שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מתחם הסינמה סיטי בירושלים הוא הסיכוי היחיד של קריית הלאום

בתוך השממה העירונית המאובנת של קריית הלאום בירושלים, אפילו מתחם הסינמה סיטי - סדין אדום לאורבניסטים אדוקים בימים כתיקונם - מעורר תקווה קלושה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

קריית הלאום בירושלים היא אזור אסון אורבני: אסופה של מבנים ומשכנות ממלכתיים, מנותקים זה מזה ומכל מרקם עירוני, הולכים לאיבוד ברשת של כבישים וצירי תנועה וללא אף רחוב אחד לרפואה. אלפי בני אדם עובדים וחולפים במקום הזה. יש מהם שמעזים אפילו ללכת ברגל תוך כדי התמודדות עם טופוגרפיה אכזרית. אבל אם מישהו מבין ההולכים יזדקק לכוס מים, הרי לפי החשבון של תייר בעיר הוא יצטרך לפרוץ למזנון הכנסת, או לקחת את האוטובוס הראשון לתל אביב. במתחם הקריה לא נצפה שום פתרון חירום לעת מצוא. שממת אלוהים.

קריית הלאום היא לא ארץ לבני אדם צמאים, אלא רק ל"לאום", וכמובן לאינספור מכוניות פרטיות. בשעות היום ניכר לחץ תנועתי כלשהו. לעת ערב, כך מספרים ירושלמים מקומיים שעוד לא עזבו לשפלה, המקום שומם כמו מוצב נטוש. בנייני הממלכה - הכנסת, משרד החוץ, בניין בית המשפט העליון ושכניהם - פזורים במרחב, איש איש לנפשו ולגורלו. נוגים וכבדים, מחופים באבן ירושלמית קדושה ומתבצרים מאחורי גדרות ושערים ושאר אמצעי אבטחה, הם נראים כמתכוננים למצור הבא או למלחמה הבאה, שתמיד תגיע.

הסינמה סיטי מול בית המשפט העליון, בלב קריית הלאום. אזור אסון אורבני צילום: אמיל סלמן

על הרקע הזה נוחתת בימים העיר הכי לא קדושה שאפשר, הסינמה סיטי. עיר רוחשת צריכה ואטרקציות שאין להן שום קשר ישיר ללאום. מיזם השופינג והבידור הזה הוא הסיוט של כל אניני הטעם ומעקמי האפים, כמוני. בשביל אורבניסטים אדוקים היא סדין אדום. סינמה סיטיז למיניהן, ועוד עם קניון צמוד, הן כידוע בור ללא תחתית השואב לתוכו כל פעילות עירונית קיימת אחרת. בצדק הן מעמידות על הרגליים האחוריות מתכננים ואדריכלים יודעי דבר, וגם שכבה הולכת וגדלה בציבור הרגיל, אם כי לא גדולה דיה כדי למגר את התופעה, וגם זאת בצדק מסוים. שופינג הוא הכל והכל הוא שופינג, ככתוב בספרו של רם קולהאס, "שופינג".

בכל מקום אחר אלה טענות משכנעות. בקריית הלאום זהו כרגע הסיכוי היחיד הנראה לעין להציל את המקום הזה מהמשך ההתאבנות, תרתי משמע. אמנם המדובר במפלצת זללנית של צריכה, בידור ואטרקציות, אך במיקומה ובזמנה היא עוד יכולה להתגלות כחתיכת סיטי בלב האין־עיר שמסביב. בשלב הנוכחי זהו עדיין "קניון", אבל לא מן הנמנע שבעתיד הוורוד יזלגו כמה אטרציות אל מחוץ לכתלי הקומפלקס: דוכן תועה, פיצוצייה, מסעדה או חנות ספרים, לתפארת "עירוב שימושים". ובאחרית הימים, כשהשערים ייפתחו גם בשבת, אולי הכבישים עוד יהפכו לרחובות, והרחובות לעיר.

"הקניון מאפיל על העליון", התריעה כותרת ב"הארץ" עם חנוכתו של הקומפלקס לפני כשבוע. אך אל דאגה, בניין בית המשפט העליון דווקא יכול להרוויח מהשכנות שנכפתה עליו. העליון הוא מבנה קפוץ ומאובן, נפוח מציטוטים ואיזכורים ארכאיים, מוערך יתר על המידה ומלא בחשיבות עצמית. עוד מאז שהיה סקיצה על הנייר נקשרה סביבו רטוריקה משיחית ולאומית, שלא בדיוק מתיישבת עם ערכי הצדק האוניברסלי שבית המשפט עצמו אמור לייצג. השכן החדש מעמיד את הבניין בהקשר ארצי ונטול קדושה, ובלי כל יומרה אדריכלית להתחרות בו או לפגוע בכבוד המגיע לו.

הסינמה סיטי. העיר הכי לא קדושה שאפשרצילום: אמיל סלמן

ההשוואה בין ענק הצריכה החדש לבין הענק הוותיק יחסית והיוקרתי בהרבה, קניון ממילא, מתבקשת מאליה. בהבדל קוטבי מהסינמה סיטי, הקמתו של פרויקט ממילא היתה כרוכה בהרס של מרקם עירוני קיים ובסילוקם מהמקום של מאות תושבים. במקום השכונה הקיימת נבנה מגה־מיזם עתיר יומרות ומחוות אדריכליות תיאטרליות, פסבדו־היסטוריות, שכל מעייניו נתונים להחציף נוכחות מול החומה והעיר העתיקה במזרח ירושלים, ולרשת את הנוף הבנוי הטעון ביותר בעולם. או כפי שכתב פעם בעדינות מבקר האדריכלות האמריקאי פול גולדברגר, "זוהי צעקה מעל המטען ההיסטורי".

ביקור ראשון בסינמה סיטי השבוע היה עם זאת רצוף אכזבות. הציפייה לקיטש היסטרי - אם כבר אז כבר - שלובתה בצילומי יחצנות פתייניים, התרסקה מול קניון שהוא עוד קניון, ומול עוד סינמה סיטי. הכיפה הקלה שמכהנת כסמל חזותי של הסיטי ומצטיירת מרחוק כאנטיתזה לכובד האבן שמסביב, היא בקושי הד חיוור למה שכיפה קלה יודעת להיות. כמו כל פרויקט, גם הסינמה סיטי נפתח לפני השלמתו, תופעה חשוכת מרפא אך נפוצה בישראל - ועוד תרומה לכאוס ההולך ומתעצם עם כל פרויקט חדש בירושלים, ובעיקר עם כל "פתרון" תחבורה חדש ונועז - המאיץ את רפרופן של כנפי הפרפר.

***

הבהרה: המחיר למ"ר בדירה הזולה ביותר בקומות הנמוכות במגדל "מאייר ברוטשילד" בתל אביב הוא רק 30 אלף שקל, ולא כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ