שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ישי הלפר
ישי הלפר

"יש לי בשורות לאומה המוסלמית שישמחו את המאמינים ויחרו ללא־מאמינים", אמר מנהיג אל־קאעדה איימן א־זווהירי בקלטת שפרסם ב-2012. הרופא המצרי, שירש את מקומו של אוסמה בן־לאדן כמנהיג אל־קאעדה ושעל ראשו יש פרס בסך 25 מיליון דולרים, בישר על הצטרפות ארגון א־שבאב הסומלי לשורות אל־קאעדה.

בכך, העניק א־זווהירי הכרה רשמית לשיתוף הפעולה בין שני הארגונים – שלדעת מומחים כבר היה קיים שנים לא מעטות. כך, לדוגמה, ארה"ב מאמינה שחלק מאנשי אל־קאעדה שביצעו את הפיגועים נגד השגרירויות שלה בקניה ובטנזניה ב-1998 נמלטו לסומליה וקיבלו מקלט מאנשי א־שבאב, ועל פי ההערכות, הפיגועים נגד מטרות ישראליות במומבסה ב-2002 תוכננו על ידי תא סומלי של אל־קאעדה.

"אין אל־קאעדה באפריקה", אמר ל"הארץ" יורם שוייצר, ראש התוכנית לחקר הטרור במכון למחקרי ביטחון לאומי. במקום זאת, הוא אומר, "אפריקה היא זירה שבה אל־קאעדה פעיל". לדבריו, ישנם שורה של ארגונים שמזדהים עם אל־קאעדה, הכוללים, בין השאר, את "אל־קאעדה במגרב" הפעיל בצפון אפריקה, "בוקו חראם" הניגרי שרוצה להחיל את השריעה על צפון המדינה וארגונים איסלאמיים הפועלים במאלי. א־שבאב, הוא מוסיף, הוא היוצא מן הכלל והיחיד שהתאחד עם אל־קאעדה.

לדעת מומחים, איום הטרור ביבשת אולי גובר, אך אין זה אומר שגל של פיגועים עומד לשטוף את האזור. אחת הסיבות היא העובדה שאיסלאם קיצוני הוא תופעה חדשה יחסית. "עד אמצע שנות ה-90 היה באפריקה איסלאם מתון, מאוד טולרנטי למנהגי המקום, שהיה מסוגל להכיל בתוכו ריבוי תרבויות אפריקאיות מקומיות", אמרה ל"הארץ" הפרופסור גליה צבר מהתוכנית הבין־אוניברסיטאית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב.

לדבריה, "הבעיה התחילה באמצע שנות ה-90, כשמצוקה כלכלית שטפה את היבשת והזמינה כניסה של ארגונים שיעים הממומנים בידי איראן, וגם סונים שממומנים על ידי סעודיה ומדינות אחרות בחצי האי ערב. הם נכנסו בדיוק למקומות שסבלו ממחסור, הקימו בתי ספר ומרפאות והעניקו הכשרות מקצועיות. בד ובבד עם החינוך והבריאות הם מחדירים את הרוח המוסלמית הקשה יותר".

א־שבאב (“הנוער”) שואף להקים ח’ליפות איסלאמית בסומליה, והופיע לראשונה ככוח משמעותי ב-2006, כחלק מ”איחוד בתי הדין האיסלאמיים” שהשתלט על חלקים רבים מסומליה ועל הבירה מוגדישו. את עלייתו ומקומו של הארגון יש להבין בהקשר של ההיסטוריה המודרנית – והעגומה למדי – של סומליה עצמה. המדינה, שקמה כרפובליקה עצמאית ב-1960, ידעה דיקטטורות ומלחמות אזרחים, אסונות טבע ופלישות זרות, עוני מחפיר ומנהיגי מיליציות אכזריים. בשנה שעברה הושבע הפרלמנט הרשמי הראשון זה 20 שנה, אך בעיני רבים סומליה היא עדיין מדינה כושלת ולא מתפקדת.

מלבד החלת חוקי השריעה, א־שבאב חרת על דגלו לגרש את הפולשים משטח סומליה: את אוגנדה הוא העניש על שליחת חייליה בזמן המונדיאל ב-2010, כשהרג 76 בני אדם שצפו בשידור של משחק גמר גביע העולם באצטדיון בקמפלה. מקניה, כך נראה, הוא גובה מחיר כעת.

“רוב המוסלמים באפריקה מתנגדים לפעילות של אל־קאעדה”, אמר ל”הארץ” הד”ר משה טרדמן, מומחה לאיסלאם באפריקה ומייסד ומנהל המכון לחקר איסלאם ומוסלמים באפריקה. “הפעילות של הארגונים האלה לא תמוטט משטרים”. לטענתו, “המפתח לשינוי הוא בטיפול בבעיות השורשיות של המדינות השונות - ואז לאנשים לא יהיה אינטרס להצטרף לכל הארגונים הקיצוניים הללו”.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ