בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זה לא בידנו. אולי כבר עדיף להתייעל?

כל הסיפור של שער הדולר כמעט שאינו קשור לישראל, ולכן פעלתנות לא תניב פירות

46תגובות

משבר! שער הדולר מול השקל חצה אתמול איזשהו מחסום פסיכולוגי דימיוני של 3.5 שקלים, וסגר את יום המסחר ברמה של 3.486 שקלים. זה נמוך, ועכשיו כולם מודאגים: היצואנים חוששים מירידה ברווחים, אולי אפילו מעבר להפסדים. בבנק ישראל ובאוצר חוששים שחברות יצואניות, בעיקר מתוך מגזר הלואו־טק, ייקלעו לקשיים וייאלצו לפטר עובדים.

בעיקר, בירושלים חוששים מהזעם הפוליטי שתמיד מגיע יחד עם התמונות של אנשים קשי־יום שמאבדים את פרנסתם.

אז מה עושים? קובעים ישיבות דחופות ומעלים רעיונות: להטיל מסים על ספקולנטים, לרכוש עוד דולרים בשוק, לשחק עם הריבית, להצהיר הצהרות כדי לשכנע את השווקים שהנה, המגמה כבר מתחלפת - וכך, אולי, להגשים את הנבואה.

חבילות של דולרים בחדר
בלומברג

אלא שכל הסיפור כמעט שאינו קשור לישראל, ולכן כל הפעלתנות הזאת אינה צפויה להניב פירות כלשהם. שער הדולר, שירד אתמול, הוא לא תוצאה של ביקושים או התחזקות של השקל: הוא תוצאה של ירידת הדולר בעולם, מול כל המטבעות. נגד זה, מדינת ישראל הקטנטנה לא יכולה לעשות דבר.

אם בוחנים את שער החליפין הנומינלי האפקטיבי (הנתון שמתאר את מצבו של השקל מול כל המטבעות) - לא קרה כלום. כל מה שקרה הוא שהדולר נחלש בעולם. בשער השקל מול סל המטבעות לא קרה דבר בחצי השנה האחרונה, והשינוי של השקל מול הדולר לא שונה ממטבעות אחרים. ולא רק זה: התגובה של יצוא  לשינויים במטבע זר זה או אחר, אפילו הדולר, לא מתרחשת מיד - אלא תוך חודשים. נתוני היצוא בחודש האחרון היו דווקא טובים.

כל מדינות העולם מתמודדות בשנים האחרונות עם אותה בעיה: כולם רוצים ששער המטבע שלהם יהיה נמוך, כדי לעודד את היצוא המקומי, וכולם מנסים לפעול לשם כך בדרכים כאלה ואחרות. יש לזה אפילו שם שמסביר את עצמו: מלחמת מטבעות. גם ישראל נלחמת: בנק ישראל הוריד את הריבית ל–1% בלבד על אף שאין אינפלציה; הוא רוכש לעתים דולרים; והוא מקזז את אפקט הגז על החשבון השוטף. משרד האוצר מבצע עסקות הגנה על חובות החוץ, פעולות שלהן אפקט זהה לזה של רכישת דולרים. אבל מול ירידה של הדולר בשווקים עולמיים, אנחנו לא יכולים לעשות הרבה.

מי שטוען שכן ניתן - מדבר מתוך פוזיציה. אלה הם בדרך כלל יצואנים או תעשיינים או נציגים שלהם, לעתים קרובות של חברות לא יעילות שרווחיותן נמוכה - שכמו תמיד רצים לממשלה בכל משבר. הם דורשים לעצור את ירידת הדולר בכל מחיר, ואם זה לא מצליח - הם דורשים "סיוע ליצואנים". כלומר: תנו לנו כסף.

האם המדינה צריכה לעזור להם? מצד אחד, מדינה יכולה, ולעתים צריכה, לסייע למפעלים ותעשיות לעבור משברים - וכך למנוע פיטורים נרחבים. מצד השני, מדיניות כזאת משמרת חברות גרועות, לא יעילות, בעלות פריון נמוך לעובד. זו מדיניות שאינה מעודדת אותן לקחת את עצמן בידיים, להתייעל, ולהפוך לתחרותיות יותר. 

לאורך זמן, הגנות כאלה על חברות חלשות ובלתי יעילות פוגעת במשק, כי מולן יש חברות במדינות אחרות שעוברות שדרוג ובנייה מחדש - והן אלה שינצחו בתחרות שבשוק העולמי. בלי חברות תחרותיות ויעילות היצוא לא יצמח, השוק המקומי לא יתייעל, הפריון לעובד יהיה נמוך, השכר יהיה נמוך - וכולנו נסבול.

אפשר לפעול כדי למנוע או להאט את התחזקות השקל, אם היא מהירה מדי ומונעת מפעילות ספקולטיבית. אבל אין אפשרות ריאלית לעצור לאורך זמן את ירידת הדולר בעולם - וזו תהיה שגיאה כלכלית לעשות זאת.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו