שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
לפני 50 שנה

למה נפגשו נהג "אגד" ופרופ' ליבוביץ' בבית המשפט?

במארס 1964 פתחו מנויי האנציקלופדיה העברית במחאה נגד העיכוב בהשלמתה. “הגענו לאות ז' ב-16 כרכים. עוד כמה שנים נמתין להשלמת הסדרה"?

עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר אדרת

הרוחות בתל אביב סערו בחודש מארס 1964. "בל נשכח שהננו עומדים מול כוח כלכלי רב עוצמה. והפסד המערכה מצדו עלול לגרום לו הוצאות של כמה מיליונים לירות. וכן אין כמעט ספק שנאלץ לנהל מערכה ממושכת הדורשת מממון רב", נכתב ב"חוזר" שהפיץ "הוועד התל אביבי למען שמירת זכויות לחותמי האנציקלופדיה העברית", ערב פתיחת המאבק המשפטי.

הפרשה נחשפה בכתבה תחת הכותרת "המורדים באנציקלופדיה", שפירסם יאיר קוטלר ב"הארץ" החודש לפני 50 שנה. “ראשי המורדים בוועד בתל אביב אמרו לי כי מטרת המאבק שנפתח בימים אלה הוא לאלץ את הוצאת האנציקלופדיה לספק לחותמים את כל הכרכים, מהאות א' ועד האות ת', במחיר המקורי שנקבע בחוזה", הסביר.

עשרים שנה לפני כן, ב-1944, החל להתגבש אחד המפעלים הרוחניים והתרבותיים החשובים והמשפיעים ביותר בתולדות ישראל, שהיו שותפים לו 2,000 פרופסורים ו-15 חתני פרס נובל – האנציקלופדיה העברית.

ארכיון הארץ

הכרך הראשון, שכלל את הערכים "א" עד "אוסטרליה", יצא לאור ב-1949. בהקדמה נכתב: “אמונתנו חזקה כי נגשים את שאיפתנו לתת תוכן מעולה בכלי מפואר ולהוסיף ולשכלל מכרך לכרך, וכי נסיים במשך חמש או שש שנים את הוצאת כל ט"ז הכרכים והמפעל השלם ישיג את תעודתו". ואולם, כתיבת האנציקלופדיה נמשכה יותר מ-30 שנה. רק ב-1980 נשלמה הוצאתה לאור עם הדפסתם של 32 הכרכים.

כ-70 אלף מנויים היו לאנציקלופדיה העברית ב-1964, לפי הנתונים שסיפקה. כ-15 אלף עזבו אותה במחאה. אחרים פתחו במאבק המשפטי. “אגב, הם טוענים כי כאשר תושלם הוצאת האנציקלופדיה היא כבר תהיה מיושנת וערכה יהיה נמוך בהרבה ממה ששולם על ידי החותמים", נכתב ב"הארץ".

אחד מהם, שלא צוטט בשמו, הלין: “ב-80% איני מוצא ערכים ופרטים המעניינים אותי...חוסר העדכון מחבל ברוב הערכים". כדוגמה בחר בערך על נשיא ארה"ב לשעבר, גנרל אייזנהאור, אשר באנציקלופדיה העברית תואר עדיין כ"נשיא האוניברסיטה של קולומביה". “החלטתי להמתין עוד עשרים שנה עד שיושלם המפעל ותוצא סדרה חדשה מעודכנת בינתיים אני מעיין באנציקלופדיות אחרות", אמר.

ארכיון הארץ

"המורדים" טענו, כי ב-1950 הבטיחה האנציקלופדיה העברית לספק למנוייה את כל ההוצאה ב-16 כרכים בלבד תוך 4-5 שנים. “הגענו לאות ז' ב-16 כרכים. עתה תובעים מאתנו שנחתום על סדרה חדשה, שוב 16 כרך. עוד כמה שנים נמתין להשלמת הסדרה ומה יהיה מחירה הסופי"?, דרשו לדעת.

"המורדים" התל אביבים היו מעודדים ממכתבי תמיכה שקיבלו מעמיתיהם בערים אחרות ברחבי הארץ. “אני מעריכה את רצונכם להילחם עבור חותמי האנציקלופדיה העברית. רואה אני את טענותיהם כצודקות ורוצה ומבקשת שתואילו להילחם אף עבורי", כתבה להם רחל פרידמן מירושלים.

עזריאל סטרשנור מניר-בנים תמך אף הוא במאבק. “הנני מזדהה בהחלט עם אלה שמוכנים לצאת ולנהל מערכה נגד הוצאת האנציקלופדיה, ונוסף לתרומה אני מוכן גם להטות שכם", כתב. טוביה ודלית לוי מבאר שבע הוסיפו שמן למדורה: “קיבלתי את החתימה על האנציקלופדיה כמתנת בר-מצוה ומאחר ואני היום בן 27, הרי לכם ותק של 14 שנות חתימה", כתב טוביה.

ארכיון הארץ

המנהלת הראשית של האנציקלופדיה, ברכה פלאי, השיבה מלחמה. “הם מנסים שמא יזכו באנציקלופדיה חינם. זה לא מפריע לנו. אנו עושים מה שמצווים לעשות", אמרה ל"הארץ". “מפעל עצום כזה שמתקיים ביזמה פרטית וללא סובסידיות ראוי רק לשבח", אמרה.

עם זאת, היא גילתה הבנה כלפי התסכול של מנויי האנציקלופדיה על העיכוב בהדפסת הכרכים. “אני מבינה את התמרמרותם של החותמים, אך אנו לוחמים בשביל כל החותמים", אמרה. עוד סיפרה, כי היא מעסיקה כ-600 עובדים "ואנו תלויים בקצב עבודתם". על הטענות באשר לעלייה במחיר השיבה: “אין אנו הקובעים את המדיניות הכלכלית בישראל ובעולם".

בפני כתב "הארץ" היא חשפה את תוכנית העבודה הנאיבית שעמדה מאחורי מפעל התרבות הענק הזה בראשית דרכו. התברר, כי העורך הראשון, יהודה אבן שמואל קאופמן, הבטיח לספק שלושה כרכים חדשים בשנה. לצורך המשימה אף הציג חשבון פשוט: “500 אלף שורות בכרך יחולקו בין 500-600 משתתפים קבועים. כל משתתף יתבקש לתרום ששה עמודים בשנה בלבד. אין שום בעיות". אלא שבתום שנה הוא נאלץ להתפטר, כי לא עמד בעומס העבודה. “הוא הודה כי טעה בחישוביו האופטימיים", הסבירה פלאי.

כמה חודשים לאחר מכן נענתה האנציקלופדיה לדרישות ה"מורדים" והכריזה כי "יוחש קצת הופעת הכרכים". מנהל ההוצאה, אלכסנדר פלאי, הודיע כי "קצב הוצאת שאר 16 הכרכים יוגבר באופן רציני" והוסיף כי עורכי האנציקלופדיה כבר צברו הרבה נסיון, שיסייע להם בהשלמת המשימה בזמן.

אי אפשר להעתיק ערכים מן המוכן

דברי ההרגעה לא עזרו והצדדים נפגשו בבית המשפט. למעשה, כמה תביעות נפרדות הוגשו נגד האנציקלופדיה. אחת מהן, של נהג אגד, זיגי בר-אור, הגיעה לפתחו של בית המשפט בחיפה. בר-אור דרש מנהלת האנציקלופדיה לעמוד בתנאי החוזה המקורי, ולספק לו את האנציקלופדיה במלואה בסכום הנקוב בחוזה, בלי התוספות שנדרשו מציבור החותמים לאחר מכן.

ב-15 בנובמבר 1964 העיד במשפט עורך האנציקלופדיה, פרופ ישעיהו' ליבוביץ', שהופיע כעד הראשון בשורת עדי ההגנה. “אי אפשר להוציא את כל ההוצאה של האנציקלופדיה העברית ב-16 כרכים בלבד אם רוצים לעמוד על רמה של אנציקלופדיה לאומית כמו הבריטניקה", אמר.

פרופ' ליבוביץצילום: אלכס ליבק

“העובדה שההוצאה שלנו היא כללית ולא יהודית גרידא, מחייבת גישה חדשה וכתיבה מחדשת של ערכים. אם כי ישנה אפשרות לנצל ידע בינלאומי, אי אפשר להעתיק ערכים מן המוכן", הסביר פרופ' ליבוביץ'. “הגישה לעבודה באנציקלופדיה העברית שונה מזו של אנציקלופדיות אחרות. ערכים מסוימים, שנמסרו לכתיבה לאישים בעלי שם, כמו 'זוהר' – שנמסר לד"ר גרשון שלום – חייבו הרחבת המסגרות המתוכננות", אמר.

ליבוביץ' הוסיף, כי "בשנת 1950 לא היתה תכנית ברורה, ולא היתה יכולה להיות, משום שהתכנית המפורטת במפעל כזה יכולה להתגבש רק תוך העבודה עצמה". לדבריו, "מבחינה מדעית אין זה משנה כמה כרכים יהיו, אלא הדבר הקובע הוא הרמה והיקף הערכים".

שבע שנים לאחר מכן פוטר ליבוביץ' מתפקידו כעורך האנציקלופדיה, בתום רבע מאה בה מילא את התפקיד. “המו"ל ביקש לזרז את קצב הופעת כרכי האנציקלופדיה ופרוף' לייבוביץ' טען שלא ניתן לעשות זאת בלי לפגוע ברמתה", נכתב ב"הארץ".

ב-1980 – 16 שנים אחרי פרוץ המחאה – התבשרו קוראי "הארץ" כי "הושלם מפעל האנציקלופדיה העברית". הכרך האחרון, כרך ל"ב, הסתיים בערך "תשרי". היום, 34 שנה לאחר מכן, בעיצומו של העידן הדיגיטלי, נתקלים רבים במחזה קורע לב ברחובות הערים: ערמות של כרכים ישנים של האנציקלופדיה העברית, שבעליה משליכים לפח או מניחים ברחוב. בימים אלה עוסקת הוצאת "שוקן", מבעלי עיתון "הארץ", בעדכון האנציקלופדיה לקראת העלאתה לאינטרנט.

(איסוף חומרי ארכיון "הארץ": נירית מיטרני)

ארכיון הארץ

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ