שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

האם למדינה האומץ להלאים את הדסה?

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רוני לינדר

לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן שלא הצליח להבשיל לכדי הסכם כולל בין עובדי הדסה, ההנהלה והמדינה, נכנס המשבר הקשה והממושך בהדסה לשלב חדש: שלב הקפאת ההליכים. הבוקר (ראשון) צפוי בית המשפט המחוזי בירושלים לאשר את בקשת הדסה להקפאת הליכים, ולהקציב לצדדים שלושה חודשים לניסיון להבריא את המרכז הרפואי.

הדסה הוא הרבה יותר מעוד מרכז רפואי: הוא אחד הסמלים הגדולים של ירושלים ושל מערכת הבריאות הישראלית, וגם, אסור לשכוח, אחד המעסיקים הגדולים ביותר באזור, שמפרנס אלפי משפחות ירושלמיות.

נתחיל בצפירת הרגעה כמעט ברורה מאליה: הדסה לא ייסגר ולא ייפול. הוא פשוט גדול מכדי ליפול, ומשרת יותר מדי חולים מכדי שיהיה אפשר לסגור אותו. אנו לא עומדים, אם כן, בפני גרסה חדשה של תסריט ביקור חולים - בית החולים הירושלמי שקרס ונסגר. מנגד, השנה האחרונה נותנת אותותיה על עובדי בית החולים, ורופאים בכירים רבים במוסד כבר מחפשים בנרות את התפקיד הבא שלהם בבית חולים אחר, יציב יותר.

עתיד הדסה יוכרע ככל הנראה במהלך החודשים הקרובים - תקופת הקפאת ההליכים. שלוש אפשרויות על הפרק: הראשונה, הסכם הבראה שבו בית החולים מתחייב להתייעל ולפטר עובדים, ארגון נשות הדסה, הבעלים, תורם את חלקו והמדינה מזרימה מאות מיליוני שקלים לבית החולים. זה נשמע די פשוט והגיוני, וזהו גם התסריט שאליו חתרו הצדדים בחודשים האחרונים, אבל בפועל הפערים ביניהם עדיין גדולים מדי.

נציגי המדינה סולדים מהרעיון של הזרמת כספי ציבור למוסד שנכשל בגלל ניהול כושל ובזבוז ארוך שנים. התקדים של מענק עצום לגוף בבעלות פרטית שלא הצליח להוכיח כי התייעל בצורה מספקת, ובלי שתהיה ודאות כי הגירעון לא יחזור על עצמו תוך כמה שנים - הוא כישלון מהדהד שאיש לא רוצה בו.

אפשרות שניה היא שהנאמן יחליט שמתווה ההסכם נכשל, ואין מנוס מהעברת המרכז הרפואי בחסות המדינה לבעלות של גוף אחר - ככל הנראה קופות החולים מכבי ומאוחדת. בתסריט שכזה, נשות הדסה מאבדות חלק מהשליטה בהדסה או את כולה.

לכן עולה מאליה השאלה המתבקשת: אם כבר עומדים להזרים מאות מיליוני שקלים מכספי משלמי המסים לגוף בבעלות פרטית, מדוע המדינה לא לוקחת בעלות על בית החולים?

למדינה יש רתיעה כמעט אוטומטית מרעיון ההלאמה: הרעיון של תוספת אלפי עובדי מדינה חדשים מעביר צמרמורת בגבם של רבים במשרד האוצר (עד כמה שבאוצר מתעבים את הרעיון של הלאמת בתי חולים אפשר ללמוד מבית החולים הציבורי החדש של אסותא, שיקום באשדוד בשנים הקרובות - שם המדינה העדיפה להעביר מענקים של מאות מיליוני שקלים ולאפשר שר"פ - ובלבד שלא יקום בית חולים ממשלתי חדש).

שנית, ההלאמה תהיה יקרה הרבה יותר מאפשרות של הזרמת כספים חד־פעמית: המדינה תידרש לרכוש או לשכור מארגון נשות הדסה את הנכסים שעליהם יושב המרכז הרפואי, ולהיכנס עמו לעימות משפטי קשה.

מצד אחר, הלאמה היא לא רק פתרון צודק, היא גם הזדמנות היסטורית, אולי בלתי חוזרת, להפוך את המשבר עצום הממדים הזה למנוף לשינוי במערכת הבריאות כולה. הפיכת הדסה לבית חולים ממשלתי יאפשר בראש ובראשונה את ביטול השר"פ שעיוות את כל מערכת השכר בבית החולים, ובנוסף הכפפת בית החולים שתיפקד עד היום כשחקן חופשי ללא פיקוח, לממונה על השכר, לאגף התקציבים באוצר, לחשב הכללי ולכל מנגנוני הפיקוח שאמורים לדאוג שהקטסטרופה לא תחזור על עצמה. האם לשחקני המפתח יהיה את האומץ ללכת למהלך כזה?

קלף ההישרדות של הדסה

והערה לסיום: לפרוטקציות במערכת הבריאות יש מחיר, ולא רק בדחיקת הזקנה הלא מקושרת למסדרון. אתמול החלו להישמע טענות ולחשושים מכיוון הדסה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, האיש שכולם נושאים אליו עכשיו עיניים כדי שיסיים את המשבר בהדסה (כלומר, שיזרים כסף לקופת בית החולים).

אבל הפעם הטענות הן לא על כך שהוא לא מעורב מספיק, אלא על כך ש"איך הוא מעז להתעלם מאתנו לאחר שבמשך שנים הוא קיבל כאן טיפול VIP משודרג לו ולבני משפחתו". בהדסה נמצאים במלחמת הישרדות ולא מהססים לשלוף ברגע האמת את הקלף הזה. השאלה היא אם נתניהו יכול לנהל בשיקול דעת ותום לב מלא את המשבר כאשר הצ'ק הפתוח הזה מונף מעל ראשו.

צילום: אוליבייה פיטוסיצילום: אוליבייה פיטוסי
צילום: אוליבייה פיטוסיצילום: אוליבייה פיטוסי
הפגנה של עובדי הדסה. בית החולים זקוק לפיקוח הדוק צילום: אוליבייה פיטוסיצילום: טלי מאייר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ