שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

גם הכורדים בסוריה רוצים מדינה

מלחמת האזרחים סיבכה עוד יותר את המיעוט הכורדי: תנועות המרי לא רצו אותם, הזרמים הרדיקליים מאיימים עליהם וטורקיה חוששת שיחברו למיעוט שבשטחה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צבי בראל

"זכייתו" של ארדואן במשפט העשור נגד 275 הקצינים, העיתונאים, ואנשי הרוח שהורשעו השבוע בפרשת ארגנקון, ממתינה עדיין לתרגומה הפוליטי. אבל בעוד הפוליטיקה הפנימית בטורקיה מיטלטלת בין שמחה על עקירתה משורש של מה שמכונה "מדינה עמוקה" - שאותה ניהל הצבא מאחורי גבן של ממשלות טורקיה לדורותיהן - לבין זעם על הברוטאליות של בתי המשפט, ממשיכה מדיניות החוץ של ארדואן לחולל סערה באזור. אחרי שטורקיה מיצבה את עצמה כידידת מצרים שבשליטת האחים המוסלמים, התחלחל ארדואן מן המהפכה החדשה, שבה העיף הצבא את מוחמד מורסי מכיסאו. "יש אצלנו אנשים שרוצים להפוך את טורקיה למצרים", האשים ארודאן, שקרא לצבא המצרי להשיב את הסדר הישן על כנו ולהחזיר את מורסי לתפקידו. מה שהרתיח במיוחד את המצרים היתה הגדרתו של ארדואן את צעדיו של הצבא הפיכה ולא מהפכה. הקשר הידידותי בין שתי המדינות נכנס להקפאה והשבוע החליטו אמנים ואנשי קולנוע מצרים להחרים את הסדרות הטורקיות הפופולאריות. צעד סמלי אמנם, שלא ישפיע על חדירתן של הסדרות הללו למרחב הערבי, אבל הוא מעיד על תחושה ציבורית קשה במצרים כלפי ארדואן.

בעוד מצרים מנהלת חשבון נוקב עם ארדואן, גם בחזית הסורית נקלעת טורקיה למבוי סתום. השבוע שוחח ארודאן עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וביקש ממנו שוב לשנות את מדיניותו באופן שיאפשר ללחוץ על המשטר הסורי. טורקיה, הסביר ארדואן, מודאגת במיוחד מתקריות הגבול האחרונות שגרמו לפציעתם ולהריגתם של אזרחים טורקים. ארדואן דיווח לפוטין על תקריות אלימות בין כוחות הביטחון הטורקים לבין מבריחי גבול סורים ועל העומס שמטילים הפליטים שכבר מתגוררים בטורקיה על החברה והכלכלה במדינה. פוטין האזין במשך מחצית השעה, אבל דחה את בקשתו של ארדואן. הצעה מפתה יותר שהועברה לרוסיה מפיו של הנסיך בנדר בן סולטאן, ראש המועצה לביטחון לאומי הסעודית - שלפי דיווחים באתרי אופוזיציה סורים, כללה רכש של נשק וציוד צבאי מרוסיה בהיקף של 15 מיליארד דולר והתחייבות שלא להתחרות עם רוסיה בשיווק הגז באירופה - בתמורה לשינוי המדיניות, נדחתה בינתיים גם היא.

לוחמות כורדיות בעיירה ראס אל-עין שליד גבול טורקיה, השבועצילום: אי-אף-פי

אולם נראה כי האיום הגדול על טורקיה נמצא במחוזות הכורדים של סוריה, בשטח שמכונה אל־ג'זירה שבגבול הצפוני־מזרחי של סוריה, ושבו מתגוררת רוב האוכלוסייה הכורדית, שמונה כ-2.5 מיליון איש. בשלטונו של אסד נשללו מהאוכלוסייה הזאת רוב זכויות האזרח שלה, מדי פעם גורשו תושבים כורדים מבתיהם ובמקומם הושיב אסד אזרחים סורים ערבים, על פי הדגם שבו נקט סדאם חוסיין בעיראק. כשפרץ המרי בסוריה מצאו עצמם הכורדים מחוץ להתארגנות תנועות המרי האזרחי והצבאי שהעדיפו לגייס תומכים במרכזי הערים הגדולות ובמחוזות שבהם מתגוררת אוכלוסייה סונית־ערבית. הכורדים מצדם הקימו לעצמם ארגוני מרי והגנה משל עצמם, כמו המועצה הכורדית העליונה שהפעילה ועדות הגנה עממיות, את המועצה הלאומית הכורדית ואת מפלגת האיחוד הדמוקרטי. הסמיכות הגיאוגרפית שבין המחוז הכורדי הסורי לזה הטורקי והעיראקי, פתחה מטבע הדברים הזדמנות לשיתוף פעולה פוליטי וצבאי בין המחוזות הכורדים הללו - כאשר כורדים מסוריה מקבלים אימון צבאי, נשק ומימון בבסיסים הצבאים של הכורדים בחבל כורדיסטן העיראקי. אולם יותר מחששם מפני משטר אסד, שבאופן יחסי מיעט לתקוף את האזורים הכורדיים, חרדים הכורדים בטווח המיידי מפני השתלטותם של פעילי אל־קאעדה ובני בריתם לוחמי ג'בהת אל־נוסרה הרדיקאליים על עמדות וכפרים במחוז הכורדי. השבוע דווח כי למעלה מ-400 כורדים, רובם ילדים ונשים, נרצחו על ידי פעילי ג'בהת אל־נוסרה וכי קרבות מתנהלים בין הכורדים לבין האיסלאמיסטים הרדיקאליים. בטווח הארוך יותר חוששים הכורדים שנפילת משטרו של אסד תביא להשתלטותם של סונים קיצונים ששוב ידחקו את הכורדים למעמד נחות. הכורדים, הן בסוריה והן בעיראק, חושדים שטורקיה מסייעת לאותם זרמים רדיקאליים - ומנהיג תנועת האופוזיציה הכורדית הגדולה, סאלח מוסלים, דרש מטורקיה לחדול מכך. טורקיה הכחישה שהיא מסייעת לג'בהת אל־נוסרה, אבל באותה עת הזהיר שר החוץ הטורקי, אהמט דבוטולו, כי אנקרה תעשה הכל "כדי למנוע את יצירתה של ישות טרוריסטית" לאורך גבולה בצד הסורי כשהוא רומז לקשר ההדוק שבין מפלגת האיחוד הדמוקרטי הכורדית בסוריה לבין מפלגת הפועלים הכורדית, פק"ק, שמוגדרת כארגון טרור על אף מאמצי הפיוס שמנהלת טורקיה עם הארגון. השתלטות של ג'בהת אל־נוסרה או של הפק"ק על אזורי הגבול עם טורקיה היא אמנם סיבה טובה לדאגה, אבל חמורות ממנה - בעיניה של טורקיה - הן הצהרותיהם של מנהיגי הכורדים בסוריה על כוונתם להקים אוטונומיה עצמאית במחוזות הכורדיים בדגם החבל הכורדי העצמאי בעיראק.

ב-19 באוגוסט צפוי להתקיים בארביל, בירת החבל הכורדי בעיראק, כינוס גדול של נציגי הכורדים בסוריה, עיראק, איראן ופעילים באירופה, שבה מתכוונים הכורדים לדון בעתיד מעמדם באזור לנוכח ההתפתחויות בסוריה ובעיראק. ראש ממשלת החבל הכורדי, נצ'ירוואן ברזאני, אמנם ניסה בשבוע שעבר להרגיע את דבוטולו באשר לכוונותיהם של הכורדים ועל פי מקורות טורקיים, הוא התחייב שאין בכוונתם להכריז בכינוס על אוטונומיה עצמאית בסוריה או על הקמתה של מדינה כורדית. אבל אותם מקורות אומרים ל"הארץ" כי החשדות והחששות הטורקיים נותרו בעינם.

בית בעיירה ראס אל-עין שליד גבול טורקיה, השבועצילום: אי-אף-פי

לכאורה, בידי טורקיה יש מנופי לחץ אדירים כדי למנוע את הקמתה של אוטונומיה כורדית בסוריה או מדינה כורדית עצמאית. הסכם לבניית צינור נפט בין החבל הכורדי בעיראק לטורקיה, מאות החברות הטורקיות שפועלות בחבל הכורדי, אספקת החשמל הטורקית לחלקים בחבל הכורדי בעיראק ומעברי הגבול החיוניים להעברת סחורות הן מעיראק והן מסוריה שימשו בעבר וימשיכו לשמש חומת מגן נגד הקמתה של מדינה כורדית עצמאית. בה בעת, טורקיה, שמדיניותה כלפי אסד כשלה עד כה, והחזית החדשה שנפתחה נגדה במצרים מטלטלת את מעמדה במזרח התיכון, תיאלץ להתחשב בדרישותיהם של הכורדים אם ברצונה לשמר את יכולת השפעתה בעיראק ובסוריה. רמז לכך אפשר היה לשמוע בדבריו של דבוטולו שהסביר לעיתונאים שטורקיה אינה מתנגדת להקמת מחוז כורדי בסוריה, בתנאי שיוסכם על כך על ידי אזרחי סוריה. כלומר, רק אחרי נפילת בשאר אל־אסד ואחרי שיתקיימו בחירות ותנוסח חוקה חדשה. כאשר להתפתחויות הללו אין עדיין לוח זמנים ולא נראה מתי התגשמו, טורקיה יכולה בינתיים להפגין רצון טוב כלפי הכורדים תוך הבנה שאם יחליטו לכונן חבל עצמאי, אנקרה לא תוכל לעשות הרבה כדי למנוע אותו אם ברצונה לשמר איזה שהוא מנוף השפעה בסוריה. את הלקח שלה היא כבר למדה בעיראק כאשר נמנעה במשך שנים לקיים קשרים רשמיים עם הנהגת החבל הכורדי ובכך העניקה בו לאיראן מרחב השפעה.

שרטוט המפה העתידית של סוריה ושל השינויים האסטרטגיים שמתהווים כתוצאה מן המלחמה בה, מציב לא רק את טורקיה בתחרות מול יריבים קשים כמו רוסיה ואיראן. המדיניות הטורקית עלולה גם לקבוע את עתיד מעמדן של ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי במזרח התיכון. "השאלה היא אם ארדואן מסוגל לנהל מדיניות אסטרטגית נבונה, כזאת שלא תגרור את מדינות המערב למאבקי שליטה מול יריביה", תמה דיפלומט טורקי לשעבר. "עד כה נכשל ארדואן בניהול מדיניות חוץ ראויה, וכאשר אינטרסים בינלאומיים צריכים להיות מוכרעים בלשכתו, זו סיבה טובה לדאגה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ