בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

באו לשנות?

קיצוץ של 100 מיליון שקל בתקציב ההשכלה הגבוהה

תקציב ההשכלה הגבוהה יגדל השנה ב-1.3 מיליארד שקל, במקום גידול של 1.4 מיליארד שקל, ויסתכם ב-8.83 מיליארד שקל ■ הקיצוץ יפגע ביישום הרפורמה שנועדה להציל את מערכת ההשכלה הגבוהה מקריסה

59תגובות

מערכת ההשכלה הגבוהה תספוג השנה קיצוץ של 100 מיליון שקל בתקציבה - שיסתכם ב-8.83 מיליארד שקל. הקיצוץ, שסוכם במהלך הדיונים על תקציב המדינה, יחול על תקציב המערכת בשנת הלימודים הנוכחית. תקציב ההשכלה הגבוהה גדל השנה ב-440 מיליון שקל לעומת שנת הלימודים תשע"ג - בגידול ריאלי של 330 מיליון שקל. זאת, לאחר תוספות תקציביות עליהן הוחלט בשנים קודמות. הגידול נובע בעיקר מיישום הרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה שנועדה להציל אותה מקריסה.

במסגרת התוכנית הובטחו למערכת תוספות תקציביות מצטברות בסך 7.5 מיליארד שקל, שיסתכמו בגידול של 2 מיליארד שקל בתקציב המערכת עד לסיום יישום התוכנית ב-2016. עם זאת, במל"ג ציינו היום כי בשל הקיצוצים התקציביים, התוספת לתקציב המערכת יהיה קטן יותר ממה שסוכם במקור. חלק מהקיצוץ שיושת השנה הוא תוצאה של החלטת ממשלה עוד מ-2012.

זהו הקיצוץ השני בשנים האחרונות שבוצע בתקציב המערכת. באוגוסט 2012 היא ספגה קיצוץ של 34 מיליון שקל שהביא לדחייה בתוכנית להקמת מרכזי מצוינות באוניברסיטאות ולקיצוצים בתוכניות הבראה של האוניברסיטאות. בשנים האחרונות תקציב ההשכלה הגבוהה הוחרג מרוב הקיצוצים הרוחביים שבוצעו במשרדי הממשלה.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

מה רוצות גוגל, אפל ומיקרוסופט לדעת על המוח שלנו?

כך תרוויחו 13 אלף שקל בחודש מיד אחרי הצבא

אוליבייה פיטוסי

במערכת ההשכלה הגבוהה מתכוננים כיום לקיצוץ במספר סעיפים, בהם גם במלגות פר"ח - פרויקט החונכות לסטודנטים עבור מלגת לימודים. כפי שפורסם ב-TheMarker, בשל קשיים תקציביים, בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) הוחלט לאחרונה להפסיק הקמת מרכזי מצוינות חדשים באוניברסיטאות, כחלק מהתוכנית להחזרת המוחות שאושרה בממשלה, ולהמשיך להפעיל את 16 המרכזים הקיימים, במקום עד 30 מרכזים שהיו אמורים לקום על פי התוכנית שאושרה בממשלה.

שר החינוך, הרב שי פירון, מסר עם פרסום תקציב ההשכלה הגבוהה היום כי "השכלה גבוהה יציבה וחזקה היא חלק מאבני היסוד של המשק והחברה הישראלית וחלק בלתי נפרד מחוסנה של חברה דמוקרטית. מערכת ההשכלה הגבוהה היא חלון הזדמנויות והכניסה של הפרט לעולם הכלכלה של המחר. על מערכת זו להיות שוויונית ונגישה לכל אחת ואחד ובעיקר לאלה עם המוגבלויות. אני רואה במערכת יעד אסטרטגי לאומי שיש לחזקו ולקדמו". פירון ציין כי השנה יוקצו 40 מיליון שקל להגברת הנגישות באקדמיה, במסגרת חוק להנגשת מוסדות ציבור לבעלי מוגבלויות.

תקציב האוניברסיטאות יעמוד השנה על כ-6.4 מיליארד שקל, ותקציב המכללות הציבוריות יסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל. תקציב קרנות מחקר, סיוע לסטודנטים ומכינות קדם אקדמיות יסתכם בכ-1 מיליארד שקל. הות"ת מובילה תוכנית להרחבת הנגישות למערכת ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי, הערבי ובני מיעוטים ותקציבה יסתכם ב-144 מיליון שקל.

"פגיעה תקציבית תחזיר אותנו שנים לאחור"

במארס האחרון התאחדו נשיאי האוניברסיטאות והמכללות יחד עם ארגוני הסגל האקדמי והתאחדות הסטודנטים למאבק למניעת קיצוצים בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה. זאת, לאחר שעלה חשש לקיצוצים במערכת ולהעלאת שכר הלימוד של הסטודנטים. המאבק כלל שיבושים בלימודים באוניברסיטאות. "כל פגיעה תקציבית בתוכנית עליה התחייבו הות"ת ומשרדי החינוך והאוצר תחזיר אותנו שנים לאחור", כתבו מובילי המאבק בפנייתם לציבור, "ההשלכות יורגשו הן בכיתות הלימוד והן במעבדות המחקר, הן במדעי הרוח והחברה והן במדעי הטבע".

עוד כתבו אז כי "במקרה של קיצוץ, סטודנטים עתידיים יוותרו מראש על קריירה אקדמית, חוקרים צעירים יוותרו על המשך המחקר בארץ ויתורו אחר הזדמנויות בחו"ל, חוקרים שכבר עשו זאת ימאנו לשוב, ויכולתנו כמדינה וכחברה להתמודד עם העתיד והאתגרים שהוא צופן בחובו תיחלש עד מאוד".

יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, אמר בכנס באותה תקופה "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שאחרי עשור אבוד וניסיון שיקום, הירתמות ושימת הנושא בראש סדר העדיפויות, בגלל קונסטלציה מסוימת הדבר הזה ייזרק לצדי הדרך", אמר, "לא מדובר במאות מיליונים לכאן או לכאן אלא בשאלה אם התהליך הזה יצליח או ייכשל. זה לא רק הכסף, זו המחויבות".

בעקבות המחאה, ועדת הכספית הזמנית של הכנסת התכנסה וקראה לממשלה שלא לפגוע בתקציבי ההשכלה הגבוהה או בתוכנית הרב שנתית לקידומה.

טרכטנברג אמר בדיון כי "ההשכלה הגבוהה היא מעמודי התווך של המדינה. ההיי-טק נשען כולו על ההשכלה הגבוהה וכך גם העובדה שאנחנו מדינה מס' 2 בעולם בפרסי נובל לנפש. עוד היא תורמת יותר מכל דבר אחר למוביליות חברתית. הבעיות: ירידה אבסולוטית במספר חברי הסגל ועקב כך גידול ביחס סטודנטים-סגל, מה שפוגע באיכות הסטודנטים, עלייה בגיל הממוצע של הסגל ועזיבת כ-25% מהחוקרים למוסדות המובילים בחו"ל. אין דבר יותר מסוכן מסטייה מהכיוון המתוכנן באמצע הדרך".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו