שן הבינה שגילתה צייד־לקט ספרדי תכול עיניים

דנ"א שנלקח משלד של גבר החי לפני כ-7,000 שנה, שופך אור על כמה תכונות גוף מפתיעות שהיו לבני האדם בתקופה המזוליתית

איאן סמפל, גרדיאן

דנ"א שנלקח משן בינה של צייד־מלקט אירופי העניק למדענים מבט יוצא דופן על בני אדם מודרניים לפני עידן החקלאות. השן שייכת לגבר מהתקופה המזוליתית (5,000-10,000 לפנה"ס) שהתגורר בספרד לפני כ-7,000 שנה, ולדברי המדענים שבדקו את הרכבו הגנטי היו לו תכונות כמה גוף מעניינות: עיניים כחולות, שערות שחורות או חומות ועור כהה.

לדברי החוקרים, סביר להניח שהאיש היה רגיש ללקטוז והתקשה לעכל מזונות עמילניים יותר מהאיכרים, ששינו את תזונתם וסגנון חייהם אחרי שהחלו להחזיק בכלי עבודה בתקופת המהפכה החקלאית הראשונה. תקופה זו הגיעה לאירופה מהמזרח התיכון בסביבות שנת 4,000 לפנה"ס. תוצאות המחקר ופרטיו מתפרסמים בכתב העת Nature.

המצאת החקלאות יצרה קרבה הדוקה יותר בין בני האדם לבעלי החיים, ולכן סביר להניח שבני האדם פיתחו בתקופה זו חסינות גדולה יותר נגד זיהומים שהועברו אליהם מהחי. עם זאת, ייתכן שמדענים מעריכים יתר על המידה את השפעת החקלאות על המערכת החיסונית של האדם, משום שבדיקות שנעשו בדנ"א של אותו צייד־המלקט הראו כי כבר היו בו מוטציות שחיזקו אותו על מנת שיוכל להתמודד עם כמה חיידקים מסוכנים. אחדות מהמוטציות האלה עדיין קיימות אצל האירופים החיים כיום.

"לפני שהתחלנו בעבודה הזאת היו לי כמה השערות בנוגע למה שנגלה. התברר לי שרוב הרעיונות האלה היו שגויים לחלוטין", אומר צ'רלס ללואזה־פוקס, שעמד בראש המחקר מטעם המכון לביולוגיה התפתחותית בברצלונה. הצוות הספרדי החל בעבודתו אחרי שקבוצה של חוקרי מערות נתקלה בשנת 2006 בשני שלדים במערה עמוקה במרומי הרי קנטבריה שבצפון־מערב המדינה. השרידים, שהיו של שני גברים בתחילת שנות ה-30 לחייהם, השתמרו בצורה יוצאת מהכלל בגלל הקור ששורר במערה. בדיקה פחמנית גילתה שהשרידים הם כבני 7,000 שנה, תקופה שקודמת לזמן שבו חדרה החקלאות לאירופה מהמזרח התיכון. התאריך שנקבע התאים לכלים עתיקים שנמצאו באתר, כולל שיני איל מחוררות שנתלו על חוט על בגדי האנשים.

החוקרים מיקדו את מאמציהם בשלד שהשתמר טוב יותר. אחרי ניסיונות שלא צלחו, הם הצליחו לשחזר את כל הגנום שלו מדנ"א שמצאו בשורש השן הטוחנת השלישית. זו הפעם הראשונה שחוקרים מצליחים לשחזר גנום שלם של אירופי מודרני שחי לפני המהפכה הניאוליתית. לדנ"א הוביל את החוקרים אל הממצאים המפתיעים: כשללואזה־פוקס הביט בגנום הוא גילה כי בניגוד להנחות, לגבר היה גן שאחראי לעור כהה. "האיש הזה היה יותר כהה מהאירופי המודרני, אבל איננו יודעים באיזו מידה", הוא אומר.

הפתעה שנייה שהמתינה לחוקרים היא עובדת היותו של הגבר כחול עיניים. "זה היה בלתי צפוי", אומר ללואזה־פוקס, "משום שהמוטציה לעיניים כחולות נוצרה לפי ההשערות שקיימות היום בידי המדע, מאוחר יותר מהמוטציות הגורמות לגוון עור בהיר. מהתוצאות האלה עולה שצבע העיניים הכחול נוצר באירופה לפני שהחל להיווצר העור הבהיר בתקופה המזוליתית".

איור של האדם המזוליתי שהתגלה בספרדצילום: המועצה הספרדית הלאומית למחקר (CSIC)

בעקבות הגילויים, אמנים יצטרכו ככל הנראה לשקול מחדש כיצד לצייר את אנשים קדומים אלה. "אפשר לראות הרבה שחזורים של האנשים האלה, שעסקו בציד ובליקוט מזון, והם דומים למדי לאירופים של היום - עם עור בהיר. אין תמונה של אדם מזוליתי עם עור כהה ועיניים כחולות", מציין ללואזה־פוקס. לדבריו, חברי הצוות רצו לדעת לאן "התגלגל" הגנום של הצייד־המלקט, והשוו אותו לאירופים מאזורים שונים. התברר כי הדנ"א העתיק תואם במידה מרבית לזה של אנשים החיים בצפון אירופה, בעיקר שבדיה ופינלנד.

מגילוי המוטציות שחיזקו את המערכת החיסונית של הצייד־מלקט נגד וירוסים ובקטריות, אפשר להניח כי המעבר לתרבות החקלאית בתקופה הניאוליתית לא יצר את כל השינויים בגנים המתייחסים לחסינות הקיימים כיום בתושבי אירופה. לפחות לכמה מהשינויים הגנטיים האלה יש היסטוריה עתיקה יותר. "אחד הדברים שאיננו יודעים הוא איזה מין פתוגנים (גורמי מחלות) השפיעו על האנשים האלה", אומר ללואזה־פוקס.

פרופסור מרטין ג'ונס, ארכיאולוג באוניברסיטת קיימברידג', סבור כי התוצאה המפתיעה ביותר במחקר היתה הגנים של מערכת החיסון. "אין כל ספק שיש סיפור מעשה גדול ופשוט לפיו המעבר מחיי ציד וליקוט השפיע לרעה על בריאותנו. מספר גורמים תרמו לכך, בעיקר החיים לצד בעלי חיים, הצטמקות רשת המזון והתרבות הנזקקים לאספקת המים. מחברי המחקר מושכים את תשומת הלב לתפקיד הפתוגנים בתקופה הטרום־חקלאית, וזה מעניין".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ