טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

את מי שואלים במשאל העם?

במיסוד משאל העם יש משום סטייה משיטת הממשל בישראל, המבוססת על מבנה של דמוקרטיה ייצוגית, שבה נבחרים נציגי העם לקבל החלטות בשמו

תגובות

חוק יסוד: משאל עם מצטרף ליבול הדל של כתריסר חוקי יסוד שנחקקו מאז שהוחלט ב–1950 לפרק את החוקה הישראלית לפרקים. החוקה מעולם לא הושלמה, ואנו עדיין מחכים לחוק יסוד זכויות אדם מקיף שישלים את החסר בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במקום זאת, זימנה לנו הכנסת חוק יסוד שדורש משאל עם לאישור הסכם או החלטת ממשלה שלפיהם המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו, אלא אם כן אושר ההסכם ברוב של 80 חברי כנסת. החוק נוגע להחזרת שטחים במזרח ירושלים ורמת הגולן, שעליהן הוחל החוק הישראלי, או על חילופים שיכללו מסירת שטחים הנמצאים כיום בתוך הקו הירוק. הדרישה למשאל עם לא מוחלת בנוסח זה על שטחי הגדה המערבית, שעליהם לא הוחל החוק הישראלי.

דרישה דומה כבר נכללה בחוק רגיל של הכנסת מ–2010, ונראה שהמוטיבציה לעגן אותה בחוק יסוד נובעת מעתירה תלויה ועומדת בפני בג"צ כנגד חוקתיות חוק זה. עיגון משאל העם בחוק יסוד יקשה על מתנגדיו לטעון שמדובר בהוראה שגורעת מסמכותן של הכנסת והממשלה ולכן אינה חוקתית.

במיסוד משאל העם יש משום סטייה משיטת הממשל בישראל, המבוססת על מבנה של דמוקרטיה ייצוגית, שבה נבחרים נציגי העם לקבל החלטות בשמו. ניתן לטעון שמשאל עם בשאלות מהותיות עשוי לחזק את הדמוקרטיה, אך אז עולה השאלה מדוע לקיימו דווקא סביב החזרת שטחים. ניתן להחיל את החוק הישראלי על שטחים בצו של הממשלה (כפי שנעשה במזרח ירושלים) או בחקיקה של הכנסת (כפי שנעשה ברמת הגולן); הקמת התנחלויות אינה דורשת משאל עם, וכך גם ההחלטה שלא להגיע להסכם שלום - אך החלטות הפוכות יצריכו משאל כזה.

אמיל סלמן

מבחינה זו חוק יסוד: משאל עם מוטה ופוגע בעקרונות יסוד של הדמוקרטיה בכך שהוא מבצר עמדה פוליטית מסוימת, שעל מנת לשנותה יידרש משאל עם, מבלי שהעמדה ההפוכה זוכה למעמד כזה. המוטיבציה מאחורי החוק היא "לחשק" ולהקשות על משא ומתן מדיני עתידי. ייתכן שבפועל עשוי משאל עם דווקא להקנות להסכם לגיטימיות ולאפשר למנהיגים ויתורים מרחיקי לכת שחששו לעשות בלעדיו; אלא שבבסיסו, החוק מניח מכשול נוסף בדרך לשלום.

אך הפגם העיקרי בהצעה הוא ההתעלמות מכך שמי שצריכים להישאל לגבי עתידו של שטח הם בראש ובראשונה תושביו, ובייחוד אלה שחיו בו לפני שנכבש. משאל עם הוא כלי מקובל לבירור שאלות של הגדרה עצמית, ונעשה בו שימוש לגבי שטחים שאינם בשליטה עצמית ותושביהם מכריעים את עתידם. כך נעשה במזרח טימור, שנמצאה תחת כיבוש אינדונזי והפכה למדינה עצמאית. כך גם בשטחים שהם חלק ממדינות דמוקרטיות ויש בהם גורמים המעוניינים בהגדרה עצמית: תושבי קוויבק (ולא כלל תושבי קנדה) קבעו כי יישארו חלק מהמדינה; בסקוטלנד ייערך השנה משאל עם שיקבע אם תישאר חלק מהממלכה המאוחדת; ובצפון אירלנד נערך משאל על ההסכם שהותיר את השטח כחלק מהממלכה (במקרה זה נערך משאל גם באירלנד, שההסכם חייב שינוי בחוקתה).

משאל עם, אם כן, משמש תושבי שטח כדי לבטא את הגדרתם העצמית; אך חוק היסוד שנחקק כעת בישראל קובע שלא יהיו אלה תושבי השטח הרלוונטי שיקבעו את עתידו ואת עתידם שלהם, כי אם אזרחי המדינה הכובשת. המצב עוד יחמיר אם תוחל בעתיד חובת משאל העם גם על שטחים בגדה המערבית, כפי שכבר הוצע. לכן, מה שמוצג כהליך דמוקרטי עלול להיות אבן דרך נוספת ברמיסת הדמוקרטיה: גם אם מרבית אזרחי ישראל ירצו להמשיך ולשלוט בשטח, לא תהיה זו החלטה דמוקרטית באמת, שכן תושבי השטח - האוכלוסייה שנכבשה - הם שצריכים להחליט על עתידם.

מה דעתכם על חוק משאל העם?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות