בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך דואגת המדינה שהמזון שלכם יישאר יקר

הקושי לקבל אישור ליבוא מסתמן כאחד הגורמים הבולטים למחירים הגבוהים

86תגובות

הטראומה המכוננת היא פרשת רמדיה. פרקליטות המדינה, בהחלטה שאפשר לחלוק על התבונה שבה ועל מידת הצדקנות שבה, בחרה להעמיד לדין פלילי את הפקידים במשרד הבריאות האחראיים ליבוא מזון לישראל בגין אותה פרשה אומללה. מאותו הרגע הפקידים במשרד הבריאות ירדו לבונקר - הם פשוט כמעט לא מאשרים יבוא מזון לישראל, כדי שאף אחד לא יוכל אף פעם לבוא אליהם שוב בטענות.

דו"ח של חברת מוניטור, שניתח עבור הוועדה לבדיקת יוקר המזון בישראל (ועדת קדמי) את שוק המזון, הצביע על הקושי העצום לקבל אישור ליבוא מזון כאחד הגורמים הבולטים ליוקר המזון. הדו"ח ערך השוואה לדרישות שבהן נדרשים לעמוד יבואני מזון בארה"ב או באיחוד האירופי, לעומת הדרישות שבהן נדרשים לעמוד היבואנים לישראל. באופן כללי, במרבית המדינות המפותחות לא דורשים בדיקה של כל מוצר מזון מיובא - אלא מסתפקים ברשימת מפעלים מאושרים ליבוא, שרק 0.1% מהם נבדקים בפועל, ובהצהרת היבואן כי המוצרים שהוא מייבא עומדים בדרישות היבוא.

עופר וקנין

ההצהרה מוגשת עד שעתיים לפני היבוא בפועל, ואינה חסם ליבוא עצמו. רק מדגם של מוצרי מזון נבדק. בארה"ב נבדק רק 1.5% עד 2% מכל המזון המיובא. רק במוצרי מזון רגישים מאוד, כמו תחליפי חלב לתינוקות או מזון טרי, הבדיקות הן קפדניות יותר.

בישראל, לשם השוואה, שיעור הבדיקות הוא כפול מזה של ארה"ב - 3%. ישראל גם דורשת רישום של כל מוצר מיובא וחזרה על האישור מדי שנה ועמידה שלו בבדיקות מעבדה. היא לא מכירה במפעלים מותרים ליבוא - ולכן מפעל שמייבאים ממנו פסטה יידרש לאישור מחדש כאשר היבואן ירצה לייבא ממנו שוקולד. היא לא מסתפקת בהצהרות יבואן, ובוודאי שהיא אינה מוכנה לקבל הצהרות כאלה שעתיים לפני שהמשלוח המיובא נוחת בנמל.

בפועל, הדרישות הנוקשות של משרד הבריאות במתן אישורים ליבוא מזון מביאות לכך שרק מעט מאוד יבואנים מצליחים לעבור את המסננת של פיקוח המזון. מדובר בעיקר ביבואנים הגדולים, ובעיקר ביבואנים הבלעדיים - אלה שיש להם מסמכים מהיצרן הבינלאומי שהם נציגיו הבלעדיים בישראל. כך, על הריכוזיות העצומה שיש בישראל בתחום יצור המזון מתווספת ריכוזיות נוספת בתחום היבוא, כאשר במוצרים רבים יש רק יבואן בלעדי אחד - מה שמאפשר לו להעלות מחירים, פחות או יותר לרמת המחירים של היצרן המקומי הלא תחרותי. בכך, הפוטנציאל של יבוא המזון כפתח לתחרות בתחום המזון בישראל, הולך לאיבוד.

מצב בלתי אפשרי ליבואנים קטנים

כדי לשבור את הבלעדיות של היבואנים הבלעדיים אפשר וצריך לאפשר יבוא מקביל - יבוא של אותו מוצר מזון, של אותו יצרן - רק ממקור שאינו היצרן עצמו. למשל, ממפעל של היצרן במדינה אחרת או מרשתות שיווק גדולות באירופה - שקונות מוצרים בכמויות גדולות כדי לקבל הנחות מהיצרן - ולאחר מכן מוכרות את העודפים לאחרים. היבוא המקביל נחשב לאחד הפתחים החשובים ביותר ליצירת לחץ תחרותי במזון, משום שהוא מאיים על שתי חזיתות לא תחרותיות בו זמנית - על היצרנים המקומיים הבלעדיים ועל היבואנים הבלעדיים.

הבעיה היא שאם יבוא המזון הרגיל לישראל דורש עמידה בדרישות רבות של משרד הבריאות, הרי שהיבוא המקביל לא מתאפשר כמעט כלל. הדרישות שמעמיד משרד הבריאות ליבואנים הקטנים, שאינם היבואנים הרשמיים של אותו יצרן, הן בלתי אפשריות - ובפועל חוסמות את היבוא המקביל. כך, בתוך האיחוד האירופי אין כמעט שום מגבלה על יבוא מקביל. גם בארה"ב אין מגבלה, אלא אם היצרן מוכיח כי היבוא המקביל שונה מהמוצר שלו באופן מהותי - נטל ההוכחה לכך מוטל על היצרן, ובדרך כלל טענה כזו של יצרן לא תביא לעצירת היבוא המקביל במכס האמריקאי והיצרן יצטרך לפנות לבית המשפט כדי להוכיח את טענותיו.

לעומת זאת, בישראל דורש משרד הבריאות כי היבואן המקביל יביא הוכחה מהיצרן המקורי כי אלה מוצרים שלו. מאחר שהיצרן המקורי קשור בהסכם עם יבואן בלעדי, ברור שאין ליבואן המקביל כל יכולת לקבל אישור כזה. בנוסף, כל מוצר ביבוא מקביל נדרש לקבל את כל אישורי היבוא מחדש - על אף שהמוצר כבר נמכר בישראל, על ידי היבואן הבלעדי - ולעבור בדיקות מעבדה מלאות ולא מדגמיות.

הטיעון העיקרי של משרד הבריאות למדיניות שלו הוא החשש מקריאה חזרה למוצרים (recall) - מאחר שהמוצר מיובא לישראל ללא קשר ליצרן, היצרן לא יידע להעביר את המסר אם יתגלה פגם בייצור המוצר. ההצעות לפתרון הבעיה, כמו התחברות למערכת ה–recall האירופית, אינן מניחות את דעתו של משרד הבריאות.

הדרישות של משרד הבריאות חלות גם על מוצרי מזון שאינם רגישים, כמו פסטה או מזון יבש אחר, ושהנזק שעלול להיגרם לציבור בגין פגם בייצור בהם הוא זניח, אם בכלל. בוודאי שזה נזק זניח לעומת זה של חסימת התחרות והעלאת יוקר המזון בישראל.

הרבנות מחמירה 
את המצב

ועדת קדמי, בעקבות הדו"ח של מוניטור, המליצה להקל את דרישות יבוא המזון לישראל, כך שניתן יהיה לקבל אישור על מפעל למשך שלוש שנים, מבלי הצורך לקבל אישור בנפרד על כל מוצר שלו. במקביל המליצה הוועדה לבחון מה ניתן לעשות כדי להקל על היבוא המקביל. מוניטור המליצה לאפשר יבוא של כל מוצר של יצרן מסוים שכבר קיבל אישור יבוא לישראל, מכל מקור שהוא בעולם. לחלופין היא המליצה כי כל שיטת יבוא המזון לישראל תשונה לשיטה האמריקאית, עם רשימות של מפעלים מאושרים ליבוא, שהמוצרים מהם כלל אינם נבדקים.

עופר וקנין

הממשלה אישרה את המלצות ועדת קדמי על הקלת יבוא המזון באוקטובר 2012. באותה ישיבה נקבע כי משרד הבריאות יגיש הצעת חוק להקלת יבוא המזון לישראל בתוך שנה, ולהקמת צוות לבחינת ההקלה של יבוא מקביל בתוך שלושה חודשים. השנה חלפה, הצעת החוק לא הוגשה, וגם הצוות לא הוקם. השבוע פקעה סבלנותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, והוא העביר בממשלה החלטה מתוקנת שלפיה הוא יקים את הצוות לבחינת ההקלות ביבוא מקביל.

משרד הבריאות יהיה כמובן חבר בצוות, כך שמוקדם לשפוט מה יהיו החלטות הצוות והאם הן יהיו מקובלות עליו. מוקדם, כלומר, לשפוט אם נצליח לשכנע את הרגולטור, במקרה זה משרד הבריאות, להקל קצת את הבדיקות שלו - כדי לאפשר תחרות.

זו בעיה שחוזרת על עצמה לכל אורך שרשרת שוק המזון בישראל - כמעט תמיד המדינה היא חסם לתחרות - במקום לעודד תחרות. כך במוצרי החלב מוטל מכס גבוה על יבוא, ואם אין מכס הרי יש צורך לקבל מכסת יבוא - הליך ביורוקרטי שמרתיע את מרבית היבואנים, ובכל מקרה משאיר אותם בסוף הדרך עם מכסות יבוא קטנות מדי שאינן מאפשרות להם לנצל יתרונות לגודל מול המחלבות בחו"ל.

כך, משרד הבריאות, שמרוב שהוא דואג לבריאותנו בפועל הוא משאיר אותנו עם קומץ של יבואני מזון בלעדיים. כך הפיקוח על המחירים, שנוטה להכיר במרבית הטענות של יצרני המזון ורשתות השיווק לגבי העלאת המחיר המפוקח, על חשבון הצרכן כמובן.

כך, ההסדרים של שוק החלב, שנקבע כקרטל בחוק, וכך חוסלה כל אפשרות לתחרות בו - לרווחתן הרבה של שלוש המחלבות הגדולות ששולטות בו בחסות המדינה. כך ההיתר שנתנה רשות ההגבלים כל השנים ליצרני המזון הגדולים לבלוע עוד ועוד יצרני מזון קטנים - עד שהותירה את שוק המזון בישראל נקי ממתחרים.

וכך, כמובן, חסם הסחר הגדול והבעייתי ביותר. הרבנות הראשית, שמתעקשת על כללי כשרות מחמירים במיוחד ביבוא. בחלב, למשל, הרבנות אינה מסתפקת בבדיקת כשרות במחלבה בחו"ל, אלא דורשת בדיקה ברפתות עצמן - תוך שהיא מעדיפה את האינטרס הפנימי שלה על פני מתן אפשרות ליבוא מזון לישראל. כל אלה יחד חוברים כדי לחסל כל שביב של תחרות בשוק המזון הישראלי - ומסבירים מדוע מחירי המזון בישראל גבוהים בכ–19% בממוצע מהמחיר ב–OECD.

ממשרד הבריאות נמסר: "הצעת החוק להקלת יבוא המזון לישראל תוגש בקרוב לאישור הממשלה. לגבי יבוא מקביל - יבוא מוצר מזון לא ישירות מהיצרן אינו מאפשר לקבל מידע חיוני כמו הרכב המוצר ואלרגנים שהם בידיעת היצרן בלבד. את המידע החסר ניתן להשלים באמצעות ביצוע בדיקות מעבדה מקיפות, שנועדו לבחון את איכות המוצר ובטיחות המוצר.

"כיום מיובאים עשרות מוצרי מזון ביבוא מקביל, והמשרד מבחין בין מזון רגיש למזון רגיל. מטרת הפיקוח היא להבטיח את איכות ובטיחות המזון. אירועים כמו רמדיה מעידים על צורך בשינוי שיטת הפיקוח, כך שעיקר המשאבים יופנו לפיקוח על מזון מסוכן, ומהצד השני תהיה הקלה בהליך היבוא של מזונות שאינם רגישים. גישה זו דומה לגישת מינהל התרופות והמזון האמריקאי".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו