בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור ההפרות של חוק שכר המינימום - 12.2%; בחקלאות - 33%

השיעור הממוצע של ההפרות בכלל ענפי המשק ב-2011 היה 12.2% מהשכירים, בהתבסס על סקר ההכנסות של הלמ"ס, בעוד שבהתבסס על סקר ההוצאות, שיעור ההפרות היה 10.7% ■ ב-2012 בוטל סקר ההכנסות

36תגובות

שיעור ההפרות של חוק שכר מינימום מצד מעסיקים גבוה בענף החקלאות ומגיע בו ל-33%. גם שיעור ההפרות של חוק שכר מינימום בקרב עובדי שירותי אירוח ואוכל הוא גבוה למדי - 22.7%. כך עולה ממחקר חדש של המוסד לביטוח לאומי המתייחס ל-2011.

מהמחקר, שערכו ד"ר דניאל גוטליב, מירי אנדבלד ואורן הלר, עולה ששיעור ההפרה של חוק שכר מינימום בישראל גבוה לעומת רוב מדינות המערב. השיעור הממוצע של ההפרה ("אי הציות", כלשון עורכי המחקר) של חוק שכר המינימום בכלל ענפי המשק ב-2011 היה 12.2% מהשכירים, בהתבסס על סקר ההכנסות של הלמ"ס, בעוד שבהתבסס על סקר ההוצאות, שיעור ההפרות היה 10.7%. ב-2012 הלמ"ס ביטלה את סקר ההכנסות והשאירה רק את סקר ההוצאות.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

הכירו את איש העסקים החרדי שמנסה להשתלט על אי.די.בי

פרשנות // הממשלה מבקשת את עזרת בג"ץ 
נגד הוועדים

שכר המינימום במשק הוא כיום 4,300 שקל בחודש, או 23.12 שקל בשעה. לדברי החוקרים, ענפי החקלאות, שירותי האירוח והאוכל, שירותים למשקי בית פרטיים וכן שירותי בריאות ורווחה (כגון מטפלים בתחום הסיעוד) חשופים במיוחד לתופעת ההפרות של שכר המינימום, בכלל ריבוי של עובדים זרים בהם, בעיקר בחקלאות ובתחום הטיפול הסיעודי, ועובדים בלתי מקצועיים, במיוחד בשירותי האירוח והאוכל.

שיעור ההפרות של חוק שכר המינימום בקרב עובדי/עובדות במשקי בית הוא 20.7%, בשירותי הבריאות, במסחר הסיטוני והקמעוני ובמוסכים - 14.3%, ברווחה והסעד - 13.5% ובענפי התחבורה, אחסנה ותקשורת - 11.9%, במפעלי תעשייה - 10.7%, בבינוי - 9.5%. המצב טוב יותר במקומות עבודה בהם קיימים הסכמי שכר לאורך זמן וכן בענף הבנקאות והפיננסים.

ככל שבמקומות אלה יש הפרות של חוק שכר מינימום, הם נוגעים ככל הנראה לעובדי קבלן המועסקים בהם, ולא לעובדים הקבועים. שיעור ההפרות במערכת החינוך הוא 8.0% (כאשר עיקר הנפגעים כאן הם כנראה מורי הקבלן), במינהל הציבורי - 3.4%, בבנקאות, ביטוח ובתי השקעות - 2.0%, בעוד שבענף החשמל והמים לא נמצא אף לא מקרה אחד שבו הופר החוק.

הקבוצה הגדולה ביותר של נפגעים עקב הפרות של חוק שכר מינימום הם העניים ביותר: 39% מהעובדים שקיבלו פחות משכר המינימום משתייכים לעשירון הראשון (הנמוך ביותר) באוכלוסייה. 26% משתייכים לעשירון השני ו-21% - לעשירון השלישי. עם זאת, גם מעמד הביניים נמצא פגיע להפרות החוק: 16% מהעובדים שסבלו מהפרת של החוק משתייכים לעשירון הרביעי, 11% לעשירון החמישי, 9% לעשירון השישי, 7% לעשירון השביעי ו-6% לעשירון השמיני.

בכל אחד משני העשירונים העליונים, התשיעי והעשירי, נמצא ש-2% מהעובדים נפגעו מהפרה של החוק בידי מעסיקים, אך ניתן להתייחס לנתונים אלה כאל סטיית תקן. גם ניתן להעריך שהפגיעה במעמד הביניים עקב ההפרה של חוק שכר מינימום התרחשה במשך תקופה קצרה יותר (חודשים בודדים), לעומת משך הפגיעה בעשירונים הנמוכים שהיה במשך השנה כולה.

לדברי גוטליב, אנדבלד והלר, אין קשר בין העלייה של שכר המינימום לבין שיעור אי הציות לו. ישנם פרקי זמן שבהם שכר המינימום במשק עלה, אך שיעור האי ציות דווקא ירד.

מהמחקר עולה כי הפגיעה בעולים חדשים היא הקשה ביותר ואחריהם - הפגיעה בעובדים שאינם נשואים, עובדים לא יהודים ובנשים. שיעור אי הציות לשכר המינימום בקרב קבוצות אלה עולה על הממוצע. הפגיעה בגברים חמורה פחות ונמצאת מתחת לממוצע.

בהשוואה בינלאומית, רק בקנדה שיעור ההפרות של חוק שכר המינימום גבוה יותר מאשר בישראל ועומד על 12.8%. שיעור ההפרות בארה"ב, אירלנד, לוקסמבורג, הולנד וספרד (חרף המשבר הכלכלי שבה) נמוך יותר מבישראל.

עו"ד גל גורודיסקי, מומחה לדיני עבודה, אומר שהפגיעה בעובדים באמצעות אי תשלום שכר מינימום קיימת, מכיוון שהמעסיקים נוקטים בשיטת "מצליח": הם מניחים שהעובדים לא יגישו נגדם תביעות בעניין זה, מתוך פחד או אי ידיעה של החוק, ולכן אינם נרתעים מלהפר את החוק.

"הנתונים חמורים במיוחד לנוכח העובדה שמשרד הכלכלה תיגבר את צוות הפקחים המסתובבים במקומות עבודה ורושמים דו"חות על הפרות של חוקי העבודה", אומר גורודיסקי, המצביע גם על הפעלת החוק להגברת הפיקוח על חוקי העבודה שיזמו משרד הכלכלה, ההסתדרות וחברי כנסת חברתיים.

עוד אומר גורודיסקי כי התובענה הייצוגית היא כלי יעיל כדי להתמודד עם תופעה ההפרות של חוק שכר מינימום. "התובענה הייצוגית לא רק מרתיעה במידת מה את המעסיקים, אלא היא גם מעוררת את ארגוני העובדים לפעולה. "כל מה שצריך הוא עובד אמיץ אחד שירים את הכפפהי ואם אין אחד כזה, אז יכול להיות גם עובד לשעבר שיקח על עצמו להגיש את התובענה. לו כבר אין ממה לפחד".

בתגובה נמסר ממשרד הכלכלה כי "מכיוון שאין מידע מספק או תלונות מצד עובדים, קשה לפקחי המשרד להגיע למקום העבודה ולאכוף את החוק. חשוב להדגיש כי החוק להגברת האכיפה, שנכנס לתוקף ביוני 2012, חושף מעסיקים פוגעניים לעיצומים מינהליים כבדים בגובה של עד 35 אלף שקל לכל הפרה ולכל עובד, עניין שעלול להסתכם במאות אלפי שקלים. אנו קוראים למעסיקים לנהוג בהוגנות, להימנע מהעסקה פוגענית ולא להסתכן בכתבי אישום פליליים ועיצומים כספיים כבדים. עובדים הסובלים מהעסקה פוגענית, מוזמנים לפנות בתלונה גלויה או אנונימית למינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה, או לפנות לטלמסר: 1-800-354-354".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו