יוג'יני בושארד, בין ג'סטין ביבר למריה שראפובה

בגיל 19 בלבד כבר יש לקנדית גישה בוגרת למשחק ומעמד של כוכבת-על. החל מאתמול, יש לה גם כרטיס לחצי גמר אליפות אוסטרליה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלעד זאבי

לפני שלושה חודשים, ביקש אתר The Tennis Space מיוג'יני בושארד לחלוק עם הגולשים טיפים בנושא "כיצד להימנע מקריסה מנטלית בשלבים המכריעים של המשחק". מי ששיננה את לוח הכפל בזמן שרוג'ר פדרר זכה בגראנד סלאם הראשון שלו, סיפקה ממרום 19 שנותיה את מיטב המנטרות: לזכור שאי אפשר לשלוט בהכל, לנצח נקודה אחרי נקודה, לשכוח את התוצאה, לא לחשוב על הניצחון, לקחת נשימות ארוכות ולדעת ש"עם הזמן זה הופך להיות קל יותר". היא גם לא שכחה להזכיר דבר חשוב - טניס אמור להיות כיף.

אתמול, במשחק הגדול ביותר עד כה בקריירה הקצרה שלה, בושארד לא נראתה כמי שזקוקה לעצות של עצמה. הנקודה שהכריעה את אנה איוונוביץ' ברבע הגמר היתה בבואה מושלמת לקור הרוח עמו הופיעה לטורניר כולו: הסתמכות על אגרסיביות שהעניקה לה שליטה על הקצב, ולבסוף מכת כף יד עמוקה לפינה הימנית. ווינר של ווינרית, שניצחה 5–7, 7–5, 6–2 והפכה לקנדית הראשונה מזה 30 שנה שמעפילה לחצי גמר גראנד סלאם. בסיום, הזכירה שבכל זאת לא שכחה עצה חשובה שהעניקה לאחרים: "הדבר המשמעותי ביותר עבורי זו העובדה שנהניתי כאן, במשחק הזה ובטורניר כולו. כשאני רגועה ופשוט נהנית מהמשחק, אני במיטבי".

מי שהניפה מחבט לראשונה בגיל חמש, ידעה בדיוק מה יוציא ממנה את המיטב כשתגדל. בעבר סיפרה כי בגיל תשע נסעה לראשונה לטורניר בינלאומי בצרפת, וקיבלה החלטה עקרונית לגבי משלח ידה העתידי. "אמרתי לעצמי 'זה מגניב, אני רוצה להפוך את זה לקריירה'", נזכרה. הביצוע, עד כה, כמעט מושלם: הזכייה בטורניר הנערות בווימבלדון 2012 הפכה אותה למיני־ידוענית בארצה ולפוטנציאל מסומן בסבב הנשים. את 2013, שנתה המלאה הראשונה בסבב הבוגרות אותה החלה במקום ה־144, סיימה במקום ה־32 ועם תואר השחקנית החדשה המצטיינת.

בושארד. "היא אוהבת לתקוף וחסרת פחד, אבל מעל הכל יש לבושארד אמביציה מטורפת"צילום: אי–פי

בושארד אינה מתנהגת כאילו היא חדשה בעסק. אם כבר, ההפך הוא הנכון. התנהלותה, על המגרש ומחוצה לו, משרה תחושה של מקצוענית ותיקה. בווימבלדון האחרון הודיעו לה המארגנים כי משחקה בסיבוב השני הועבר למגרש המרכזי, רבע שעה לפני תחילתו. "התרגשתי לרגע, ואז חזרתי להתרכז במשחק", סיפרה לאחר מכן, "לחבוט ולנצח על המגרש המרכזי בווימבלדון זה משהו שהתאמנתי לקראתו מגיל חמש". באותו משחק, אגב, ניצחה את איוונוביץ'.

בינתיים, במולדתה - שגילתה לאחרונה מחדש את הטניס - הפכה בושארד לכוכבת לכל דבר. היא הפכה מרואיינת מחוזרת, התארחה בתוכניות טלוויזיה והגישה את תחזית מזג האוויר. תמיד בוגרת ורהוטה, סיפרה כמעט בכל הזדמנות על הערצתה למריה שראפובה. "ראיתי אותה זוכה בווימבלדון כשהייתי בת תשע ורציתי להיות בדיוק כמוה, לעשות את מה שעשתה", אמרה. ב־WTA לא היו צריכים יותר מזה בשביל למתג אותה כממשיכת דרכה של אלילתה. השילוב בין היכולת, המראה המצודד והקסם מחוץ למגרש עשה את שלו, כשגם "נייקי" ממהרת לפרוש חסות על ביצת הזהב. מלחיץ? אולי מישהו אחר. "אני מפעילה הכי הרבה לחץ על עצמי", הסבירה, "כך שאין לי סיבה להילחץ מציפיות של אחרים".

באוסטרליה היא מגדילה אותן מדי משחק. מול איוונוביץ' שרדה פיגור של מערכה והפסקות ארוכות במערכה השנייה, בהן טופלה יריבתה. במערכה השלישית סגרה עניין באגרסיביות, כיאה למי שמאמינה כי "כל אחד יכול לחבוט בכדור, אך ההבדל האמיתי הוא מנטלי". עיתונאי הטניס הקנדי, טום טיבוט, מצביע על ההיבט הזה בדיוק כנקודת החוזק של בושארד. "מעל הכל יש לה אמביציה מטורפת", הוא אומר, "היא חובטת בכדור מוקדם והיא חסרת פחד. יש לה חבטות מגוונות בארסנל והיא אוהבת לתקוף, היא לא תחכה שהיריבה תנצח את עצמה".

התהייה בנוגע לבושארד, אותה הגדירה מרטינה נוורטילובה כ"אלופת גראנד סלאם עתידית", רחבה יותר מהשאלה אם תצליח לנצח את נה לי מחר בחצי הגמר. היא אמנם בוגרת, אך עדיין ילדה. היא כבר הרוויחה מספיק בשביל לקנות מכונית, אבל טרם הוציאה רישיון. לנוכח "צבא ג'יני" ביציעי מלבורן - חבורה של עשרות צעירים אוסטרלים ששרים לה ומרעיפים עליה חיות צעצוע מפרווה מדי משחק - נשאלה אתמול עם מי היתה מעוניינת לצאת לדייט. התשובה היתה ג'סטין ביבר. עם החברה הטובה, לורה רובסון, הוציאה קליפ ריקודים ליוטיוב שהפך ללהיט ויראלי, ואת תמונתה בין פדרר לרפאל נדאל העלתה לטוויטר עם הכיתוב "30 תארי גראנד סלאם מחולקים בינינו".


השאלה האמיתית, אם כן, היא אם תצליח לעמוד בעומס שעמדו בו מעטות - שילוב בין הישגים על המגרש והיותה פרזנטורית של הענף מחוצה לו. "יש לה משחק סולידי ומזג תחרותי, אבל יהיה עליה להוכיח כי החיפוש האובססיבי של ה־WTA אחרי הכוכבת הבאה לא פוגע במוטיבציה שלה לניצחונות", כתב פיטר בודו מ־Tennis.com, "עד עכשיו היא אומרת את כל הדברים הנכונים ומתמודדת עם הסחות הדעת".

"העצה הטובה ביותר שקיבלתי היא ליהנות מכל רגע, וזה מה שאני עושה", אמרה לאחרונה. להוות מודל לחיקוי? ודאי, אך כל דבר בעתו. "זה עדיין מוזר לי, כי איני יודעת עד כמה אני האדם הנכון לכך", סיפרה ל־Sportsnet, "אני יודעת שברצוני להיות האדם הזה, ושאם ילדות ירצו לשחק טניס בזכותי זה יהיה כבוד גדול. בעצם, זה יהיה הדבר הכי מגניב אי פעם". בת 19, נו. 

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ