בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מס החינוך החדש

כך סוחטים בתי הספר מההורים אלפי שקלים

על רקע הפיקוח הרופף של משרד החינוך, מתנפחים הסכומים שהורי התלמידים מתבקשים לשלם לבתי הספר על שעות העשרה ועל מגמות מיוחדות - וגם כ"תרומות" ■ המשרד: "פירסמנו טיוטה לחוזר מסודר שיקבע מה מותר. השנה הבאה תוגדר כשנת מעבר"

45תגובות

הורים לתלמידים באחד מבתי הספר התיכונים המבוקשים באזור המרכז קיבלו באחרונה את הטופס המוכר שבו מבקש בית הספר להסדיר את תשלומי ההורים לשנת הלימודים שנפתחה באחרונה. הסכום שבית הספר דרש מחלק מההורים היה קרוב ל–6,000 שקל - אלפי שקלים יותר מהסכומים ששילמו בעבר, כשילדיהם למדו בחטיבות הביניים.

בית הספר ששלח את דרישת התשלום הגבוהה הזאת אינו אחד מבתי הספר הפרטיים בישראל, הגובים מההורים יותר מ–10,000 שקל בשנה לתלמיד. עם זאת, התשלום שנדרש היה גבוה מזה שמבקשים בתי ספר אחרים - שגם בהם משרד החינוך אישר בשנה האחרונה להגדיל את תשלומי ההורים בשיעור של עד 20%. הסיבה לכך פשוטה: הסכום שהתבקשו ההורים לשלם כולל תשלום על השתתפות באחת ממגמות הלימוד המבוקשות בבית הספר.

איפה תחכו 17 דקות כדי לצאת מהשכונה? צפו במפת הכבישים העירוניים הכי פקוקים בישראל

מורן מעיין / ג'יני

להורים שביקשו לרשום את ילדיהם למגמה לא היתה ברירה: הם הוציאו את פנקס הצ’קים, ורשמו חמישה צ’קים בסכומים שווים עבור בית הספר, כדי לא למנוע מילדיהם ללמוד במגמה הפופולרית.

מס החינוך החדש

בעבר הלא רחוק, מגמות לימוד יוקרתיות בתוך בתי ספר תיכוניים ציבוריים היו מזוהות עם בתי ספר מסוימים, שבהם לומדים תלמידים בשכבות המבוססות ביותר בחברה, אבל כיום הן מקובלות בבתי ספר רבים בישראל, שמציעים להורים לרשום את התלמידים למגמות כמו אמנויות, תיאטרון, מחול, רובוטיקה, הנדסה או כיתות למחוננים, בתשלום נוסף של מאות ואף אלפי שקלים בשנה לתלמיד. חינוך הילד נהפך לנטל כלכלי כבד במיוחד בשנים האחרונות, והורה שלא יכול להרשות לעצמו לשלם את “מס החינוך” החדש - משאיר את הילד שלו מחוץ לחגיגה.

במשך שנים, בתי ספר ציבוריים לא הורשו לגבות מההורים את הסכומים האלה, ולמרות זאת, הם המשיכו לעשות זאת, תחת עינו החצי פקוחה של משרד החינוך. המדיניות הלא מוגדרת של המשרד והתקציבים שאינם מספיקים מעבר לצרכים הבסיסיים, הרגילו את בתי הספר להתייחס להורים כאל מקור להגדלת הכנסות. גם להורים עצמם יש יד בדבר: הרצון שלהם לשפר את איכות החינוך לילדיהם גרם להם לתמוך בהגדלת תשלומי ההורים ולעתים אף ליזום אותה.

לפני חודשיים החל המשרד בהכשרת התעריפים למגמות הייחודיות - ולמעשה, בכך הוא מגדיל באופן רשמי את תשלומי ההורים בתיכונים. ביולי הוציא המשרד טיוטה לחוזר מנכ”ל, שמתירה גם לבתי ספר תיכוניים לגבות תשלומים נוספים מההורים עבור השתתפות במגמות לימוד מעבר ללימודים הממומנים על ידי המשרד. הטיוטה, שהוגשה לעיון הציבור, מאפשרת לבית הספר לגבות עד 750 שקל עבור כל מקצוע נוסף ברמה של חמש יחידות לימוד, ומגבילה אותו בתקרה של שני מקצועות.

הבעיה של ההורים לא מסתכמת רק בתשלומים על מגמות לימוד מבוקשות. על פי טיוטת חוזר המנכ”ל, משרד החינוך מתכנן לאפשר לבתי הספר התיכונים להגדיל את דרישות התשלום באמצעות הגדלת מספר השעות שהוא מאפשר להם לממן באמצעות תשלומי ההורים, המכונים תל”ן ‏(תוכנית לימודים נוספת‏), ובאמצעות העלאת רף התשלום המותר בסעיף “רכישת שירותים מרצון” - וזאת בשאיפה להסדיר את הנושא.

סעיף התל”ן יועד במקור רק למימון שיעורי העשרה, על פי בקשת וקביעת ההורים. ואולם, בדיקת שביצענו במדגם של 60 בתי ספר, גילתה כי רובם המוחלט של בתי הספר גובים מההורים את התשלומים האלה. מפניות שהתקבלו במערכת עלה כי הורים רבים כלל לא מודעים למטרת התשלום, ולכך שבתי הספר אמורים לגבות אותו רק באישורם המלא.
כיום נהפך התל”ן לגורם הכנסה מרכזי עבור בתי הספר. ביוני הגדיל משרד החינוך את עלות שעות התל”ן ב–50%–60%, לעלות מרבית של 885 שקל בשנה בבית ספר יסודי ו–1,150 שקל בתיכון. מכיוון שבתי ספר רבים דורשים תשלום על סעיף זה, גם התשלומים בסכום הנמוך ביותר - למשל, עבור תלמידי כיתה א’, שבעבר שילמו 400–500 שקל בשנה - עלו בפועל בחלק מהמקרים במאות שקלים ומסתכמים לפעמים ביותר מ–1,000 שקל בשנה.

אגב, אחת ההבטחות במצע מפלגת יש עתיד - ששר החינוך, שי פירון, חבר בה - היא צמצום תשלומי ההורים בשאיפה לבטלם. מדי שנה משרד החינוך מאשר את תשלומי ההורים, ולאחר מכן הוא עורך בקרה על התשלומים שההורים משלמים בפועל. כבר כמה שנים שהוא אינו מפרסם את תוצאות הבקרה בפומבי. על פי בדיקה שערך המשרד ב–2009, התשלום הממוצע של הורים לתלמיד תיכון היה כ–4,600 שקל בשנה, לתלמיד בחטיבת הביניים כ–3,000 שקל בשנה, ולתלמיד בית ספר יסודי כ–1,400 של בשנה - סכומים גבוהים בהרבה מאלה שאושרו על ידי המשרד.

באותה תקופה, כמחצית מבתי הספר דרשו מההורים תשלומים חורגים, שלא אושרו על ידי המשרד. במשרד מבהירים כי בשנים האחרונות חל שיפור בנושא, לאור העלייה במודעות ההורים לתשלומים. בשנה שעברה פירסם מבקר המדינה דו”ח חריף על תשלומי ההורים והתנהלות משרד החינוך, שבה נמצאו ליקויים רבים במשך שנים, שחלקם עדיין לא תוקנו. לפי הדו”ח, מערכת החינוך הכניסה כ–3 מיליארד שקל מתשלומי ההורים - שמתוכם כמיליארד שקל ניגבו מההורים שלא כצורך, מעבר לסכומים המאושרים.

המבקר הציג תמונת מצב שבה בתי ספר רבים עושים כרצונם - ומנגד, משרד החינוך לא מנסה לפקח עליהם ולאכוף את הנושא, ואף לא עומד בהתחייבותו לעשות זאת. בעקבות דו”ח המבקר החל המשרד בהקמת מינהל רישוי ובקרה, שיסדיר את כל פעילויות הבקרה והפיקוח על בתי הספר, ובין היתר את תשלומי ההורים. המשרד החל בהליכים להקמת המינהלה, אך בשל אילוצים תקציביים ההליך הוקפא.

השנה היה אמור משרד החינוך להפעיל מנגנון רחב לסבסוד תשלומי הורים, כחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג להקלה על יוקר המחיה - אך בגלל הקיצוצים בתקציב המשרד, המנגנון קוצץ כמעט לחלוטין.

הבדיקה שערכנו בעניין תשלומי ההורים חושפת את השיטות שנוקטים בתי הספר כדי להוציא עוד כספים מההורים.

שעות העשרה

השיטה: הנוהג של בתי הספר לדרוש מההורים תשלום עבור שעות העשרה מאפשר לכל בית ספר לגבות סכומים שונים - כך שנוצרו פערים של מאות אחוזים בדרישות התשלום בין בתי ספר. במקרים מסוימים הבדיקה העלתה פערים של יותר מ–300% בתשלומי ההורים.

על פי הערכות, בבתי הספר בשכונות המבוססות ההורים משלמים יותר - והתלמידים, לפחות על הנייר, מקבלים יותר. כך למשל, הורים לתלמידי כיתה ו’ בבית הספר היסודי מוריה בחיפה התבקשו לשלם 2,083 שקל לתלמיד, בעוד שהורי התלמידים בבית הספר אילנות בחיפה נדרשו לשלם 665 שקל בלבד. בתל אביב, הורי תלמידי כיתה א’ בבית הספר בבלי נדרשו לשלם 818 שקל בשנה, אבל בבית הספר החשמונאים ההורים ישלמו 474 שקל בלבד.

גם בתיכונים נמצאו פערים גבוהים. הורים לתלמידי כיתה י”ב בתיכון הראשונים בהרצליה התבקשו לשלם כ–1,830 שקל עבור שנת הלימודים הנוכחית ‏(כ–1,000 שקל פחות מהסכום המירבי שאישר משרד החינוך, אך הגבוה ביותר שנמצא במדגם‏), בעוד שהורי תיכון חדש בהרצליה התבקשו לשלם כ–300 שקל פחות. בתל אביב, תלמידי כיתה י’ בגימנסיה הרצליה התבקשו לשלם 1,600 שקל, בעוד שבעירוני א’ תלמידי אותה שכבה התבקשו לשלם כ–1,150 שקל. תלמידי כיתה י”ב בתלמה ילין בגבעתיים ובמקיף אורט למדע וטכנולוגיה בחולון, לעומת זאת, ישלמו סכומים נמוכים מ–1,100 שקל.

מה עושים: להורים יש זכות לפנות למנהל בית הספר ולנציג ועד ההורים בבית הספר, ולברר כיצד חושבו התשלומים ומה הם מקבלים בתמורה, בהשוואה לבתי ספר אחרים באזור. במקרה שבו 75% מההורים לא מסכימים לתשלומי התל”ן בבית הספר, משרד החינוך אמור לפסול את התוכנית ואת התשלום. על מנהל בית הספר להציג להורים המבקשים זאת גם פירוט של השימוש בכספיהם בשנים קודמות, וכן את דו”חות חשבונות הבנק. אם נותרו כספים שלא בוצע בהם שימוש בשנים קודמות, על בית הספר לנצלם בשנה הנוכחית, כדי להפחית את הגבייה על סעיפים דומים.

מגמות ללא פיקוח

השיטה: בעבר, בתי הספר התיכונים הסתפקו בלימודים למקצועות הבגרות, שכללו לימודים לבגרות מורחבת בשני מקצועות שמומנו על ידי המשרד. כיום, כל בית ספר מנסה למתג את עצמו ומציע לימודים ייחודיים מעבר למקצועות המתוקצבים, במימון ההורים. משרד החינוך פועל להסדרת התשלומים החל משנת הלימודים הבאה.

המקרים האלה הם כבר לא רק נחלתם של התיכונים המבוקשים באזור המרכז, כמו למשל, עירוני א’ בתל אביב, שגובה לפי אתר האינטרנט של עיריית תל אביב כ–4,500 שקל מההורים רק עבור ההשתתפות במגמת האמנות, בנוסף לשאר התשלומים. בקרית טבעון, לדוגמה, תלמידי בית הספר אורט גרינברג נדרשו לשלם 2,600 שקל בשנה עבור השתתפות במגמת אמנות ועיצוב, בתוספת לתשלומי ההורים שהסתכמו ב–1,059–1,315 שקל; בראש העין, תיכון עירוני בגין דרש מההורים לשלם 1,450 שקל עבור מגמת אמנות ועיצוב; ובהרצליה, תיכון היובל דרש 2,700 שקל בשנה עבור מגמת מחול. ברמת הגולן, בית הספר נופי גולן גובה 900 שקל למגמת תיאטרון ו–400 שקל למגמת תקשורת.

מגמת האמנות בעירוני א’ בתל אביב נחשבת אחת המגמות היוקרתיות בבתי הספר התיכונים בישראל. התשלום על המגמה אף גבוה יותר עבור הורים מחוץ לתל אביב, ששילמו בשנה שעברה, על פי אתר עיריית תל אביב, 5,005 שקל עבור השתתפות ילדיהם במגמה בתיכון ו–2,035 שקל בחטיבת הביניים, מעבר לתשלומי ההורים הבסיסיים. זאת, מכיוון שמשרד החינוך מאפשר לרשות מקומית לגבות אגרה עבור תושבי חוץ, במקרה שביישוב מגוריהם ניתנת חלופה למגמה. תושבי העיר זכאים להנחה של עד 50% בתשלום עבור המגמה, בהתאם למצבם הכלכלי.

מה עושים: בדקו אם אתם זכאים להנחה בשכר הלימוד או בתשלום על המגמות, בהתאם למצבכם הכלכלי. אם בחרתם לשלם סכומים נוספים עבור מגמות ייחודיות, שימו לב כי הסכומים משתנים באופן משמעותי בין בתי הספר ברחבי המדינה. מומלץ לדרוש מבית הספר פירוט של דרישת התשלום, שכולל את התעריפים השונים - למשל, עלות מנוי בתיאטרון לתלמידים - כדי לוודא שהסכומים מוצדקים. ההליך עדיין לא הוסדר ומשרד החינוך עדיין לא אישר סופית את המדיניות, ולכן דרישות אלה עומדות בניגוד לנהלים הקיימים. בשלב מסוים, המשרד ייאלץ להתמודד עם הפערים החברתיים שייגרמו כתוצאה מתופעה זו.

תרומות לבית הספר

השיטה: בתי ספר מנסים למצוא לעתים שיטות חדשות להגדלת התקציבים מההורים, ולא תמיד משרד החינוך מודע להן. כמה מבתי הספר דורשים מההורים לשלם כספים על סעיף “תרומות” - סעיף שכלל אינו מאושר על ידי משרד החינוך. בכמה טופסי תשלום שהגיעו לידינו, הסביר בית הספר שהתרומות נחוצות עקב התקציב הנמוך שמעביר משרד החינוך.

יש להבדיל בין בתי ספר פרטיים וסמי־פרטיים, המופעלים על ידי עמותות הורים שגובות דמי חבר קבועים - גם הם לא מאושרים ולא הוסדרו על ידי משרד החינוך - לבין בתי ספר ציבוריים, שפונים להורים בבקשה לתרומה. בטפסים בית הספר לא מאפשר להורים לתרום כפי יכולתם ורצונם, אלא קובע סכום של עשרות שקלים בשנה. הסיבות לתרומות מגוונות - החל מסיוע לתלמידים נזקקים ועד לשיפוץ בית הספר - אך לא תמיד בית הספר משתף את ההורים בצורכי התרומה. באחד מטופסי התשלום שהגיע לידינו נכתב כי “התרומות יתרמו מאוד לאיכות החיים של התלמידים בבית הספר” - ולהורי התלמידים קשה כמובן להתווכח עם ההסבר הזה.

מה עושים: לבתי הספר אסור במפורש לבקש ולקבל מההורים תרומות לכל מטרה, וההורים לא אמורים לשלם עבור התרומות. רק ועד ההורים הבית־ספרי יכול לפנות להורים בבקשה לתרומה, באופן נפרד ולא כחלק מהתשלומים השנתיים. גם אז, התרומה משמשת רק למטרה מסוימת ומוצהרת, ואינה מחייבת את כל ההורים. בית הספר גם אינו רשאי לבקש תשלום על מתנת סוף שנה למורים, והדבר אמור להתבצע על ידי הוועד, בהסכמת ההורים.

משרד החינוך:  "גיבשנו חוזר מסודר"

ממשרד החינוך נמסר כי “המשרד מתקצב את מלוא עלות שכר הלימוד של מקצועות החובה ושל שני מקצועות בחירה ברמה מוגברת. תוספת הגבייה ‏מתייחסת להעשרה של מקצועות בחירה ולא למקצועות חובה. לראשונה גיבש המשרד חוזר מסודר, שאומר לבתי ספר אלה מה מותר ומה אסור, כמה לגבות ואיך. בנוסף, הוגדרו סנקציות במקרה של עבירה על ההנחיות. המשרד פירסם טיוטה ראשונה להערות הציבור, כדי שבתי הספר יוכלו להיערך מראש,והשנה הבאה תוגדר כשנת מעבר".

בנוסף, נמסר מהמשרד כי הוא מפעיל שורה של תוכניות להקלת נטל התשלומים על ההורים. קרן המלגות לתלמידים נזקקה גדלה ב-50 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל ופרויקט השאלת ספרי הלימוד הופעל ב-1,800 בתי ספר בישראל"

אל תמהרו לשלם לבית הספר

רוב ההורים לילדים הלומדים בבתי הספר קיבלו את דרישת התשלום מבתי הספר בחודשיים האחרונים. יש הורים שקיבלו את חוזר התשלום לשנת הלימודים הנוכחית עוד במהלך חופשת הקיץ. בכמה מהמקרים, ההורים התבקשו לבצע את התשלום עד לסוף ספטמבר. לכן, כמה מההורים שעמם שוחחנו כבר ביצעו את התשלום - מבלי שהיה בכך צורך.

מבדיקה מדגמית שערכנו ביותר מ–300 בתי ספר תיכוניים בישראל ובטופסי התשלום של 60 מהם, עולה כי משרד החינוך עדיין לא אישר את הרוב המוחלט של בקשות התשלום של בתי הספר. אם התשלום לא אושר על ידי המשרד, אסור לבית הספר לגבות מההורים כספים, וההורים לא מחויבים לשלם לו.

משרד החינוך בודק כל חוזר תשלום שיוצא מבית הספר להורים, ואם הסכומים גבוהים מהמותר, הוא דורש מבית הספר להפחית אותם. בבדיקה עלה כי המשרד אישר לפחות מ–20% מבתי הספר בישראל לגבות את התשלומים. היתר עדיין נמצאים בבדיקה, שתימשך בחודש הקרוב, וייתכן שסכומי התשלום לא יאושרו. לכן, ייתכן כי כמה מההורים שמיהרו להישמע לדרישת בתי הספר, כבר שילמו תשלום גבוה יותר מזה שאישר המשרד, מבלי שהיו חייבים לעשות זאת.

ההמלצה היא לחכות עד שבית הספר יקבל אישור. בית ספר שגבה תשלום שלא אושר על ידי משרד החינוך - עבר על התקנות וניתן לדווח עליו למשרד. במקרה שכבר ביצעתם את התשלום, והסכום נראה חריג או אינו עומד בסכומים שאושרו על ידי המשרד ‏ - בקשו את כספכם בחזרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו