בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה קורה כשכלכלן אמריקאי מוערך מנסה לחסל את העוני באפריקה?

ספר חדש בוחן את הפרויקט השנוי במחלוקת של ג'פרי סאקס מאוניברסיטת קולומביה, ששפך 120 מיליון דולר מאז 2005 על שיפור חיי כפרים נבחרים באפריקה ■ התהום שנפערה בין אנשי צוותו ובין הכפריים היא רק אחת מהבעיות שצצו

28תגובות

הספר החדש של נינה מונק, "האידיאליסט", מספר על הכלכלן הידוע ג'פרי סאקס ו"מסעו לחיסול העוני", לשון כותרת המשנה של הספר. אני יודע, הכותרת הזאת נשמעת כמו הפרזה קלאסית של תעשיית הספרים, אבל לא כך הוא במקרה הזה. זה באמת מה שסאקס ניסה לעשות. אם הוא מצליח בכך או לא - זאת כבר שאלה מורכבת.

המסע החל ב-2005, כשסאקס, העומד בראש המכון לפיתוח כדור הארץ באוניברסיטת קולומביה, החל בתכנית שאפתנית שנקראה "דו"ח הכפרים של המילניום" (Millennium Villages Project). הוא והצוות שלו בחרו שורה של כפרים באפריקה שמדרום לסהרה, בהם ביצעו סדרה של "התערבויות" בתחומים כמו חקלאות, בריאות וחינוך. הרעיון היה שהכפרים האלה יראו לאפריקה - ולעולם כולו - כיצד יכולה היבשת להשתחרר מהעוני הקיצוני שאחז בה.

כתבות נוספות באתר TheMarker

צפו // הגאדג'ט שעולה 35 דולר והופך את הטלוויזיה לחכמה

חשבון האינסטגרם של אסד מציג: הכל שמשי כל הזמן, תמיד, גוד טיים

טום קרופורד / פיתוח בינלאומי בריטניה

מההתחלה, הפרויקט הזה היה שנוי במחלוקת. הוא שאב הרבה כסף – התקציב המקורי שלו עמד על 120 מיליון דולר – ומבקריו טענו כי עדיף היה לנצל אותו לסוגים ספציפיים יותר של סיוע במקום תכנית גרנדיוזית. היות שסאקס סירב במשך שנים, משיקולי אתיקה, להשוואות את התוצאות של הכפרים בפרויקט שלו לכפרים שלא קיבלו את הסיוע הזה, מומחים לפיתוח התלוננו שלא קיימת דרך לדעת אם הפרויקט משנה משהו.

"יש אפס ראיות מדעיות לכך שהפרויקט משיג את היעדים שלו", אומר מייקל קלמנס, בכיר במרכז לפיתוח גלובלי ומבקר בולט של סאקס. סאקס, מצידו, מתעקש שהפרויקט שלו הוא הצלחה כבירה, כל כך כבירה שאת שיטות ההתערבות שיישם בפרויקט מחקים כעת במדינות כמו אוגנדה, בתמיכה מלאה של הממשלה.

לא יהיה מדויק לומר שנינה מאנק עוקפת את המחלוקת בין סאקס ומבקריו. היא פשוט בחנה את הפרויקט של סאקס מנקודת מבט שונה. בשש השנים האחרונות היא טיילה ברחבי אפריקה כדי לראות מקרוב כיצד מתפתח הפרויקט. היא התמקדה בעיקר בשני כפרים: דרטו שבקניה ורוהירה באוגנדה.

"ג'פרי הוא דמות כריזמטית ורציתי להאמין בו", אמרה לי מאנק לאחרונה. היא ממהרת לתת לו קרדיט היכן שמגיע לו: למשל, התמיכה הנלהבת שלו בהפצה חופשית של קוטלי חרקים, בהשקעה של מאות מיליוני דולרים, היא גורם חשוב בצמצום מגיפת המלריה. אבל השהות שלה גם גרמה לה להשתחרר מהאשליות ולהבין את הקשיים שכל סיוע מערבי ניצב בפניו.

בכמעט כל סוג של פעילות בפרויקט, מאנק מתעדת את התהום שקיימת בין תושבי הכפר ובין אנשי הצוות של סאקס. בנקודה אחת, הפרויקט מנסה לשכנע את החקלאים בכפר רוהירה לגדל תירס במקום היבול המסורתי שלהם, הקרוי מאטוקה (matoke). "התוצאות היו פנטסטיות", היא מדווחת, עם יבול שופע. אולם כמעט לא היו קונים לתירס, כך שרובו בסופו של דבר נאכל על ידי חולדות.

רויטרס

בדרטו, הצוות של סאקס החליט שהוא צריך להקים משק חי. הניסיון נכשל. המאמצים לשכנע את הכפריים להקים עסקים קטנים נכשלו גם הם במידה רבה. הבעיה הקריטית היתה להשיג מים נקיים שיגיעו לכפר, והמאמץ הזה גם היה יקר להחריד.

בסופו של דבר, הכפר דרטו נזנח על ידי צוות הפרויקט, בעוד רוהירה נחשב לאחת ההצלחות הבולטות. "אין ספק שהפרויקט שיפר את חיי תושבי רוהירה", אמרה לי מאנק. "ראיתי זאת במו עיניי". אבל יש בה ספקות לגבי מה שזה אומר - מלבד העובדה שאם אתה שופך מיליוני דולרים על כפר מבודד באפריקה, חיי הכפריים יהיו טובים יותר (המסנגרים על סאקס אומרים שרוב הסקירות שלה נעשו לפני שהפרויקט ביצע דריסת רגל משמעותית בכפר).

ופה קבור הכלב. סאקס תמיד כיוון גבוה יותר מאשר לעזור לקומץ כפרים. הוא רוצה להטביע את חותמו בכל אפריקה. כשדיברתי איתו לאחרונה, הוא טען שזה בדיוק מה שקורה, הודות ליותר מ-100 מיליון דולר בהלוואות מהבנק האיסלאמי לפיתוח. אבל כאשר קראתי הודעה לעיתונות שמכריזה על יוזמות קידום באוגנדה, סכום הכסף שדובר בו עמד על 10 מיליון דולר - סכום זעום יחסית, ובטח לא משהו שישנה את המדינה. 

העובדה שהחיים באפריקה משתפרים אינה ניתנת להכחשה. תמותת התינוקות בירידה, וכך גם מספר האנשים החיים בעוני קיצוני. בספרו "אפריקה מתעוררת", מעניק סטיב רדאלט, לשעבר הכלכלן הראשי של הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי, קרדיט לגורמים כמו ממשלות דמוקרטיות, מעמד חדש של עובדי מדינה ואנשי עסקים, ומדיניות כלכלית נכונה יותר.

סאקס, מנגד, רוצה שנאמין שהגורם הראשי לשיפור החיים באפריקה היה הפרויקט שלו, שסלל את הדרך. "האידיאליסט" מקשה עלינו להאמין שזהו המקרה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו