בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפינוקים של מועדון ה-700

עד כמה ציון הפסיכומטרי שלכם יקבע את המשכורת שתקבלו?

לפי בנק ישראל, עובדים במקצועות מסוימים שקיבלו ציון גבוה בפסיכומטרי, זוכים לשכר גבוה יותר בהשוואה לקולגות במקצועם ■ היי־טקיסטים עם יותר מ-680 בפסיכומטרי? תרוויחו 11% יותר

104תגובות

מבחני הפסיכומטרי מעוררים לא אחת דיון נוקב לגבי נחיצותם כמכשיר מסנן בכניסה לאקדמיה בישראל, ואף באחרונה בוצעו כמה ניסיונות לבטלם. עם זאת, מחקר חדש של בנק ישראל שנסמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‏(למ”ס‏), מצא כי יש קשר בין רמת הציון הפיסכומטרי לבין רמת השכר הממוצעת בטווח של שלוש שנים לאחר סיום התואר.

לפי המחקר, עובדי היי־טק שקיבלו ציון פיסכומטרי הגבוה מ-680, משתכרים בממוצע 11%– 14% יותר מהשכר הממוצע של הקולגות באותו המקצוע בעלי ציון פסיכומטרי נמוך יותר. ניתן לראות את “פרמיית פסיכומטרי” במרבית המקצועות שנבדקו, כמו כלכלה, מדעי הרוח, משפטים, מנהל עסקים, הנדסה אזרחית ועוד.

ד”ר יואב פרידמן מבנק ישראל שביצע את המחקר, בחן קובץ נתונים חדש של הלמ”ס הכולל נתוני שכר ממוצע וחציוני של גברים בוגרי תואר ראשון בשנה השלישית לאחר סיום הלימודים. הבוגרים החלו את לימודיהם ב–1998–2000 ושכרם נבדק לפי מקצוע הלימודים שלהם ולפי ציון הפסיכומטרי שלהם. בבדיקה נכללו שתי קבוצות: הראשונה היא של בעלי ציוני פסיכומטרי גבוהים ‏(640–679‏), והשנייה של בעלי ציונים גבוהים מאוד ‏(680–800‏). רמות השכר של שתי קבוצות אלה נמדדו מול השכר הממוצע בכל אחד מהמקצועות.

מניתוח הנתונים עולה, כי “פרמיית הפסיכומטרי” אינה זהה בין כל המקצועות. כך למשל, בעלי ציוני פסיכומטרי גבוהים שפונים ללימודי מדעי המחשב ירוויחו שכר גבוה ב–10.7% בממוצע, לעומת כלל הבוגרים; בוגרי מתמטיקה וסטטיסטיקה יקבלו שכר הגבוה ב–14.2%, בהשוואה לשכר הממוצע של כלל הבוגרים שלמדו מקצועות אלה.

לכתבות אחרות ב-TheMarker:

אם רק רוצים, לא כל כך קשה לעשות מהפכות

הצרפתים ממש, אבל ממש, לא רוצים לעבוד קשה יותר

זהו המצב גם בקרב בעלי ציוני פסיכומטרי גבוהים שלמדו הנדסת חשמל והנדסת מחשבים. כלומר, בעלי ציוני פסיכומטרי גבוהים, זוכים לפרמיה גבוהה יותר מבחינת שכר במקצעות נדרשים בתחום ההיי־טק.

ואולם יש מקרים שבהם קבוצת מקבלי ציוני הפסיכומטרי גבוהים לא יקבלו פרמיה מיוחדת, לעומת שכר הבוגרים הממוצע. למשל, בעלי ציוני פסיכומטרי גבוהים לא יקבלו תשואה על לימודי אדריכלות או מקצועות עזר רפואיים. בהנדסה אזרחית הם יקבלו תשואה שלילית של יותר מ–5%, בהשוואה לממוצע בקרב כלל בוגרי המקצוע. כלומר, אוכלוסיית מקבלי ציוני הפסיכומטרי הגבוהים יקבלו משכורות גבוהות יותר ותשואה גבוהה יותר אם יבחרו במקצועות ההיי־טק, ובמקצועות מסוימים אין השפעה לציון פסיכומטרי גבוה או אפילו השפעה שלילית.

עוד עולה מנתוני המחקר כי בחלק מהמקרים קיימים פערים משמעותיים בפרמיה ביחס לשכר הממוצע בין מקבלי הציונים הגבוהים. בוגרי המקצועות הטכנולוגיים, ובהם מהנדסי חשמל, מחשבים ובוגרי מתמטיקה, צריכים לקבל ציון פסיכומטרי גבוה במיוחד ‏(680–800‏) כדי ליהנות מפרמיה בשכרם. למשל, מהנדסי חשמל ומחשבים שיקבלו ציון פסיכומטרי גבוה ‏(640–679‏) ייהנו מפרמיה של 3.6% בלבד מעל השכר הממוצע במקצוע - לעומת מהנדסים בתחומים אלה שקיבלו ציון פיסכומטרי גבוה במיוחד, וייהנו משכר הגבוה ב–11.4% מהשכר הממצוע במקצוע.

מועדון מצומצם

לפי הנתונים, רק לחלק קטן באוכלוסייה יש הזדמנות לקבל את השכר הגבוה יותר בתחומים שאותם הם למדו: טווח הציונים הממוצע לו מייחס בנק ישראל את השכר הגבוה ביותר במבחן הפסיכומטרי ‏(680 ומעלה‏), הושג רק על ידי 9.2% מהנבחנים ב–2011. כ–7% מהנבחנים באותה שנה קיבל ציון בטווח של 540–679.

הממוצע הכללי של כלל הנבחנים ב–2012 היה 531. הציון הממוצע של דוברי העברית היה 565, ואילו הציון של הנבחנים הערבים היה נמוך ביותר מ–100 נקודות - 462. זאת, אף שממוצע ציוני הבגרות של הנבחנים הערבים שניגשו לפסיכומטרי היה גבוה במעט מממוצע הציונים של הנבחנים היהודים ‏(89.2 לעומת 87‏). בהתאם להישגים הנמוכים בפסיכומטרי, בין השאר, האוכלוסייה הערבית מהווה פחות מאחוז מהמועסקים בהיי־טק, לפי נתוני הלמ”ס. בכל מקרה, הציון הממוצע הגבוה ביותר של הנבחנים במבחן ב–2011 היה בין היתר של מועמדים ללימודים במדעי המחשב והנדסה ‏(573–577‏).

השכר הגבוה בהיי־טק - בזכות היצוא

ציון הפסיכמטרי הוא רק פרמטר אחד שמשפיע על שכר העובדים בענף. לפי נתוני הלמ”ס, מוסד הלימודים שבו נלמד התואר משפיע במיוחד על השכר במקצוע. כך, שכרם של בוגרי מדעי המחשב וההנדסה באוניברסיטאות היה הגבוה ביותר מבין כל התחומים שנבדקו על ידי הלשכה. גם לזהות מוסד הלימודים השפעה לא מבוטלת: שכרם הממוצע של בוגרי מדעי המחשב בטכניון היה הגבוה ביותר ‏(20,866 שקל‏) ושכרם הממוצע של בוגרי תואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת תל אביב היה הגבוה ביותר בתחום ‏(20,711 שקל‏).

החוקר פרידמן מבנק ישראל מנסה להסביר במחקרו את הסיבות שהביאו לכך שהשכר המשולם בהיי־טק גבוה בהשוואה לענפים אחרים. פרידמן מצביע על כך שבעלי תואר בהנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשב, שהם בעלי השכר הגבוה ביותר מבין בוגרי התואר הראשון, מהווים שיעור גבוה מהמועסקים בענפים מוטי ייצוא, שבהם הפדיון מיצוא גדול מ–50%. המסקנה של פרידמן היא שהשכר בענפים אלה מושפע מההצלחה של היצוא הישראלי, מהביקושים העולמיים ומשער החליפין הריאלי ולכן עשויים להיפתח ‏(או להיסגר‏) פערי שכר בין מקצועות אלה למקצועות שפונים לשוק המקומי כמו משפטים, כלכלה וראיית חשבון.

על פי המחקר, רמות השכר הגבוהות המקובלות בענף, בהשוואה לשכר הממוצע במגזר העסקי, מעניקות להיי־טק יכולת התמודדות טובה יותר מול זעזועים כלכליים, ובהם משברים כמו קריסת הדוט.קום או המשבר הפיננסי ב–2009. המחקר בחן את נתוני תעסוקה בהיי־טק ב–15 השנים האחרונות ואת הקשר ביניהם לבין העמידות של הענף בזעזועים. לטענת פרידמן, רמות השכר הגבוהות מאפשרות למעסיקים גמישות, כלומר, בעיתות משבר הם יכולים לקצץ במשכורות. באופן זהה המועסקים בהיי־טק הופכים ל”שותפים ברווחים” של היזמים והמנכ”לים.

פרידמן טוען כי שני המשברים שפקדו את ענף ההיי־טק אמנם גרמו לירידה משמעותית ברמות השכר, אך לא השפיעו על הבחירה המקצועית של העוסקים בענף, כלומר לא גרמה לאנשים להחליף את משלח ידם.

עובדי ההי־טק אינם ממהרים לנטוש

לפי הנתונים המופיעים במחקר, ב–2011 הועסקו בענפי ההיי־טק יותר מ–190 אלף עובדים - קרוב ל–9% מהמועסקים במגזר העסקי. קרוב למחצית מהם מועסקים בענף שירותי המחשוב, הכולל חברות תוכנה, הגדול מבין ענפי ההיי־טק. עם זאת, דור העתיד של התעשייה מתמעט והולך.

פרידמן טוען כי החל מ–2006 חלה ירידה במספר מסיימי תואר ראשון במקצועות הרלוונטיים לעבודה בענפי טכנולוגיית המידע, כשבולטת במיוחד הירידה במסיימי תואר ראשון במדעי המחשב. פרידמן מעריך כי בשנים הקרובות תתרחש האטה במספר מסיימי התואר הראשון במקצועות ההנדסה והמחשבים. האטה זו תביא להגדלת המחסור במהנדסים בהיי־טק. פרידמן מציין כי ב–2010 ו–2011 חלה ירידה במספר המועמדים ללימודי תואר ראשון המקצועות אלה.

“בעקבות המשבר של 2001–2003, נבלמה הנהירה של צעירים ללימודי מחשבים, הנדסת חשמל והנדסת אלקטרוניקה. התאוששות ענפי טכנולוגיית המידע החל מ–2004 החזירה את מגמת העלייה במשקל המועסקים בענפי טכנולוגיית המידע, אך מ–2008 לא חל גידול במשקל המועסקים בענפים אלה בכלל המגזר העסקי, עובדה שאולי מצביעה על סיום תקופה”, מציין פרידמן.

בנוסף, הוא מצביע על פיגור בהתאמה בין הביקוש להיצע של עובדים בהיי־טק שנובע מתקופת הלימודים שאליה נדרשים העובדים. “קיים פיגור של חמש־שמונה שנים עד שהיצע העובדים מתאים את עצמו לעלייה החדה בביקוש”, אומר פרידמן. “השיא במספר מסיימי תואר ראשון במדעי המחשב, הנדסת מחשבים והנדסת חשמל ואלקטרוניקה ‏(כשיעור מהאוכלוסייה הצעירה‏) נרשם ב–2004 - יותר מחמש שנים לאחר שחלה הקפיצה בתשואה ללימודים של מקצועות אלה. רק ב–2006–2008, חמש־שבע שנים לאחר משבר הדוט.קום, נרשמה ירידה במספר מסיימי תואר ראשון במקצועות אלה”.

לדבריו, “במקרה של זעזוע שלילי לענף, ההתאמה של היצע העבודה לביקוש לעובדים בענפי טכנולוגיית המידע עלולה להיות קשה והיא צפויה להתרחש דרך שילוב של ירידת שכר והצטמצמות במספרם של מצטרפים צעירים לעבודה בענף. סביר כי חלק ניכר מהמועסקים יסכימו לירידה בשכרם היחסי בטרם יפנו לחפש מקומות עבודה בענפים אחרים במשק”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו