בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם לפיד יטרפד את המאמץ להוזלת דמי הניהול בפנסיה?

אסור להיכנע ללחצי הבכירים בתעשיית הפיננסים

95תגובות

אם שואלים אזרח מהשורה מהי הבעיה הגדולה ביותר בשוק החיסכון הפיננסי, התשובה הראשונה שלו תהיה בדרך כלל: העמלות. ואכן, עמלות הן דבר מעצבן: לאזרח שעבד כמה וכמה שנים וחסך כמה מאות אלפי שקלים, קשה להבין מדוע הוא צריך לשלם עמלה של 1%–2%, מדי שנה, על שירות שמהותו לא תמיד ברורה, כמו "ניהול ההשקעות".

זה המון כסף. בעמלת ניהול של 2% על חיסכון של 100 אלף שקל התשלום הוא 2,000 שקל בשנה, ואם עושים חשבון על פני 30 שנות חיסכון מתברר שבין שליש לחצי מהכסף שנחסך נשאר בסופו של דבר אצל מנהל ההשקעות. זה יותר מהחשבון על הטלפון הסלולרי. אם מדובר בתיק חיסכון קצת יותר גדול, של חצי מיליון שקל - עמלת ניהול של 2% תהיה יותר גדולה מחשבון הסלולר, הכבלים, המים, הגז ואולי הארנונה גם יחד.

דמי הניהול מעצבנים גם מכיוון שרבים בציבור מבינים שמנהל ההשקעות לא בדיוק מתאמץ ובוחן את התיק האישי של כל חוסך מדי בוקר. מדובר במחשב שעושה את העבודה. החלטות ההשקעה בקרן הפנסיה, חברת הביטוח וקרן ההשתלמות זהות עבור כל העמיתים. וממילא, בתי ההשקעות רוכשים בממוצע, את "תיק השוק", כלומר משהו שלא מאוד רחוק מתעודת סל טיפשה שמשלבת בין מדד שוק המניות למדד שוק האג"ח.

בנוסף, ישנה בעיה אמתית עם העמלות בשוק הפיננסי: הן כנראה לא יורדות מספיק, והן לא משקפות מחיר של שוק תחרותי. על העניין הזה כבר אין הרבה חילוקי דעות. חמשת הבנקים בישראל לא יוצרים שוק תחרותי, הממונה על הבנקים התערב בשנים אחרונות כמה פעמים וקבע תקרה לעמלות מסוימות.

גם שוק חברות הביטוח אינו תחרותי, ולכן הציבור משלם עמלות מוגזמות. ב–2013 הציבור שילם עמלה ממוצעת של 1.67% בביטוחי המנהלים, וכן תוספת המכונה "עמלת הפקדה", שהיא העמלה שחברת הביטוח גובה על כל שקל שהמעביד והעובד מעבירים באופן שוטף לתוכנית הביטוח של העובד. ב–2013 הגיעה עמלה זו, על פי נתוני האוצר, ל–4.33%, והיא בוודאי גבוהה מדי. הסיבה לעמלות הגבוהות היא שהציבור אינו יכול לעבור מחברת ביטוח אחת לשנייה – כלומר לא כדאי לו, כי הוא רוצה לשמור על התנאים הישנים שלו.

אוליבייה פיטוסי

ההוכחה לכך שהעמלות גבוהות די פשוטה. החברות מוכנות להפחית את העמלה הזאת, וגם את עמלת הניהול השוטף, לכל קבוצה מאורגנת ולכל מי שיש לו מעט כוח בניהול מולן. אף עסק, לאורך זמן, לא מוכן לבצע עסקה במחירי הפסד - והעובדה שלחץ קבוצתי יכול להוריד את מחיר שירותי הניהול השקעות בעשרות אחוזים, מוכיחה שיש לעמלות הרבה לאן לרדת.

אלא שהתמונה בשוק החיסכון אינה אחידה. מול חברות הביטוח, שגובות עמלות מטורפות, ישנם בשוק מקטעים שבהם התחרות דווקא מתקיימת, גם אם לא בכל העצמה - למשל דמי הניהול בקופות גמל וקרנות השתלמות. שם, מתברר, הציבור למד שהוא יכול לדלג בקלות מבית השקעות אחד למשנהו, והוא למד שניתן, לאחר משא ומתן לא מסובך, להפחית את דמי הניהול במידה משמעותית.

ביחס לרמתן עד לפני כמה שנים, העמלות בקופות הגמל ירדו מאוד. השילוב של תחרות ותקנות של המפקח הקודם, עודד שריג, הוריד את דמי הניהול הממוצעים לכ–0.71% בשנה. זהו נתון ממוצע, הכולל גם את עמלות קופות הגמל המפעליות, שגובות רק הוצאות. בנטרול שלהן, העמלה הממוצעת ב–2013 עמדה על 0.85%.

והעמלות האלה יכולות לרדת עוד – גם בקופות הגמל, בוודאי שבחברות הביטוח, וגם בקרנות הפנסיה. אחת ההוצאות שמנהלי הפנסיה מגלגלים על הלקוחות, כלומר העמיתים, היא העלות של ספקי משנה שלהם - גופים כמו קרנות גידור, קרנות פרייווט אקוויטי, קרנות הון סיכון, קרנות נדל"ן ושירותי ניהול תעודות סל. התוצאה, עבור החוסכים, היא כפל של דמי ניהול: הם משלמים, נניח, 1% על ניהול התיק הכולל, ועוד 2% עבור החלקים מכספם שמנוהלים בקרנות גידור וקרנות הון סיכון שמנהלי ההשקעות בחרו. אזרח שמנהל את הפנסיה שלו בחברת ביטוח, למשל, עשוי לשלם יותר מ–3% לשנה על כסף מנוהל על ידי קרן גידור שאת היחידות שלה רכש מנהל ההשקעות בחברת ביטוח.

וזה לא הסוף: גופים כמו קרנות גידור וקרנות הון סיכון גובים עמלה המכונה "שתיים ועשרים", כלומר עמלה של 2% לשנה על הכסף שהקרן הרוויחה וגם 20% מהרווח שנצבר מעל לרמה מסוימת. שבה קרן כזאת הרוויחה יפה, העמלה תהיה אפילו גבוהה יותר – במצטבר - מ–3%. אין ספק, הרבה בתים יפים נבנים בישראל מכספי החוסכים לפנסיה.

אורן נחשון

החזקים התרגזו

האם זהו הסדר סביר? בשנים האחרונות התנהלו ויכוחים קשים בין האוצר לבין תעשיית ניהול הכספים על שאלת "כפל דמי הניהול". באוצר טענו שאם מנהלי הפנסיה רוצים לרכוש שירותים מספקי משנה, שיעשו זאת על חשבונם, ולא על חשבון הלקוחות. הרי את השכר של האנליסטים והעובדים שלהם, למשל, הם לא מוסיפים לדמי הניהול.

מול האוצר, מנהלי ההשקעות והקרנות למיניהם טוענים שאם לא יורשו לגלגל את דמי הניהול הנוספים על הציבור, לא יהיו בישראל השקעות "אלטרנטיביות" – השם שניתן לכל סוגי הקרנות האלה - והתשואה של העמיתים תיפגע כתוצאה מהיעדר פיזור ואפשרות לקנות שירותים של מנהלי השקעות מצטיינים. בטענת משנה על אותו עיקרון, מנהלי ההשקעות טוענים שללא כפל העמלות – כל ההשקעות ינותבו אך רק לניירות ערך בבורסה, תוך ניפוח השערים.

בפועל, עמדת מנהלי ההשקעות התקבלה. בשנים האחרונות כפל דמי הניהול הותר, תחת תקנה זמנית שהסתיימה בסוף 2013. והנה, בחודשים האחרונים נכנסה לאגף שוק ההון והביטוח באוצר ממונה חדשה, דורית סלינגר, והיא חשבה שההיתר הגורף מוגזם - והעמיתים משלמים יותר מדי.

יותר הגיוני, טוענת הממונה, לקבוע תקרה לכל אותם דמי ניהול נוספים. כך יצטרכו מנהלי הפנסיה להתאמץ, לבחור, ולנהל משא ומתן להפחתת העמלות, אם הם באמת רוצים להפקיד את כספי העמיתים בקרנות האקזוטיות האלה. כך סלינגר הודיעה בנובמבר שמנהלי הפנסיה יורשו לשלם לקרנות הגידור והון הסיכון עמלות מצטברות של לא יותר מ–0.15% מסך הכספים המנוהלים של העמיתים. כלומר: במקום היתר גורף לגלגל כל עמלה על העמיתים, יעמוד לרשותם סכום מוגבל שאותו הם יקצו לספקי המשנה לפי ראות עיניהם. במציאות, רבוב קופות גמל הגמל לא מנצלים את מלוא הסכום, אבל ישנן חברות ביטוח שכבר עברו אותו.

התוצאה היתה צפויה: קמה מהומת אלוהים. שורה ארוכה של חזקים ומשפיעים – אנשי הון סיכון, מנהלי קרנות פריווט אקוויטי, מתווכים, ונציגים של קרנות מחו"ל – עלו לרגל לירושלים בניסיון לשכנע את סלינגר לבטל את הגזירה.

כשנראה שהיא עומדת על דעתה, הם המשיכו הלאה לממונה עליה, שר האוצר יאיר לפיד, ואל המקורבים אליו. לא נופתע אם אותם אנשים הגיעו הלאה, לראש הממשלה, וניסו לשכנע גם אותו לבטל את התקנה. הרי מה לא עושים כשהפרנסה שלך בסכנה, ויש לך גישה למקבלי ההחלטות?

בינתיים, סלינגר דחתה את ההחלטה והאריכה את היתר כפל העמלות עד 31 במארס, סוג של ויתור זמני ללחצים, אבל היא גם הכניסה בהחלטת הדחייה סוג של פצצה: אם לא תתקבל החלטה אחרת, ההיתר לכפל עמלות יפקע וכפל דמי הניהול ייאסר לחלוטין.

אז מה יקרה עתה? התחזית שלנו היא שעד סוף מארס יופעלו לחצי אימים על סלינגר ועל חברי ועדת הכספים (שצריכה לאשר את התקנה), כדי שיתקפלו לחלוטין או לכל הפחות יעלו את התקרה ליותר מ–0.15%, כך שבאופן מעשי ההגבלה לא תפגע בחזקים ובמשפיעים המעוניינים לגייס כסף מהציבור עבור הקרנות שלהם. זה יהיה מבחן ציבורי משמעותי ראשון עבור סלינגר.

יותר חשוב מהקוטג'

אבל רק רגע: האין זו עוד רגולציה ש"משתקת את השווקים", כפי שרבים זועקים?

עד לאחרונה, המודל המקובל במערכת הפיננסית למערכת היחסים בין ספקי השירותים הפיננסיים ללקוחות, כפי שכותב השבוע המגזין "אקונומיסט", היה של caveat emptor – "יזהר הקונה", בלטינית. הרעיון: האחריות לבדיקת איכות הסחורה, העמלות, והתנאים של שירותים פיננסיים מוטלת על הקונה, כלומר החוסך.

אלא שהמשבר של 2008 הוכיח שהמודל הזה לא עובד. חלק גדול מהציבור לא יכול להבין את המוצרים הפיננסיים שמוכרים לו, לא יכול להשוות תנאים, לא יכול להבין את הסיכונים ואת המשמעות של הפרטים – בוודאי שלא משמעותם בטווח הארוך.

רוכשי משכנתאות בריבית משתנה או צמודה, למשל, לא מפנימים מה יקרה להתחייבות שלהם אם הריבית או האינפלציה יזנקו. החוסכים לפנסיה לא מבינים את המשמעות של תוספת תשואה של כל 0.1% בודד על ערך הקצבה שהם יקבלו בעוד 30 שנה כתוצאה מהפחתת עמלות - ובוודאי שהם מתקשים להפנים את השפעה של "כפל דמי ניהול" על ערך נכסי הפנסיה שלהם כשיגיעו לגיל 60 ומעלה.

עובדה: אנשים יצאו להפגנות על מחיר הקוטג' ומחיר שכר הדירה, אבל לא ראינו צעקות מול ביתו של שר האוצר על דמי הניהול, "כפל דמי ניהול", או "איכות הניהול" של קופות גמל וביטוחי מנהלים - אף שההשפעה הכלכלית שלהם על רמת החיים גדולה במאות ואלפי מונים ממחירה של גבינה לבנה.

זוהי הסיבה שהרשויות באירופה ובארה"ב החליטו להתערב ולקבוע מחירים, תקרות, חובות גילוי וחובות מסוג "ודא שהלקוח מבין על מה הוא חותם". זו גם הסיבה שסלינגר וועדת הכספים, חייבים לעמוד מול הלחצים של מנהלי קרנות הגידור, ההון סיכון והפריווט אקוויטי ולהפחית את "כפל דמי הניהול" עבור העמיתים. אפילו אם שר האוצר או ראש הממשלה ילחצו עליה לעשות אחרת.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו