שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נמרוד אלוני
נמרוד אלוני
נמרוד אלוני
נמרוד אלוני

מותו של עובדיה יוסף מחדד את המבט על שאלות היסוד של זהות מדינת ישראל ועתידה. מרכזיותו של הרב מורגשת בשני תחומים: האחד, כגדול בתורה ופוסק הלכות – ועל כך כחילוני הומניסט והדיוט בתורה אינני כשיר לחוות דעה; והשני, כמנהיג ציבור בעל דעות נחרצות ומלים בוטות – על כך אומר דברים ברורים כאזרח, כאיש חינוך, וקצת גם כמי שאמו (שולמית אלוני) ספגה קללות מהרב יוסף, שאת יום מותה דימה ליום חג.

זה לא הכל. להלן עוד כמה עניינים שבהם היו לעובדיה יוסף דעות נחרצות: הוא בז לשופטי בית המשפט העליון, שמפאת חילוניותם אינם כשירים ואינם ראויים לדעתו להתקבל כסמכות שיפוטית בישראל; הוא בז לדעת המדעית־האקדמית, שלדעתו היא נחותה ופגומה ביחס לדעת תורה והלכה; הוא בז לנשים שמבקשות שוויון בזכויות ובהזדמנויות; הוא בז לגויים בכלל ולערבים בפרט, וראה בהם עמים נחותים לעומת עם הבחירה; והוא בז לאורח החיים החילוני ואף טען ששבגינו חיילי צה"ל נפגעים ונהרגים.

אפשר לפטור אמירות בוטות שכאלה כפרימיטיביות, פונדמנטליסטיות או ריאקציוניות (כפי שרבים מאתנו נוהגים כשמדובר באמירות דומות הנאמרות על ידי מנהיגי דת של עמים אחרים). אך כדי שלא לחטוא בהלבנת פנים, וכדי להציג ביקורת בונה ולא רק מתריסה, עדיף להתמודד עם דעות כאלה בנחת רוח ושום שכל, ולהתייחס אליהן לגופן.

עובדה ידועה היא בימינו, שדווקא הדעת המדעית־האקדמית והאזרחות הדמוקרטית־הפלורליסטית הן התשתיות האמינות והמבטיחות ביותר של מדינות כדי להתקדם אל ביטחון קיומי, שגשוג כלכלי, שוויון אזרחי, חירות אישית והגשמה עצמית. על כך מצביע מדד הפיתוח האנושי של האו"ם, שחור על גבי לבן שנה אחר שנה. ומאידך, מדינות שבשם הדת מפנות את גבן, או עוינות ומתנגדות לעיקרי ההשכלה האקדמית והתרבות הדמוקרטית, גוזרות על עצמן עוני והזנחה, שחיתות ועריצות, בורות ונחשלות.

זאת ועוד, המבקר בבתי הסוהר בישראל, כמו גם במדינות העולם האחרות, יגלה שרבים מהעבריינים הכלואים גדלו על הרבה אמונה ומעט השכלה, רואים עצמם כדתיים או מסורתיים, והם חדורי יראת כבוד למנהיגות הדתית; רק למיעוט קטן מן העבריינים והכלואים יש השכלה אקדמית ואמונתם הומניסטית־דמוקרטית (את זאת ראיתי גם בעיני שלי, בעבודתי בשיקום אסירים בבית הסוהר ומחוצה לו).

אפשר להתנצח, לריב, לדפוק את הראש בקיר או לסמוך על ביאת המשיח. אך אפשר (ועדיף) להיות קשוב והגיוני: להביא בחשבון את העובדות שלעיל, וללמוד מהן מה הם יסודות ההשכלה ודפוסי המוסריות והאזרחות, שיבטיחו לכולנו מדינה בטוחה ומשגשגת.

הבחירה אינה בין דתיות לחילוניות, אלא בין אורתודוקסיה דוגמטית וסמכותית להשכלה רחבה, פתיחות ודרך ארץ. הרי כל הברכה שבקידמה היא מן הצניעות שבענייני אמונה וידיעה. יסודה בהכרה שאין אדם זכאי לראות עצמו עליון על אחרים מפאת גזעו, מינו, דתו, עדתו או הונו; שאין לאיש מאתנו מונופול על האמת והצדק; שאיננו יכולים לייחס ודאות נצחית לסברות שונות; ושרק במאמץ מתמיד של כולנו כאנשים שווים, חושבים וחופשיים שמוקירים את האחרים כשווים וחושבים וחופשיים – רק מתוך מאמץ משותף שכזה עולות ומתפתחות הדעת המדעית־אקדמית והאזרחות הדמוקרטית־פלורליסטית שהן עץ חיים לפרט ולחברה.

פרופ' אלוני הוא ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ