שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אולמות האבירים - הגרסה הירושלמית

בית החולים הצלבני הגדול ביותר במזרח התיכון יפתח לקהל

בית החולים שנתן את שמו למסדר ההוספטליירי, איכלס בימי הביניים 2,000 מיטות וטיפל בעולי הרגל שבאו למות בעיר הקודש

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר חסון
ניר חסון

בית חולים צלבני, שהיה במשך מאות שנים בית החולים הגדול ביותר במזרח התיכון, שוקם ויפתח לקהל. הבוקר (שני) חשפו רשות העתיקות וחברת "גראנד באזר", חברה מזרח ירושלמית, את האולם, שעבר שיקום ארוך. האולם, שמזכיר בגודלו ובצורת בנייתו את אולמות האבירים מעכו, נמצא באזור המוריסטאן, בלב הרובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים.

גודלו של האולם כ-30 על 50 מטרים והחוקרים מעריכים שזה רק חלק קטן משטח בית החולים, שהשתרע על פני 12 דונם. בית החולים הוקם עוד לפני הכיבוש הצלבני של ירושלים, על ידי עולי רגל נוצרים מאיטליה וברשות השלטון המוסלמי. איש רשות העתיקות, ד"ר עמית ראם, שיחד עם רנה פורסטני ניהל את החפירה במקום ופיקח על עבודות השיקום, מספר שבאותה תקופה רוב עולי הרגל באו לירושלים כדי למות בה, ולכן בית החולים היה מוסד חשוב ומרכזי.

אולם בבית החולים הצלבני בירושליםצילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות

לאחר הכיבוש הצלבני ב-1099 גדל בית החולים. המקום נוהל על ידי מסדר אבירים שהוקם למטרה זו, המסדר ההוספיטליירי. שמו של המסדר, שהתפשט לימים למדינות רבות, נגזר מבית החולים בירושלים. על פי תעודות היסטוריות של כותבים מימי הביניים עולה שמדובר היה בבית חולים ענק: חלק מהתעודות מתייחסות לכ-2,000 מיטות. בית החולים איכילוב, לשם השוואה, מכיל כיום כ-1,000 מיטות אשפוז. לדבר ראם, גודלו של המבנה איפשר זאת.

המקורות ההיסטוריים על בית החולים מספרים על מוסד מאורגן עם משמעת ברזל, מחלקות אשפוז על פי סוגי מחלות וסגל רפואי גדול. מצד שני מהמקורות עולה שרמת הרפואה בבית החולים, כמו רמת הרפואה המערבית בימי הביניים בכלל, היתה ירודה מאוד, ולעיתים קרובות גרמה ליותר נזק מאשר תועלת. האביר המוסלמי, אוסאמה אבן מונקד, סיפר על רופא מוסלמי שהגיע לחנוך רופא צלבני ונחרד משיטות העבודה. במהלך החניכה נכנסת פציינטית שסבלה מפצע ברגלה. הרופא הצלבני בחר בטיפול המקובל וכרת את הרגל, מה שהוביל למותה של החולה כעבור זמן קצר. פציינטית אחרת שסבלה מכאב ראש קיבלה טיפול של גילוח השיער וחריטת צלב על גולגלתה, להוצאת השד. על פי אבן מונקד, גם היא סיימה את חייה בעקבות הטיפול.

עוד ידוע שבית החולים טיפל בכל האוכלוסיות בירושלים, כולל היהודים, שלהם אף הקפידה הנהלת בית החולים להגיש אוכל כשר.

בית החולים המשיך לפעול גם אחרי הכיבוש של צאלח א-דין ב-1187. הכובש המוסלמי אף התיר לקבוצת נזירים להישאר בעיר ולנהל את המקום. בית החולים פעל ככל הנראה עד לרעידת האדמה של 1457, אז נחרב רוב המבנה ונותר בחורבנו עד למאה ה-19. אז נפתח בחלק מהמבנה ששרד שוק פירות וירקות שפעל עד לשנת 2000. בחודשים האחרונים, כאמור, ערכה חברת הגראנד באזר עבודות שיקום ושימור מסיביות במקום, לקראת הפיכת המבנה למסעדה. לדברי ראם, בצמוד למסעדה מתוכנן מרכז מבקרים או מוזיאון קטן שיספר את סיפורה של ירושלים בימי הביניים.

אולם בבית החולים הצלבני בירושליםצילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ