בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המועמד המוביל לתפקיד הנגיד: מריו בלכר, לשעבר הנגיד של ארגנטינה

רה"מ גיבש רשימת מועמדים לתפקיד הנגיד, אותה הגיש לבדיקת ועדת טירקל ■ המועמדים הם צבי אקשטיין, מיכל עבאדי-בויאנג'ו וויקטור מדינה

110תגובות

פרופסור מריו בלכר (65), שכיהן כנגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה במשך כחצי שנה ב-2002, הוא מועמדו המוביל של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד הנגיד הבא של בנק ישראל.

רה"מ הגיש היום לוועדת טירקל שמות של ארבעה מועמדים לתפקיד הנגיד הבא, במטרה שהוועדה תבדוק ותאשר את כשירותם לתפקיד. המועמדים הם פרופ' מריו בלכר, פרופ' צבי אקשטיין, החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנגו וויקטור מדינה. לאחר שהוועדה תאשר את כשרות המועמדים יחליט נתניהו מי מהם יהיה הנגיד הבא. 

בלכר, השם המפתיע ברשימה, מוכר היטב בצמרת הכלכלית בישראל, לאחר שלימד מספר שנים באוניברסיטה העברית (בסוף שנות ה-80) ועבד בבנק ישראל בירושלים. ב-2002, כשהיה נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה, ביקר בארץ והתקבל בחמימות רבה.

בלכר נולד ב-1948 בקורדובה, ארגנטינה, ועלה לארץ ב-1968. הוא סיים לימודי תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה והיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא סיים לימודי תואר שני בכלכלה באוניברסיטה העברית, ודוקטורט בכלכלה ב-1975 באוניברסיטת שיקאגו. הפרופסורים יעקב פרנקל, ליאו ליידרמן ויוג'ין קנדל סיימו גם הם לימודי דוקטורט בכלכלה באוניברסיטה שיקאגו, אך בתקופות שונות.

בלומברג

בלכר כיהן בתפקידים בכירים בקרן המטבע הבינלאומית (IMF) בוושינגטון, שם עבד  21 שנה, בין השאר כיועץ בכיר לקרן לנושאי אירופה ומרכז אסיה. במסגרת תפקיד זה היה מופקד על מדיניות הקרן ברוסיה בעת המשבר הכלכלי הקשה שהיה במדינה בסוף המאה הקודמת.

בשל עברו הארגנטינאי ומעמדו ככלכלן בעל שם עולמי, מונה לתפקיד הנגיד של ארגנטינה, שהיתה אז במשבר כלכלי מהקשים בתולדותיה, כשלמעשה היתה במצב של חדלות פירעון. בלכר התפטר מהתפקיד בחודש יוני, לאחר כחצי שנה בלבד בתפקיד, בשל חילוקי דעות קשים עם שר האוצר באותה תקופה, רוברטו לוואניה. לוואניה דחה דרישה של בלכר להעניק לבכירים בבנק הממלכתי הגנה מפני תביעות. בלכר טען כי לוואניה פוגע בעצמאות הבנק המרכזי של ארגנטינה.

בשנים האחרונות המשיך בלכר לשמש בתפקידים בכירים במערכת הכלכלית העולמית, בין השאר כיועץ בכיר מאוד לבנק הממלכתי האנגלי. במקביל לימד באוניברסיטאות בעולם, וכתב ספרים ומאמרים רבים בכלכלה, שעסקו בין השאר בישראל. בלכר זוכה להערכה רבה בארץ ובעולם, והוא יתקבל בברכה ע"י הקהילה הכלכלית בישראל. הוא מכיר את כלכלת ישראל היטב ואם ייבחר, הוא ייכנס לתפקיד תוך זמן קצר.

צבי אקשטיין (64), המועמד מספר שתיים בסדר העדיפויות של נתניהו לתפקיד הנגיד, כיהן עד לפני למעלה משנתיים כמשנה לנגיד בנק ישראל, תפקיד בו כיהן במשך חמש שנים. אקשטיין, שסיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב, היה פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ת"א, וכיום הוא מכהן כדיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה.

לכתבות אחרות ב-TheMarker:

40 רכבות בוטלו בעקבות שיבושים; הנהגים: "אין אפילו הפסקה לשירותים - ההנהלה חילקה שקיות לאיסוף שתן"

פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטאות בסכנה: מרצים יועסקו בחוזים אישיים

עבאדי-בויאנגו (46), שמכהנת כחשבת הכללית באוצר מזה כ-28 חודשים, נהנית מהערכה רבה אצל רה"מ ושר האוצר. עבאדי-בויאנגו, האישה הראשונה מאז קום המדינה שעומדת בראש אגף החשב הכללי, נחשבת לדמות מאוד חזקה באוצר. בעבר כיהנה כסמנכ"לית במשרד הבריאות. כראש נכסים מ.י (נכסי מדינת ישראל) היתה עבאדי-בויאנגואחראית על הפרטת בנק דיסקונט, והיתה מעורבת בהפרטת בנק לאומי. אלמלא סכסוך בינה לבין החשב הכללי דאז, ירון זליכה, ייתכן שלאומי היה מופרט לפני שנים. חסרונה הגדול הוא שאיננה כלכלנית.

ויקטור מדינה (74) הוא ותיק המתמודדים. הוא התמודד על תפקיד הנגיד ב-2005 (כשפישר נבחר לתפקיד). היה במחצית השנייה של שנות ה-80 חבר הנהלה בכיר בבנק ישראל, האחראי, בפרקי זמן שונים, על האשראי, התחום המוניטארי, והפיקוח על המט"ח (פרש מהבנק בשל מחלוקת עם הנגיד אז, מיכאל ברונו). הוא כיהן בעבר גם כמנכ"ל האוצר, לאחר שמונה ע"י השר משה נסים. בהמשך שימש בתפקידים בכירים במשק, בין השאר כיו"ר ומנכ"ל בנק המזרחי.

ביום ראשון תשנה הממשלה החלטה שקיבלה ב-30 במאי 2006, לבקשת נתניהו, כדי לאפשר לשופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, לכהן שלוש שנים נוספות בראש הוועדה שנושאת את שמו. לפי המצב הקיים, חברי ועדת טירקל יכולים לכהן בוועדה למינויים בכירים בשירות הציבורי מקסימום שתי קדנציות של 3 שנים, ובסך הכול 6 שנים. לפי התיקון שהממשלה תקבל ביום ראשון חברי הוועדה יוכלו לכהן 3 קדנציות, ובסך הכול תשע שנים.

בוועדת טירקל ארבעה חברים. שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל מכהן בוועדה כבר שש שנים. חברי הוועדה האחרים, שר האוצר והמשפטים לשעבר, משה נסים, והח"כית לשעבר, גילה פינקשלטיין, מכהנים בוועדה מה-22 באוגוסט 2010, כלומר קדנציה אחת. נציב שירות המדינה, משה דיין, מכהן בוועדה, מתוקף תפקידו.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו