שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
הארץ
הארץ

חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור דן שכטמן, התארח היום במפגש ה-11 בסדרה בו אתם מוזמנים להפנות לעיתונאים ודמויות ציבוריות נוספות שאלות על כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם או יכולתם לשאול.

פרופסור שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה ב-2011 הודות למחקרו שבישר על מהפכה בתחום הקריסטלוגרפיה - חקר הגבישים. לפני כחודשיים הודיע פרופסור שכטמן על מועמדותו לתפקיד נשיא המדינה. אתם שאלתם אותו על עמדותיו, איך ישנה את מוסד הנשיאות, מחקריו השונים ועוד. כל התשובות כאן.

אסף שואל: האם אתה עובד בימים אלה על מחקרים חדשים. אם כן, האם זה אומר שתנטוש אותם אם תיבחר כנשיא? האם מיצית את עצמך בתור מדען?

דן שכטמן: אני עוסק בשנים האחרונות בפיתוח סגסוגות מתכתיות מתכלות לשתלים נעלמים בגוף האדם. הסגסוגות האלה מבוססות על מגנזיום או מתכות אחרות. אם אבחר לנשיא לא אמשיך במחקריי ואקדיש את כל זמני לתפקיד החשוב שאקבל על עצמי. ובנימה אישית ,לא מיציתי את עצמי כמדען.

לכל העיתונאים ואישי הציבור שהתארחו ב"הארץ"

פרופ' דן שכטמן עונה לשאלות הגולשיםצילום: דודו בכר

רוני שואלת: כולם שמעו על המחקר שזיכה אותך בפרס נובל אולם הוא היה בשנות ה-80. הם תוכל לספר בקצרה על ההישג הכי גדול שלך מאז בתחום המחקרי?

הנושא בו אני עוסק בשנים האחרונות, בו אני גאה מכיוון שהוא עשוי להביא מזור לחולים רבים, הוא פיתוח סגסוגות מתכתיות לבניית שתלים מתכלים לגוף האדם. שתלים אלה יעלמו לאחר שסיימו את תפקידם ויחסכו בעיות רפואיות רבות.

חנן כהן שואל על עמדותיך הפוליטיות: איפה אתה ממקם את עצמך במצפן הפוליטי בצירים הבאים? ימין כלכלי-חברתי מול שמאל כלכלי-חברתי. ימין מדיני בטחוני מול שמאל מדיני-בטחוני ציר דתי-חילוני 

דן שכטמן: כאזרח המדינה יש לי דעות בנושאים השונים של חיינו ושל המתרחש בעולם, אולם בתפקיד נשיא המדינה אחפש את המאחד והמשותף ולא את המפלג. יש נושאים שבהם אחווה דעה ברורה, עליונות החוק, דמוקרטיה פעילה, חינוך והשכלה רחבה לכל, השכלה גבוהה מעולה וקידום היזמות הטכנולוגית.  

יצחק שואל: מה מקומם של מדענים בחיים הציבוריים האם אתה סבור כי למדענים מובילים קיימת אחריות ציבורית להשמיע את עמדותיהם בתחומים פוליטיים או מוסריים? מה הערך המוסף שיכולים מדענים כאלה לספק לשיח הציבורי (ומדוע שהציבור יקח ברצינות אנשים שלא נבחרו על ידו?

דן שכטמן: מניסיוני אני יכול להעיד שמדענים מובילים הם כמעט תמיד אנשים חושבים, בעלי השכלה רחבה וחשיפה גדולה לארצות העולם. הם מכירים תרבויות שונות, לרוב דמוקרטיות מובילות (שבהן פורח המדע) ולכן חשוב שישמיעו את דעתם בנושאים העומדים על פרק היום ורצוי מאד להקשיב להם. מדענים מובילים עולים בסולם הדרגות בהליך מסודר בו שותפים מדעני צמרת מרחבי העולם. הם נשפטים תדיר על החשיבה המקורית שלהם, על תרומתם למדע העולמי ואין הם גיבורים מקומיים.

נבחרי ציבור הם אזרחים שבחרו בפוליטיקה כקריירה. חלקם מצוינים וחלקם פחות. העובדה שנבחרו בהליך דמוקרטי מקנה להם את זכות ההחלטה אבל לא מקנה להם מונופול על החכמה.

שאולי שואל: האם לא חשת מבוכה (לפחות קלה) כשמחאת כפיים באופן מאולץ ומוגזם מעט, בהופעה של משה פרץ, רק כדי לכפר על אמירתך לפני זה, על הזמרים (שרצוי שיהיו גם לא מזרחיים) שאלה נוספת בעניין: מה התרבות שאתה צורך. האם היית הולך להופעה של משה פרץ מבלי פליטת הפה ההיא

דן שכטמן: אני גדלתי על תרבות המוזיקה הקלאסית האירופאית. תרבות מפנימים בגיל צעיר. ואולם, במשך השנים, נחשפתי כרבים בארץ לסוגי מוזיקה שונים וביניהם ג'ז, ראפ מוזיקה מזרחית ומוזיקה מארצות רבות ורחוקות. את המקצב של המוזיקה של משה פרץ אהבתי (וגם אותו כאדם מוכשר וחכם) ולא ניסיתי להגזים במחיאות הכפיים. כך אני מגיב למוזיקה קצבית. הייתי הולך להופעת משה פרץ גם בגלל מה שהוא וגם בזכות המקום המדהים בו נערכה ההופעה.

דן שואל: איזה תוכן שונה היית יוצק לבית הנשיא, השונה במהותו מהפוליטיקאים שאיכלסו את המשכן לפניך?

דן שכטמן: נשיא המדינה צריך להיות קשוב מאד לרחשי הציבור, להתייחס אליהם ולקדם נושאים הנוגעים לעתידה של המדינה. כנשיא אקדיש מאמץ מתמשך לחינוך הנוער החל מגיל צעיר, להשכלה רחבה ועמוקה לכל, עם דגש על חינוך מדעי וטכנולוגי, על תרבות בנושאים הומניסטיים ועל לכידות חברתית. אקדיש מאמץ להחזרת המוחות הגולים ולמתן תקווה לתעסוקה הולמת למדענים צעירים על ידי עידוד בניית מרכזי מחקר אזרחיים גדולים בגליל ובנגב, מבוססי שלוחות אוניברסיטאות מחקר, סביבן מרכזי מחקר, חממות טכנולוגיות ותעשיות.

כנשיא אייצג בכבוד את מדינת ישראל ואביא את דבר ישראל היפה הדמוקרטית והמתקדמת לקהלים רחבים בעולם כפי שאני מרבה לעשות בשנים האחרונות.

תבור להט שואל: פרופ׳ שכטמן היקר, ברצוני לשאול אותך שאלה על פועלך ופחות על המרוץ לנשיאות. כסטודנט למדעים, אוכל לספר לך ששמך עולה פעם אחר פעם בקורסים שונים, ופועלך הוא דוגמא לכל הסטודנטים והעוסקים בעולם המדעי. פאולינג, אחד המדענים הגדולים בהיסטוריה, כינה אותך ׳קוואזי-מדען׳ והעולם המדעי נטה לדחוק אותך מקרבו בעודך מנפץ פרדיגמה מדעית. מה בכל זאת דחף אותך להמשיך ולדבוק בממצאיך? איך זה היה להתמודד עם הלחצים והכתף הקרה שקיבלת מהעולם המדעי במשך שנים? איך לדעתך הצלחת בסופו של דבר להגיע למעמד של ניפוץ הדעות הקדומות והפרדיגמה? האם לדעתך תהיה לכך השתקפות בפועלך כנשיא? בהצלחה במרוץ.

דן שכטמן: זה לא היה קל. הדחף להמשיך נבע מן הידיעה הברורה שאני צודק, וזאת לאחר שביצעתי ניסויים חוזרים שאיששו את תגליתי. אמנם בשנתיים שבין התגלית ופירסומה הרגשתי דחוי במידה מסויימת על ידי הקהילה המדעית הקרובה (ראה בתמונה איך הרגשתי באותה תקופה), עם הפרסום הראשון בשנת 1984 שוב לא הייתי לבד במערכה, ואם כי פרופסור פאולינג, מגדולי הכימאים במאה העשרים וחתן פרס נובל פעמיים, אמר מה שאמר כפי שכתבת, היה ברור לי ולעמיתי שהלכו והתרבו במהירות, שהוא טועה ומטעה את הנוהים אחריו. הדיאלוג שהיה לי עם פרופסור פאולינג נמשך עד שנת מותו, 1994. ככל שקהילת החוקרים העוסקים בחקר הגבישים הקוואז-מחזוריים גדלה, כך רבתה התמיכה בתגליתי ובסופו של דבר הביאה זו פרסים ותהילה.

מה שלמדתי בשנות המאבק המדעי שלי אקח איתי לבית הנשיא, עמידה על עקרונות, לדוגמה, זכויות וחובות האזרח, עליונות שלטון החוק, ערכים הומניים, חברתיים ולאומיים, וחשיבה אסטרטגית לטווח זמן ארוך.

אחיהוא שואל אם אתה מאמין שאתה יכול לשנות משהו במדינה הזו

דן שכטמן: אכן כן, אני מאמין שאפשר לשנות ולשפר דברים רבים במדינה. חשיבה מערכתית ואיסטרטגיה ארוכת טווח, עם תעוזה ונחישות, יכולים לשנות את חיינו לטובה במישורים רבים. כאזרח מעורב ופעיל אני יודע שניתן לשנות ולשפר, וכך גם אני פועל ועושה.

גולש שואל האם אתה תומך בנישואים חד מיניים?

דן שכטמן: הנושא הזה טעון ומפלג את אזרחי המדינה (וגם את אזרחי מדינות אחרות בעולם) את החוק בעניין תקבע הכנסת הנבחרת ואני אתמוך בהחלטתה.

אהוד שואל: נניח ותהיה נשיא ונניח שאולמרט ישלח לכלא האם תשקול להעניק לו חנינה כדי למנוע את המבוכה של ראש ממשלה ואדם עתיר זכויות שנכנס לכלא

דן שכטמן: המשפט של מר אולמרט ותוצאותיו מצביעים על חוסנה של המערכת המשפטית ועל עליונות שלטון החוק בדמוקרטיה הישראלית, ולדעתי השוויון בפני החוק הוא ערך עליון

גולש שואל למה בחרת בפורמט הזה? שיטת ה"כל-מה-שרציתם-לשאול" היא בעצם סוג של ראיון עם מספר תכונות יחודיות: אתה יכול להשתיל לעצמך שאלות שנוחות לך, אתה בוחר לאיזה שאלות לענות ומאיזה להתעלם ואין שאלות המשך במקרה שאתה מתחמק או עונה שלא לעניין 

דן שכטמן: אני מנוי לעיתון "הארץ" משנת 1965 ונעניתי בשמחה לבקשתו של העיתון להשתתף בצ'ט עם הקוראים. עורך ממערכת העיתון מטפל בהעברת השאלות והתשובות ו"המקורבים" שנמצאים איתי כאן במערכת הם נכדתי יעל, וחתני אלכס - הם גם צילמו אותי כעת, מול המחשב. כמו שאתה רואה, דאגו לי לשתייה ולפאי פקאן ושוקולדים מעולים במיוחד.

אני עונה בעצמי על כל השאלות שמועברות אלי במערכת הצ'ט של העיתון ולא מסנן אותן. אם לא אצליח לענות על מי מבין השאלות, יהיה זה רק עקב מחסור בזמן, ועל כך אני מתנצל מראש. הפורמט מצויין בעיני - קוראי העיתון מעלים את הנושאים שמעניינים אותם ולפי השאלות, יש עניין רב. אין לי עניין להתחמק משאלות ענייניות ואני מודה לעיתון "הארץ" על ההזדמנות להציג את דעותי ועמדותי, ישירות לקוראי העיתון. אני לא חושב שהמדיום הוא מוגבל, בוודאי לא מבחינתי. בניגוד לטלויזיה או לרדיו, אין לי כאן מנחה שמאיץ בי עם תגובות או שאלות ויש לי מספיק זמן כדי לנסח את תשובותי. הצ'ט הוא בלתי אמצעי, נינוח ומאפשר להקיף קשת רחבה של נושאים. אשמח להשתתף בפורמט כזה גם בעתיד.

דוד שואל: מה אתה חושב על הכותרת הראשית של הארץ: 40% מתלמידי ישראל נכשלו במבחן מיומנויות בינ"ל - כפול מאשר ב-OECD

דן שכטמן: מבחני פיזה מהווים ראי מצויין למקום בו אנחנו נמצאים בשדה ההשכלה ומשווה אותנו לטובות שבאומות העולם. התוצאות מראות שאנחנו חייבים לשנות את האופן בו מלמדים את דור העתיד שלנו.

בשנים האחרונות פעלתי במגוון דרכים לקדם את הנאורות המדעית (וחשוב כמובן לקדם גם את הנאורות התרבותית). הקמתי עם יונה יהב ראש העיר חיפה, מחלקת החינוך של העיר ומשרד החינוך תכנית להוראת מדעים לילדי גן בני 5-6. בתכנית הפיילוט כ-60 גני ילדים, חילוניים, דתיים וערבים ובהם מלמדות הגננות שמקבלות הדרכת מדענים, נושאי מדע שונים. תכנית אחרת שיזמתי עם ערוץ הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) תעלה לשידור ביום א' הקרוב ובה אני מלמד מדע לילדים בכיתה א'. התכנית תשודר שלש פעמים ביום, כל יום. בתכנית 30 נושאים מדעיים שונים, ועשרת הראשונים עוסקים בפיזיקה.

אני חבר גם בתכנית נובל-נגב לעידוד לימודי הכימיה בדרום הארץ ונושא דברים בכינוסים העוסקים בנושאי חינוך בארץ ובעולם.

כנשיא המדינה אתייחס בהרחבה ובהתמדה לנושאי חינוך והשכלה לכל. כל תלמיד בארץ זכאי לסגל הוראה מעולה ותכניות לימוד בהן הושקעה מחשבה איסטרטגית עמוקה. איכות המורה תהייה אחד הנושאים להם אתייחס בהרחבה.

המפגשים הקודמיםהמפגשים הקודמים בסדרה: שרון שפורר: התשובה שאני יכולה לפרסם רק ב"הארץ" | יוסי שריד: המסקנה המייאשת שלי על העתיד | צפי סער: יכול להיות פורנו פמיניסטי | ברק רביד: עיתונאי לא יכול להיות אובייקטיבי | חמי שלו: יהדות אמריקה מתקשה יותר ויותר להבין את התנהגות ישראל | אורי משגב: מה חשבתי על הסטטוס שנפתלי בנט כתב עליי | חיים לוינסון: את מי מעריצים בני הנוער בהתנחלויות |יצחקהרצוג: "הקומבינה העלובה של ליברמן ולפיד | עידו קינן וג'וני זילבר: פייסבוק רק דוחה את מותה | רונן שובל: מיהו פוסט ציוני

הציגו את שאלתכם לפרופסור דן שכטמן
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ