גרמניה: לא נעביר מענקים להיי-טק הישראלי אם יגיעו להתנחלויות - מדיני ביטחוני - הארץ

גרמניה: לא נעביר מענקים להיי-טק הישראלי אם יגיעו להתנחלויות

הדרישה מעוררת דאגה במשרד החוץ מכיוון שגרמניה נחשבת לידידתה הגדולה ביותר של ישראל באירופה, ובשל החשש כי הסכמה לה תגרור סחף בכל היבשת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ברק רביד
ברק רביד

ממשלת גרמניה מתנה מתן מענקים לחברות היי-טק ישראליות ואת חתימתה על הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם ישראל בהכנסת סעיף טריטוריאלי שלפיו גופים שנמצאים בהתנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים לא יהיו זכאים לקבל מענקים. בישראל חוששים שצעד כזה מצד גרמניה ייצור סחף בכל מדינות האיחוד האירופי.

זוהי עליית מדרגה בצעדים שננקטים באירופה נגד ההתנחלויות. הסכם שיתוף הפעולה המדעי עם האיחוד האירופי Horizon 2020, שנחתם לפני כמה שבועות, כלל חרם על ההתנחלויות מבחינת מימון מחקרים אקדמיים. במקרה הגרמני מדובר בהטלת חרם ואיסור מימון גם של חברות היי-טק פרטיות מעבר לקו הירוק. בנוסף, המהלך מרחיב את הצעדים נגד ההתנחלויות ממוסדות האיחוד האירופי אל המדינות החברות בו.

בכיר במשרד החוץ ציין כי לנוכח היחסים המיוחדים בין ישראל וגרמניה, שהיא ידידתה הגדולה ביותר באירופה, עלולה הסכמה ישראלית לגרור סחף בכל היבשת. "גרמניה תתן דוגמה לשאר העולם", אמר הבכיר במשרד החוץ. "אנחנו גם רוצים להימנע ממצב שבו כל החלטה שמתקבלת על ידי הנציבות האירופית בבריסל מאומצת אוטומטית על ידי כל 28 המדינות החברות". גרמניה היא המדינה הראשונה באיחוד שדורשת מישראל לחדד את נושא איסור מימון ההתנחלויות בהסכמי שיתוף הפעולה עמה מאז החתימה על הסכם Horizon 2020 ולהחיל עליהם את אותם התנאים. עובדה זו מעוררת חשש רב בירושלים.

ראש הממשלה נתניהו וקנצלרית גרמניה מרקל בברלין, באפריל האחרוןצילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

פקידים בכירים בירושלים, שביקשו לשמור על עילום שם בשל רגישות הנושא, ציינו כי בימים אלה מתנהלים מגעים עם ממשלת גרמניה סביב שני הסכמים שמזרימים כסף מהמשרד הממשלתי הפדרלי לחינוך ולמחקר בגרמניה למוסדות אקדמיים ולחברות היי-טק בישראל. ההסכם הראשון נוגע לשיתוף פעולה בין מדענים גרמנים וישראלים. זהו הסכם משנות ה-70 בין משרד המדע הישראלי לבין המשרד הגרמני לחינוך ומחקר, שמתחדש אחת לכמה שנים, בו מעבירה גרמניה מדי שנה מענקים בסך 12 מיליון שקל לפרויקטים שמבוצעים במשותף על ידי מדענים במוסדות אקדמיים בישראל ובגרמניה. ההסכם השני, בו משקיעה גרמניה סכומים גבוהים בהרבה, נוגע להשקעה בחברות היי-טק במגזר הפרטי.

השינוי העיקרי שהתרחש מאז הפעם האחרונה שבה חודש הסכם המדע הוא ההכרה של ממשלת ישראל במכללת אריאל כאוניברסיטה. כבר לפני כמה חודשים הבהירו בכירים בממשלת גרמניה לעמיתיהם הישראלים כי מוסדות אקדמיים בגרמניה לוחצים על המשרד לחינוך ולמחקר לא לשתף פעולה עם מוסדות מחקר ישראליים בהתנחלויות בגדה. כתוצאה מהלחצים הללו, החליט המשרד הגרמני לדרוש הכנסת סעיף ובו התניה שאוסרת על העברת כספים למוסדות מחקר בהתנחלויות. בכירים גרמנים הדגישו לנציגי ממשלת ישראל שיש צורך להבהיר למדענים גרמנים, שחוקרים מאוניברסיטת אריאל אינם זכאים להגיש בקשות למענקים. הגרמנים הציעו להכניס להסכם סעיף שכבר נכלל בהסכם הקמת הקרן הישראלית-גרמנית משנת 1986. לפי אותו סעיף, פרויקטים במוסדות השכלה גבוהה בישראל שממומנים על ידי גרמניה "יבוצעו רק באזורים הגיאוגרפיים שהיו תחת שליטת ישראל לפני 5 ביוני 1967".

הדרישה הגרמנית החדשה נגעה גם להסכם נוסף בין המדינות, שבו משקיעה גרמניה סכומי כסף גבוהים בהרבה בגופים ישראליים. זהו הסכם בין המשרד הגרמני לחינוך ומחקר ובין משרד הכלכלה להשקעות במחקר ופיתוח תעשייתי ויישומי, כלומר, חברות היי-טק וסטארט-אפים ישראליים במגזר הפרטי. על אף שתוקף ההסכם אינו עומד לפוג בקרוב, הגרמנים דורשים שמהיום יכללו הבקשות למענקים שמוגשות על ידי חברות היי-טק ישראליות סעיף טריטוריאלי שיתנה את קבלת המענק בכך שהחברה אינה קשורה בשום צורה להתנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. בשבוע שעבר נפגשו נציגי הממשל הגרמני עם אנשי משרד הכלכלה ודנו עמם בסוגיה. גם במקרה הזה הציעו הגרמנים להחיל את הסעיף משנת 1986.

במגעים שהתקיימו עם הגרמנים בשבועות האחרונים סירבה ישראל להחיל על שני ההסכמים את הסעיף הטריטוריאלי משנת 1986. הגרמנים הציעו כתחליף להחיל על ההסכמים את אותם כללים לגבי איסור מימון של ההתנחלויות שהוחלו על הסכם שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל לאיחוד האירופי Horizon 2020. הגרמנים אף הסכימו לקבל את ההסתייגות הישראלית שנוספה להסכם Horizon 2020 לפיה לא מדובר בקביעה מראש של גבולות הקבע במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.

בימים האחרונים התקיימו בישראל כמה דיונים בעניין, שהאחרון שבהם נערך אתמול בראשות סגן שר החוץ זאב אלקין. משרד החוץ, שחושש מיצירת תקדים עבור שאר 27 המדינות החברות באיחוד האירופי ומדינות נוספות שחותמות על הסכמי שיתוף פעולה עם ישראל, מסרב להחיל על ההסכמים עם גרמניה אותן התניות שנקבעו בהסכם Horizon 2020. אלקין הנחה את משרדו לפתוח במשא ומתן אינטנסיבי עם גרמניה, קודם כל על הסכם שיתוף הפעולה המדעי ואחר כך על הסכם ההשקעות בהיי-טק. המטרה היא לסיימו בתוך שבועות, לפני פסגת הממשלות בין ישראל לגרמניה בעוד חודש.

בתגובה לדברים, יו"ר מרצ זהבה גלאון קראה הבוקר לראש הממשלה להכריז על הקפאת הבנייה בהתנחלויות. "בממשלת נתניהו חוגגים כמו על הטיטאניק ומתעלמים מהקרחון האירופאי שבא מולם, והוא קרחון עצבני", אמרה גלאון. "מזה זמן, האירופאים מזהירים את נתניהו מכך שהמשך הבנייה והרחבת ההתנחלויות עומד בניגוד לחוק הבינלאומי, והתוצאה עלולה להיות הסלמה במדיניות החרם האירופאי שתפגע קשות בייצוא ובכלכלה הישראלית".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ