שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ברק רביד
ברק רביד
ברק רביד
ברק רביד

דיפלומט אירופי בכיר נפגש לפני כמה שבועות עם בכיר במשרד החוץ הישראלי. אחד הנושאים עליו שוחחו השניים היה המשך הסנקציות של האיחוד האירופי נגד ההתנחלויות. השורה התחתונה של אותה שיחה סימנה היטב את אחד האיומים החמורים מולו תעמוד ישראל בשנה הקרובה – התגברות הבידוד הבינלאומי. "סימון מוצרי ההתנחלויות נמצא בהקפאה בשלב זה", אמר הדיפלומט האירופי לבן שיחו הישראלי. "אך דע לך - אם המשא ומתן עם הפלסטינים ייקלע למבוי סתום, צפו למבול של סנקציות". הפקיד הישראלי הבכיר הופתע מעט מההתבטאות החריפה. "נסיבות כישלון המשא ומתן לא חשובות?", שאל. הדיפלומט האירופי השיב בלקוניות. "כמו שהדברים נראים כרגע, אתם מפסידים במשחק ההאשמות".

נותרו עוד חמישה חודשים לסיום פרק הזמן שהוקצב למגעים בין ישראל לפלסטינים. על רקע הדשדוש בשיחות נערך שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי להציג לצדדים הסכם מסגרת בניסיון לפרוץ את המבוי הסתום ולחייב את המנהיגים לקבל החלטות.

קרי עצמו הזהיר את ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני "מסע דה־לגיטימציה וחרמות על סטרואידים" שייצא לדרך אם שיחות השלום ייכשלו, אלא שנבואת הזעם של הדיפלומט האירופי הבכיר ושל שר החוץ האמריקאי מתחילה להתגשם כבר בימים אלה. עדיין לא מדובר בשיטפון כולל של סנקציות וחרמות מצד מדינות המערב, אבל בהחלט ניתן לחוש בטפטוף הולך וגובר. המטרות העיקריות של אותם מהלכים הן ההתנחלויות בגדה המערבית וכל ישות שקשורה אליהן.

יותר ויותר רשתות שיווק באירופה לא ממתינות להנחיות ופשוט מתחילות לסמן מוצרים מההתנחלויות. במקביל מתגבר מאמץ החרם על מוצרים ישראלים שמגיעים מההתנחלויות, כמו תמר מג'הול מבקעת הירדן, או מכונות ובקבוקים של חברת "סודה סטרים" שאחד ממפעליה נמצא במישור אדומים. לקראת חג המולד מתקיימים קמפיינים להחרמת מוצרי החברה בבריטניה ואיטליה אך גם בארה"ב, קנדה ואוסטרליה.

לפני כמה שבועות הפסיקה חברת "אהבה" המוכרת מוצרים מים המלח את כל פעילותה בדרום אפריקה בשל קמפיינים להחרמת מוצריה שמקורם מעבר לקו הירוק.

לא רק חברות ישראליות נפגעות, אלא גם חברות בינלאומיות שפועלות מעבר לקו הירוק. ענקית התחבורה הצרפתית "ויאוליה" נמצאת בלחצים כבדים בשל פעילותה במזרח ירושלים ובמקומות נוספים מעבר לקו הירוק. לא מזמן הודיע חברה־הבת שלה בישראל כי תפסיק להפעיל קו אוטובוס בכביש 443.

דוגמה נוספת היא קונצרן האבטחה הבריטי G4S שאיבד חוזים בדרום אפריקה בשל פעילותו בהתנחלויות ועומד מול קמפיינים בקינגס קולג' בלונדון ובאוניברסיטת שפילד הבריטית למשיכת השקעות של האוניברסיטה מהחברה.

רק בשבוע האחרון הופיעו כמה דוגמאות למגמה זו. ממשלת בריטניה פרסמה המלצות לאנשי עסקים ובהן אזהרה לא להשקיע, להעביר כספים או לרכוש נכסים בהתנחלויות "בשל חשש לנזק תדמיתי ומשפטי" ואילו חברת המים הגדולה בהולנד הודיעה כי אחרי "התייעצות" עם משרד החוץ בהאג, היא מנתקת את כל הקשרים עם "מקורות" בשל פעילותה בשטחים.

אפילו ממשלת רומניה, שנחשבת מתונה בכל הנוגע לכיבוש הישראלי בגדה דרשה במסגרת משא ומתן על הסכם להעסקת פועלים רומנים בישראל, כי אלה לא יישלחו לעבודות בנייה בהתנחלויות.

משרד החוץ בירושלים ניצב חסר אונים מול המהלכים הללו. כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע על גל בנייה של 5,000 יחידות דיור בהתנחלויות ושר השיכון אורי אריאל מנסה לייצר צונאמי בנייה עתידי עם פרסום מכרזי תכנון ל–24 אלף יחידות דיור נוספות בשטחים, קשה לשכנע שישראל חותרת לפתרון של שתי מדינות לשני עמים.

כל שנותר לדיפלומטים הישראלים הוא להביע חוסר שביעות רצון בפני משרד החוץ בלונדון על כך שהאזהרות לאנשי העסקים פוגעות במגעים עם הפלסטינים, להעביר מחאה לשגריר ההולנדי בתל אביב "על האווירה שיוצר משרד החוץ בהאג שמעודדת חרם על ישראל" ולהציב אולטימטום לממשלת רומניה שגורם לה להתקפל לעת עתה מדרישותיה לגבי מקום העסקתם של הפועלים.

אך בכירים במשרד החוץ מודים כל אלה הם בבחינת אקמול או פלסטר במקרה הטוב, אם לא לומר כוסות רוח למת במקרה הרע. גלי בנייה בהתנחלויות אחרי כל פעימה של שחרור אסירים פלסטינים אולי מרגיעים את מועצת יש"ע ואת מפלגת הבית היהודי, אבל מרתיחים את הקהילה הבינלאומית וגורמים לה לחשוב על החרפת הסנקציות נגד ההתנחלויות.

במשרד החוץ מסמנים את פרסום ההנחיות החדשות של הנציבות האירופית בנושא מימון ההתנחלויות כנקודת ציון אסטרטגית ביחס של מוסדות האיחוד כלפי הכיבוש הישראלי בגדה המערבית. ההנחיות אוסרות על מתן מענקים, מלגות או פרסים למי שנמצא בהתנחלויות ואף מונעות מתן הלוואות לגופים ישראלים שמקיימים פעילות כלשהי בהתנחלויות. אך בעוד שההנחיות בעניין איסור מימון ההתנחלויות זכו לכיסוי תקשורתי, סנקציות אחרות של הנציבות האירופית קודמו מתחת למכ"מ. בכיר במשרד החוץ ציין כי בחודש יוני פרסמה הנציבות האירופית הנחיות לפיהן תעודות איכות שמונפקות על ידי השירותים להגנת הצומח בישראל עבור תוצרת חקלאית שמקורה מעבר לקווי 1967 לא יזכו להכרה.

ביולי פורסם דו"ח של הנציבות האירופית שקובע שלא תהיה הכרה בסמכות הישראלית להנפיק אישור לתוצרת אורגנית מאותם אזורים. לא מדובר בהחלטה על איסור יבוא של תוצרת מההתנחלויות לתוך האיחוד האירופי, אך צעדים אלה צפויים להקשות בצורה דרמטית על חקלאים מההתנחלויות לשווק את תוצרתם באירופה ולגרום להם לנזק כלכלי אדיר.

על רקע זה היחסים בין משרד החוץ הישראלי לבין שירות החוץ של האיחוד האירופי רעים ביותר. בין הדיפלומטים הישראלים לפקידות בבריסל יש מתיחות, חשדנות ואפילו עוינות. התחושה בירושלים היא שאנשיה של שרת החוץ האירופית קתרין אשטון בבריסל, במזרח ירושלים ואפילו בתל אביב דוחפים כל העת לעוד סנקציות ולחץ על ישראל על רקע ההתנחלויות, ומדביקים בהתלהבות שלהם עוד ועוד מדינות באירופה. "יש תהליך של 'בריסליזציה' במשרדי החוץ בבירות השונות באירופה", אמר בכיר במשרד החוץ.

גל החרמות על רקע הכיבוש בשטחים זולג מאירופה גם לצפון אמריקה. לפני שבוע ימים קיבלה הנהלת אגודת המרצים ללימודים אמריקאים בארה"ב החלטה חסרת תקדים להחרים את האוניברסיטאות בישראל. בהמשך החודש תהיה הצבעה בקרב אלפי המרצים החברים בארגון כדי לאשר סופית את ההחלטה.

כמה שבועות קודם לכן התקיים הכינוס השנתי של הארגון למען בריאות הציבור בארה"ב שמאגד תחתיו 30 אלף רופאים, אחיות ועובדי סיעוד. החלטה שקובעת כי ישראל פוגעת בבריאות הפלסטינים נפלה רק אחרי מאמצי שתדלנות של ארגונים יהודים שנמשכו חודשים.

יוזמות החרם מגיעות גם לכנסיות ליברליות בצפון אמריקה. כך, למשל, הכנסייה הפרוטסטנטית הגדולה בקנדה - United church החלה בקמפיין להחרמת מוצרי התנחלויות וחברות שפועלות מעבר לקו הירוק.

מחקר חדש של מכון מול"ד (המרכז להתחדשות הדמוקרטיה) שעוסק במעמדה של ישראל בעולם ובסוגית הבידוד הבינלאומי קובע כי ישראל פגיעה במיוחד לסנקציות ולחרמות מצד חברות במערב, במיוחד בגלל העוינות כלפיה מצד המדינות השכנות והעובדה ש–40 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי שלה מגיע מייצוא, בעיקר לאירופה.

המחקר הצביע על תופעה שזוכה לפחות תהודה והיא "החרם הסמוי": אנשי עסקים, אמנים, או אנשי אקדמיה ישראלים מעידים כי הם נתקלים יותר ויותר בסירוב של אישים בינלאומיים לשתף פעולה בשל "המטען הפוליטי" שמביא עמו הסכסוך הישראלי־פלסטיני. קשה אפילו להעריך את היקף הנזק שהדבר גורם לכלכלה הישראלית.

מחברי המחקר קובעים כי חרף הקשיים מולם עמדה ישראל מאז הקמתה, היא נחלה הצלחה גדולה בגיבוש בריתות עם ארה"ב ואירופה, אולם יחסים אלה הידרדרו בשנים האחרונות למשבר שמסכן את עתידם. המחקר, שבדק את תחומי התרבות והמדע, הכלכלה והיחסים המדיניים, הראה כי מקורן של רוב המתיחויות של ישראל עם מדינות המערב בשליטה הישראלית על השטחים. המחקר קבע כי מגמה זו לא תשתנה אלא רק תתחזק ככל שיעבור הזמן ללא התקדמות מדינית.

"המשך הכיבוש הישראלי בגדה המערבית וההתעקשות של ממשלות ישראל להתמיד בפרויקט ההתנחלות...אחראים במישרין ובאופן בלעדי לכרסום במעמדה הבינלאומי של המדינה", נכתב. "כל זמן שההתנחלויות עומדות על תלן, צפויה להתגבר הסכנה לבידוד ישראל".

מחברי המחקר קובעים כי לא מאוחר לשנות את המגמה ולבלום את איום הבידוד הבינלאומי, אולם חלון ההזדמנויות לכך אינו בלתי מוגבל. "ישראל נמצאת בתקופת חסד שבמסגרתה היא עדיין נהנית מתמיכת בנות בריתה ההיסטוריות ושבה המדינות המקיפות אותה שרויות במאבקים פנימיים", הם כותבים. "כמעט כל תוכנית שחורגת מקיום משא ומתן חסר תוחלת ותבטא נכונות מעשית לסיים את השליטה הישראלית בשטחים תועיל לישראל. צעד כזה ימתח קו חד בין התנגדות לקיומה של ישראל להתנגדות לכיבוש".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ