בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך הפכה שנחאי למעצמת החינוך המובילה בעולם

רפורמת החינוך בשנחאי, עיר בת 23 מיליון תושבים, התמקדה דווקא בהשקעה כלכלית ופדגוגית בשכבות החלשות ■ התוצאות מדהימות: העיר הגיעה למקומות הראשונים בדירוג העולמי בקריאה, במדעים ובמתמטיקה

50תגובות

כשהמושבה הבריטית הונג קונג עברה לידי סין ב–1997, התעוררו חששות רבים לגבי המשך התפתחותה של אחת הערים העשירות, הטכנולוגיות והקדחתניות בעולם. בעשור שלפני העברת השלטון, הונג קונג נהנתה מרמת חינוך גבוהה, שהתבטאה בתוצאות טובות במבחני פיזה הבינלאומיים לתלמידי בתי הספר.

ב–1997 עברה הונג קונג לידי סין, ודממת אלחוט השתררה בחזית המדידה של תוצאותיה החינוכיות, עד 2009. באותה שנה השתתפה סין לראשונה במבחנים, עם שתי נציגות - הונג קונג ושנחאי. לאחר יותר מעשור תחת שלטון סיני, הונג קונג, כך התברר, עברה ממעמד של מערכת חינוך טובה - למעמד של מערכת מצוינת. תלמידיה דורגו במקום הרביעי בקריאה, שני במתמטיקה ושלישי במדעים.

כתבות נוספות ב-TheMarker

מה קורה ברשת עמל? הפיצויים למורים קוצצו - שכר המנכ"לית זינק

מה עושה מנכ"ל עם בונוס של 3.25 מיליון דולר? מחלק לעובדים

ואולם הסנסציה הגדולה ביותר בבחינה היתה העיר שנחאי: מערכת החינוך בעיר הגדולה בסין הביאה את תלמידיה למקום הראשון גם במדעים, גם במתמטיקה וגם בקריאה. בדירוג OECD אמנם מופיעה דרום קוריאה במקום הראשון בקריאה, אך זאת מאחר ששנחאי היא עיר ולא מדינה שלמה. לסין כולה עדיין אין דירוג במבחנים.

רויטרס

תוצאותיו של מבחן פיזה היממו את האמריקאים, שמעמדם כמעצמה כלכלית גלובלית מאוים על ידי סין והצמיחה הדוהרת שלה. “וואו, אני די המום”, אמר ל”ניו יורק טיימס” צ’סטר אי. פין, שהיה סגן שר החינוך בממשל רייגן ב–2010, לאחר פרסום תוצאות המבחן. “אני חושב על זה במונחים של שיגור הלוויין ספוטניק”. לדברי פין, פרופסור לחינוך שביקר בבתי ספר בסין, “ראיתי כיצד הסינים פועלים ללא לאות להשגת יעדים, ואם הם יכלו לעשות את בשנחאי ב–2009 - הם יכולים לעשות את זה בעשר ערים ב–2019 וב–50 ערים עד 2029”. “זו צריכה להיות קריאת התעוררות עבורנו”, אמר שר החינוך האמריקאי דאז, ארני דאנקן.

אולי אין הפתעה בכך שבמדינה שבה יש מדיניות של ילד אחד ושלטון ריכוזי להפליא, עם כוחות בלתי מוגבלים, החינוך יהיה טוב - אם כך רוצה הפוליטבירו. אך גם ההורים הם גורם מדרבן חשוב מאוד בחינוך. ההורים מביאים למשוואה את הגורם התרבותי: התרבות הסינית מעלה על נס את החינוך - אולי כמו היהדות בזמנה. בשל כך, מדינות שבהן שולטת התרבות הסינית - טייוואן, מקאו, הונג קונג וסינגפור - מככבות גם הן בדירוגי פיזה, אף שחלקן דמוקרטיות.

תופעת “האמא הנמרה” - האם הסינית התובעת הצטיינות מילדיה - סוקרה היטב בארה”ב, שם זוכים ילדי מהגרים ממוצא סיני להצלחה יחסית. ספרה של איימי צ’ואה, “המנון הקרב של אמא נמרה”, דיבר על הדרך הסינית לחינוך הילדים: שיטת חינוך נוקשה ותובענית, במטרה להפוך את הילדים למצטיינים. אצל צ’ואה, בארה”ב, השיטה היתרגמה לאיסור על צפייה בטלוויזיה, על משחקי מחשב, על שינה אצל חברים, על הזמנת חברים ועל יציאה לטיולים שכוללים שינה מחוץ לבית, ובנוסף - התעקשות על תרגול שיעורי בית במשך שעות ואימון יומי של שש שעות בנגינה, כולל בסופי שבוע, בחגים ובחופשות.

צ’ואה ציטטה בספרה מחקרים שמראים שהאמא הסינית מקדישה בממוצע פי עשרה מהאם המערבית בפעילויות לימודים עם הילדים. לפי ספרה, “גם כשהורים מערביים חושבים שהם קשוחים עם הילדים מפני שהם דורשים מהם חצי שעה ביום, מקסימום שעה, של אימון על כלי הנגינה, עבור האם הסינית השעה הראשונה היא החלק הקל. השעה השנייה והשלישית הן הקשות”.

“ההורים לחוצים 
יותר מהילדים”

אף שיש פער רב בין התרבות שבה גדלו הוריה של צ’ואה, שהנחילו לה את המורשת הקשוחה, לבין התרבות השוררת בשנחאי של ימינו, להורים יש משקל כבד בחינוך, אומרת ל–TheMarker פרופ’ דונג שיוהואה, מנהלת המכון לפיתוח משאבי אנוש באקדמיה של שנחאי למדעי החינוך, שהיתה אורחת כנס חיפה לחינוך של עיתון "הארץ".

reuters

התלמידים בשנחאי לחוצים ורודפי הישגים וציונים כמו אלה שבסינגפור וביפן?

“ההורים של התלמידים לחוצים יותר מהילדים”, אומרת פרופ’ דונג בנימה קלה של שעשוע. “הם מקווים שהילדים יקבלו ציונים גבוהים, ולכן הם משקיעים בשיעורים פרטיים. במידה מסוימת, אפשר לייחס את זה למסורת”.

דו”ח של OECD על תוצאות מבחן פיזה הציג את מערכת החינוך בסין כמושתתת על תחרות ובחינות. “בתי הספר מלמדים שעות ארוכות מדי יום, והעבודה נמשכת בסופי השבוע”, נכתב בדו”ח. בדומה לדרום קוריאה, 80% מהתלמידים בסין נעזרים במורים פרטיים כדי להשיג ציונים גבוהים. בבתי הספר בסין הוקדשו הרבה פחות שעות לספורט, מוזיקה ונושאים שאינם אקדמיים, אך דונג טוענת שכעת ננקטת גישה מאוזנת הרבה יותר, וניתנת חשיבות לא רק להישגים אקדמיים. לדבריה, בשנים האחרונות הורים רבים יותר מקווים שילדיהם יתפתחו במובנים רבים - ולא רק רק במובן האקדמי.

ואולם המפתח להצלחה של השנים האחרונות לא נמצא דווקא בשכבות המצטיינות, אלא הרבה מתחת להן. שנחאי היא עיר שבה 23.8 מיליון תושבים, כגודל אוכלוסייתה של מדינה בינונית־גדולה. התמ”ג לנפש בעיר ב–2012 היה 13,425 דולר, לעומת ממוצע של 9,100 דולר בסין כולה. 12.5% מהתוצר הכלכלי של סין מיוצר בשנחאי. בעיר 1.8 מיליון תלמידים ‏(נכון ל–2010‏) ועשרות אוניברסיטאות, חלקן מהטובות בעולם.

בעבר התקיימה בשנחאי מערכת של “בתי ספר מפתח”, שריכזה את המשאבים בתלמידים המצטיינים ובבתי ספר הטובים ביותר. ואולם במהלך העשור האחרון עברה מערכת החינוך רפורמה תחת השם “עיר מהשורה הראשונה, חינוך מהשורה הראשונה”. מעבר להשקעה בציוד, בכיתות, בשדרוג בתי ספר ושיפוץ תוכנית הלימודים, הרפורמה התמקדה בגישה שהוכיחה את עצמה בתוצאות: השקעה בעיקר בחלקים החלשים יותר של האוכלוסייה.

ההצלחה מדהימה: 80% מבוגרי בתי הספר בשנחאי ממשיכים לאוניברסיטה, לעומת ממוצע של 24% בסין כולה. דונג מזכירה שוב ושוב את חשיבותו של השוויון. היא אומרת שהמערכת בשנחאי משקיעה בצורה שוויונית, אך כשיורדים לפרטי פרטיו של אותו שוויון - היא אומרת שלא מדובר בהשקעה שווה לכל תלמיד, אלא להפך.

“איכות החינוך מבוססת על בתי הספר והמחוזות העניים - משקיעים בזה כדי להעלות את החלשים, וזה מעלה את האיכות של כל הממוצע. הממשלה מספקת יותר כסף לבתי הספר העניים, והפיקוח נותן להם יותר תשומת לב. בנוסף למימון, המורים והציוד - ממשל העיר והמחוז משקיעים בזה יותר”.

אחד הפתרונות שמצאו בשנחאי לקידומם של בתי ספר בשכונות ואזורים עניים הוא מדיניות של בית ספר מאמץ לכל בית ספר שמשרת אוכלוסייה חלשה. “בתי הספר הטובים ביותר מספקים תמיכה ועזרה מצוות הניהול והמורים ומשאבים אחרים לבתי הספר העניים”, אומרת דונג. לכל בית ספר שנחשב חלש או מעוט יכולת, משדכים בית ספר חזק. לדבריה, “מורים טובים מבתי ספר בערים עוברים ללמד בבתי ספר במקומות אחרים לכמה שנים כדי לשפר את הרמה בבתי ספר העניים. בנוסף לזה, צוות הניהול יכול לתת עזרה וסיוע לבתי הספר העניים. זה מאוד חשוב לדעתי”.

ב–2011 היו 5% מתושבי העיר מהגרי עבודה ממחוזות אחרים מסין. המספר גדל עוד בשנתיים האחרונות, והתופעה מהווה אתגר קשה עבור פרנסי העיר. מספר ממוצע של תלמידים בכיתה בבית ספר יסודי הוא 37 - הרבה מעל המקובל במערב, כולל בישראל.

דונג מסבירה כי פרברי שנחאי, הם מחוזות סמוכים שתושביהם נמשכים לעיר. נשמע טבעי לחשוב שכפריים יגיעו לשנחאי כדי למצוא עבודה, אך התופעה הפוכה: הורים מוותרים על עבודה כדי להגיע לעיר, ולהעניק לילדיהם את רמת החינוך הגבוהה ביותר האפשרית.

תומר אפלבאום

“הם עוברים לעיר, ולוקחים עבודה במשרה חלקית. יותר ממחצית מתלמידי כתות א’ בשנחאי מגיעים ממחוזות אחרים. זה אתגר גדול עבור העיר. זה אתגר גדול של הקצאת משאבים, אבל לא רק”, מסבירה דונג. “לילדים האלה יש ידע והרגלים, ואפילו שפה, ששונים מאוד מאלה של ילדי העיר. הרקע הכלכלי של הוריהם שונה”.

השוויוניות של המערכת מתבטאת בכך שאין בחינות קבלה לבתי הספר היסודיים, בניגוד לסינגפור, למשל. התלמידים מתקבלים לבתי ספר לפי אזורי רישום גיאוגרפיים, ובשל כך חשוב לממשלה לטפח בתי ספר טובים בכל מקום.

משחקים עם התוצאות?

מי שעוקב אחר הכלכלה הסינית מכיר את החשד התמידי העולה מול הנתונים הממשלתיים, שלא לדבר על שלל חברות בורסאיות שהתגלו כתרמיות, בדיווח על עסקיהן ותוצאותיהן. ייתכן שמבחני פיזה, שמבוססים על מדגם של כמה אלפי תלמידים, הוטו לטובת מיטב בניה ובנותיה של שנחאי? “הספקנים ירצו להתווכח עם התוצאות”, אמר דאנקן, “אבל אנחנו רואים בהן נתונים אמינים ומדויקים”.

המבחנים בשנחאי התבצעו על ידי קבלן בינלאומי, שעבד עם השלטונות בסין תחת פיקוח של המועצה האוסטרלית למחקר חינוכי, עמותה העוסקת בבחינות, אמר ל”ניו יורק טיימס” אנדריאס שלייכר, שהיה הממונה על תוכנית הבחינות ב–OECD. מרק שניידר, שהיה בכיר במשרד החינוך תחת ג’ורג’ וו. בוש, אמר כי לא ניתן לערער על תוצאות המבחנים. לדבריו, “היה פיקוח מצוין על הצד הטכני, המדגם היה תקין, אין שום הוכחות לרמאויות”.

אולי אין רמאויות, אך שנחאי, שמתהדרת במורים מצטיינים, נהנית מיתרון מאוד מובחן בתחום זה: יש לשלטונות בה שליטה על זהותם של התושבים והעובדים בעיר, באמצעות שיטת הקצאת רישיונות מגורים. באותן שנים שהובילו לבחינה, וגם אחריהן, היא גייסה את הטובים והחכמים ביותר - והעניקה להם את הגישה לתעסוקה וחינוך הטובים ביותר בסין. “במשך יותר מ–50 שנה צברה שנחאי כישרונות, הקרם־דה־לה־קרם של סין. זה נותן לה יתרון עצום”, אמרה ל”ניו יורק טיימס” רות הייהו, לשעבר ראש מכון החינוך בהונג קונג וכיום פרופסורית באוניברסיטת טורונטו.

דונג מאשרת את ההערכות. “לפי התקנות והמדיניות הממשלתית, דרישות הקבלה מהמורים לא השתנו. מאחר שבשנים האחרונות החינוך הגבוה נהפך לנפוץ יותר, יש מבחר גדול יותר של בוגרי אוניברסיטאות שבוחרים להיות מורים. יש הרבה יותר היצע”.

כיצד מעריכים את המורים?

“הממשלה אומרת שלא צריך להעריך מורים על פי הישגי התלמידים. אם יש בית ספר או מנהל שמעריך לפי תוצאות התלמידים, הם יידרשו להפסיק. מלבד זאת, כל בית ספר עושה הערכה משלו”.

בעת שהפערים במערכת החינוך הישראלית גדלים והולכים, חשוב לזכור נתון שפרופ’ דונג הציגה בהרצאתה בישראל: הציון של 5% התלמידים הטובים ביותר בשנחאי במבחני פיזה זהה בערך לזה של 5% המצטיינים בסינגפור ובניו זילנד, אך 5% התלמידים החלשים ביותר בסין השיגו ציון ממוצע הגבוה ב–70 נקודות מהתלמידים החלשים בסינגפור ובניו זילנד. “במלים אחרות, שנחאי ניצחה בזכות המצוינות של התלמידים החלשים שלה”, מסכמת דונג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו