שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

זריחה מעל ארומה

בעז גאון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בעז גאון

בשעת רצון זו, של חופשת תלמידים גדולה העומדת לקראת סיום (יש אומרים שהחופשה היתה כה גדולה השנה, עד שרוב התלמידים שיצאו אליה עדיין לא נולדו כשהחלה) – הרשו להורה ישראלי יחיד ובלוי, קלוף כתפיים וזרוע קדם־מלנומות, לזעוק למרומים הלוהטים את מה שרובנו גילינו בקיץ הזה, אך איש עדיין לא אמר בקול כמדומני. מדוע? אינני בטוח - אולי כדי לחוס על נשמות ילדינו תאבי האחו ושפני הסלע, ו/או כדי שלא להכיר בפומבי בקריסתה של תעשייה ישראלית נוספת הצועדת בעקבות הטקסטיל, השידור הציבורי ואמבטיות השמש.

זה הולך כך: הטבע הישראלי מת. האחו הישראלי איננו עוד. את חליל הרועה הפועה תפסו גנרטורים מטרטרים המשתלשלים מרקטומים של ג'יפים; את נווי המדבר המפכפכים החליפו מרכזי קניות המשלשלים זבל כמו גמל שאכל שווארמה. החל מקיץ 2013 ואילך כבר אי אפשר לעמוד בשומקום במדינת ישראל, ולהביט לעבר אף תמונת נוף, שבשוליה לא מבצבץ גביע הגבס השחור־לבן על גג סניף "ארומה"; ו/או ילד המקיא, מחרבן או משתין בידי מי מהוריו המעודדים; ו/או מאבטח חמוש שמצהיר "אדוני, לא לעמוד פה"; ו/או ישראלי בבגד ים שאוכל ענבים; ו/או שכונת מגורים בצבע אפרסק ששמה הפרטי הוא "סביוני", או "גבעולי", או "חרציצי"; ו/או פוסטר בגודל טבעי של סבתא תימניה, ערביה או דרוזית שמציעה מאכלי דרך פיקנטיים במחיר עלות לישראלים שהחליטו לדהור מביתם באזור הבנוי לעייפה, המכונה (בצדק) "עיר", אל האזור הבנוי לעייפה המכונה (בזדון) – "כפר".

עין עבדתצילום: דודו בכר

האשימו את הריבוי הטבעי הישראלי, שגדש את המרחבים הפנויים כמו שיח משתלט; האשימו את הבנייה הפרטית המופרעת מאז קום המדינה, ששפכה על האדמה אספלט כמו ילד ששופך מייפל על פנקייק; האשימו את הערגה של כולנו להתגורר בבית שלג שוויצרי – גג אדום ומשולש, קירות לבנים וארובה – במדינה שבה הטמפרטורה הממוצעת היא 56 צלזיוס בפריזר; לעזאזל, האשימו את החלוצים אם בא לכם, שצרבו את תודעת הישימון בפסיכה הישראלית עוד בזמנים שבהם כדי להגיע מתל אביב לראש פינה היו נדרשים חמור, צוואה ושבועיים. כך או כך, התוצאה היא אותה התוצאה: הישימון הישראלי נכחד. הטבע הישראלי תועש, אוספלט, דויר, עושן, צופף, נסלל ומוסחר. ישראלי המעוניין היום בתמונת נוף משובבת נפש תוצרת הארץ, מדיפת בדידות ריחנית ומרשרשת א־לה יקב קליפורני, ואדי הודי או יער סלובני, ימצא אותה החל מקיץ 2013 במקום אחד ובמקום אחד בלבד: על שערי מדריכי טיולים. שהוצאתם לאור התאפשרה במימון חלקי של חברת רכב כזאת או אחרת, או מועצת הבקר, או איגוד מנפחי האבובים.

ובכן, זה בלוף. אני מודיע לכם בלב כבד ומתייפח. רוית נאור ידידתי, בקשי פינת רכב. ספי בן יוסף, הוצא רישיון למונית. בשם הורי ישראל כולם שהתבקשו עד הקיץ הזה להתחכך בזיעת אחרים ולדמיין שזה טל שחר - איננו יכולים עוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ