצה"ליות המנופחות, לכל אחד יש אח, בן דוד או חבר שנהנה מהמצב. כך גם עם טייקונים. אנשי עסקים רבים סבורים שנוחי דנקנר עשה את כל הטעויות האפשרויות שהביאו לקריסת אי.די.בי, ובכל זאת הם תומכים בו - כי אם הוא ייפול, אז מתישהו יגיעו גם אליהם. כך יוצא שכולנו, במו ידינו, מכשירים הסדרים פסולים ובעייתיים, רק משום שהם מהווים שכבת הגנה או שכפ"ץ מפני הגעתו של הסדר החדש גם אלינו.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו