בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

OECD: המעורבות הממשלתית בחקלאות בישראל תורמת למחירי המזון הגבוהים

דו"ח שפירסם הארגון ממליץ לישראל להגביר את יעילות המגזר החקלאי באמצעות הגברת התחרותיות ■ בין השאר, מציע הארגון להוריד מכסים על מוצרי מזון ולהעלות את מחיר המים ■ שר החקלאות, יאיר שמיר: "מו"פ הוא האמצעי החשוב ביותר במינוף היתרון היחסי של ישראל בשווקים הבינלאומיים"

57תגובות

מחירי מוצרי המזון בישראל המבוססים על ייצור חקלאי נותרים גבוהים יחסית לעולם בשל ההגנה על החקלאים מפני יבוא מתחרה - כך קובע דו”ח של ארגון OECD שפורסם בסוף השבוע.

דו”ח OECD קובע כי ב-2010-2012 המחירים שקיבלו החקלאים בישראל ‏(לדוגמה, מחיר המטרה של החלב‏), המוגנים במדיניות ממשלתית של קביעת מכסות ומחירים, גבוהים ב-11% בממוצע מהמחירים בשוק העולמי.

הדו”ח מותח ביקורת על מדיניות הממשלה, המתערבת במחירי המוצרים בשוק, וקובע כי מדיניות זו משקפת עלויות שניתן להוריד. הדו”ח קובע כי הרפורמה במשק החלב שעליה הוחלט ב-2012 ‏(מתווה לוקר‏) היא פעולה בכיוון הרצוי, אך ספק אם תקל את הלחץ על הצרכנים בטווח הארוך. כדי להוריד מחירים ולשפר את היעילות והתחרותיות של החקלאי הישראלי מציע הדו”ח להמשיך לצמצם את מעורבות הממשלה בתכנון משק בעלי החיים.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

תשכחו מפנצ'רים // ממציאים את הגלגל מחדש: צמיג ללא אוויר

ניתוח פיננסי // ברננקי לא עוצר: האם הוא מנפח בועת מחירים שתתפוצץ?

ניר קידר

דו”ח OECD סקר את מדיניות התמיכות בחקלאים, בהם רפתנים ולולנים, שנהוגה בישראל, בשאר מדינות הארגון ובמדינות נוספות. הדו”ח מזכיר אמנם כי בעקבות המלצות ועדת קדמי, אישר שר האוצר ב-2012 הפחתת מכסים על שורת מוצרי מזון וחקלאות, אך ההפחתה מקיפה רק חלק מהמוצרים, ובחלק מהמוצרים היא מדורגת ומתפרשת על פני כמה שנים.

בנוסף, בעקבות הסכמים בינלאומים, ישראל אימצה מדיניות תמיכות שקופה יותר - אך עדיין ההגנה שמספקת המדינה באמצעות מכסים גבוהים על מוצרי מזון חקלאיים נותרה גורם מרכזי לתמיכה בחקלאים בישראל.

מדיניות המכסים אינה אחידה

על פי דו”ח OECD, התמיכה הממשלתית הישירה בחקלאים בישראל נמוכה מממוצע OECD בכשליש ונמוכה גם מזו של האיחוד האירופי, אולם גבוהה מהתמיכה שמקבלים חקלאים בארה”ב, בברזיל, בצ’ילה, באוסטרליה ובמדינות נוספות.

שיעור התמיכות הישירות בחקלאות עמד ב-1995-1997 על 20% מההכנסות בענף וירד ב-2012-2010 ל-11%. הירידה תואמת את מגמת הירידה בתמיכות בחקלאות בעולם. רוב התמיכה ‏(89%‏) נובע מהגנות מכס ושליטה במכסות ייצור. הגנות אלה נמצאות בעלייה יחסית ל-1995-1997, אז הן היו 84% מהתמיכה בחקלאות.

הדו”ח קובע כי מדיניות ההגנה על ידי מכס בישראל אינה אחידה. המכס על מוצרי חלב, ביצים ובשר, למשל, גבוה במיוחד ולעתים מונע יבוא. המכס הממוצע על יבוא מזון חקלאי היה 24%, לעומת 4.2% מכס ממוצע ליבוא שאינו מזון חקלאי. היבוא של מוצרי מזון חקלאי מתאפשר הודות להסכמי הסחר החופשי של ישראל עם מדינות כמו האיחוד האירופי וארה”ב. יבוא הכפוף להבנות שנחתמו בהסכמי סחר דו־צדדיים מהווה כשני שלישים מיבוא המזון החקלאי

של ישראל.

"נדרשת התייעלות בשימוש במים"

דו”ח OECD מציין כי הממשלה בישראל מעורבת בחקלאות באמצעות תמיכות וניהול מדיניות מכסות ייצור וקביעת מחירי מכירה של חלב וביצים, וכן בקביעת מחיר מינימום שמקבלים מגדלי החיטה. בשני העשורים האחרונים אמנם ירדו התמיכות בחקלאים, אולם מעורבות הממשלה בסחר באמצעות מכסים וביצור חלב, ביצים וחיטה באמצעות מכסות ומחירי מינימום נותרה גבוהה.

הדו"ח קובע כי "יש מגוון רפורמות שניתן לבצע על מנת לשפר את יעילות המגזר החקלאי הישראלי ואת התחרותיות שלו בעולם, בעלויות נמוכות יותר למשלמי המסים ולצרכנים".

אחת מהרפורמות המצוינות בדו"ח היא שחרור המסחר בקרקעות חקלאיות. הקרקעות בישראל נמצאות בשליטה מלאה כמעט של הממשלה. בשנים האחרונות מצביעים על כך כעל אחת הסיבות לעליית מחירי הדיור. עתה נטען בדו"ח OECD כי השליטה הממשלתית תורמת גם למחירים גבוהים של מוצרים חקלאיים, ומוצע להתיר סחר בקרקע חקלאית.

גם מחיר המים לחקלאים נמצא כראוי לשינוי, תוך אימוץ ההסכם בין הממשלה לחקלאים מ-2006 בדבר ייקור המים לחקלאות עד 2015.

"ישראל עשתה מאמץ ניכר לשיפור ביצועי החקלאות, אך ניתן להוסיף ולשפר אותם, במיוחד באמצעות התייעלות בשימוש במים. מכיוון שהחקלאות צורכת מעל מחצית מהמים השפירים בישראל, עמידה ביעדי ההסכם בין הממשלה לחקלאים מ–2006 בדבר ייקור המים לחקלאים עד 2015, כך שיכסה את מחיר הפקתם, הוא בעל חשיבות מרכזית”, נכתב בדו"ח.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי הדו”ח קובע ש-16% מסך כל התמיכות הניתנות לחקלאות הן תמיכות ציבוריות, שנועדו לשמר את ביטחון המזון לאוכלוסייה וכ-38% מאותה תמיכה מוקדשים למחקר ופיתוח ‏(מו”פ‏).

שר החקלאות, יאיר שמיר, אמר כי "מו"פ חקלאי הוא למעשה האמצעי החשוב ביותר במינוף היתרון היחסי של מדינת ישראל בשווקים הבינלאומיים. העמידה ביעדים של הגדלת ערך היצוא החקלאי הישראלי, הגדלת הביקוש לתוצרת ותשומות חקלאיות והפיכתה של מדינת ישראל לעוגן המושך פעילות של חברות רב־לאומיות בתחומי הטכנולוגיות החקלאיות תתאפשר רק באמצעות הגדלת ההשקעה במו”פ.

"תוספת של קרוב ל-100 מיליון שקל לטובת מו”פ בתקציב משרד החקלאות ל-2013-2014 ותחילת יישומה של תוכנית קנדל למינוף המו”פ החקלאי הם העדות לרצינות כוונותינו".

עוד ציינו במשרד החקלאות כי "על פי הדו”ח, ישראל עשתה מאמץ ניכר בהתייעלות השימוש במים. החקלאים זוכים לתמיכה בהשקעות בטכנולוגיות השקיה וחיסכון במים, לצד העלאה הדרגתית של מחירי המים עד כדי כיסוי מלא של ממוצע עלויות הייצור ב-2015. התמיכה עבור תוכנית זו ב-2012 היתה כפולה מהתקציב השנתי ב-2010 ו-2011".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו