דרום קוריאה נסחפת למלחמת דת בין הכנסייה לכתות - אסיה ואוקיאניה - הארץ

דרום קוריאה נסחפת למלחמת דת בין הכנסייה לכתות

מומחה לדתות קוריאניות מספר ל"הארץ" על הסיבות להיווצרותן של מאות כתות חדשות במדינה, ועל ההקצנה הדתית המתרחשת בחברה הקוריאנית

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
טלי קרופקין

אחת הכנסיות המרכזיות בדרום קוריאה הזהירה לפני כשבוע את הסטודנטים במדינה כי נציגי כתות חודרים לקמפוסים באוניברסיטאות במטרה לגייס מאמינים נוספים לשורותיהן. בקוריאה פועלות כיום מאות כתות, ובפרסום החדש, שנראה יותר כמו עלון הסברה ופורסם באתר נוצרי מקומי, הוזהרו הסטודנטים כי באמתלות שונות כמו דייטים, מפגשים חברתיים וקבוצות לימוד של הברית החדשה, הכתות מנסות לגייס תלמידים, גם משורות הנוצרים בקמפוס שכלל אינם רוצים לאמץ דוקטרינות פחות ממוסדות. בריאיון ל"הארץ", מומחה לדת בדרום קוריאה המודרנית חושף את הסיבות לפופולאריות של כתות בדרום קוריאה, את היחס החשדני לתופעה בחברה והעוינות מהכנסייה, ואת הסכנות של ההקצנה הדתית במדינה.

באזהרה שפורסמה לאחרונה בעיתון הקוריאני KPortalNews ופורסמה באנגלית באתר KoreaBeat, הכנסייה הפרוטסטנטית של קוריאה מזהירה את הסטודנטים מפעילות הכתות באוניברסיטאות ובמכללות. הכתבה אף מצטטת כומר בכיר בכנסייה הסבור כי יש לערוך סדנאות אזהרה לסטודנטים מטעם המוסדות האקדמיים, בהן הצעירים יודרכו להבדיל בין לימודי דת לפעילות מיסיונרית של כתות. "עליך להיזהר במיוחד כשאתה פוגש ארגון הקורא לפרוש מהלימודים ולברוח מהבית באיומים כי סוף העולם הקרב", מזהיר הפרסום. בהודעה אף עולה הכעס של הכותב על הביקורת שמפנות הכתות המתחזקות נגד הכנסייה, ודאגה מאיבוד המאמינים. "כשכנסייה נפגעת, יש להתפלל ולסבול יחד, אך הכתות מלמדות שהכנסייה היא ארגון צבוע ומבקרות את מצבה הקשה", נכתב בפרסום.

טקס חתונה המוני של כנסיית האיחוד בדרום קוריאה, בפברואר. הכתות עונות לצרכים רוחניים שלא זוכים להתייחסות בכנסייהצילום: אי-פי

בריאיון ל"הארץ" מסביר פרופ' סבסטיאן קים, ראש המחלקה לחקר הדתות באוניברסיטת יורק סנט ג'ון בבריטניה ומומחה לדת בקוריאה המודרנית, כי הכתות המרכזיות בדרום קוריאה, שמסתמכות בעיקר על אוכלוסייה עירונית ענייה, שואפות להרחיב את השפעתן למגזרים שונים בחברה, בפרט לחוגי האינטלקטואלים והמשכילים במדינה, וזוהי הסיבה שאנשיהן מגיעים לקמפוסים. בעוד האוניברסיטאות במדינה הן קרקע פורייה לפעילות מיסיונרית של כתות וזרמים נוצריים המגיעים מחוץ לקוריאה, בהם הכנסייה המורמונית, גם הכתות המקומיות שואפות להרחיב את פעילותן בקמפוס, בעיקר "כנסיית האיחוד", אחת הכתות הגדולות במדינה, שהוקמה בשנת 1954 על ידי הכומר ואיש העסקים סאן-מיונג מון, והתפשטה במהרה ליפן ולארצות הברית. אחת מהיסודות האידיאולוגיים של הכנסייה היא חשיבות המשפחה הגרעינית, ומחוץ לקוריאה, הכנסייה מפורסמת בעיקר בחתונות ההמוניות בהם מייסד הכנסייה מחתן זוגות מכל העולם שהוא בחר אחד לשני.

"כנסיית האיחוד אוהבת לפעול בקרב העניים ברחובות, אבל הם אוהבים גם לפנות לקהל אינטלקטואלים בכנסים ובאוניברסיטאות. יש להם ספקטרום של אנשים מרקע שונה, והם מקימים מרכזי לימוד ואף אוניברסיטאות בניסיון למשוך חברים משכילים", אומר קים. 53% מהקוריאנים מגדירים את עצמם כמאמינים, על פי סטטיסטיקות אחרונות. מבין האזרחים, 23% בודהיסטים, 18% פרוטסטנטים ו-11% קתולים.

לדבריו של קים, בעוד כתות היו קיימות בקוריאה מאז ומתמיד, הכתות המודרניות בדרום קוריאה נולדו מההרס והעוני ששרר במדינה אחרי מלחמת האזרחים. "בסוף המלחמה, כשקוריאה היתה הרוסה, כנסיית האיחוד וכתות דומות הופיעו בשטח וענו על הצרכים המיידים של האנשים. מאז הן המשיכו לפעול בקוריאה, ובעוד שנות ה-60 וה-70 היו שיא הפריחה שלהן, הן המשיכו להתפשט גם אחר כך".

קים אומר כי בהתחלה הכתות הקדישו את פעילותן לטיפול מיידי בצרכים הקיומיים של התושבים, בהם הרעב והמחלות. אולם עם הזמן מוקד העניין של הכתות במדינה השתנה, והכתות החדשות המופיעות היום עונות גם לצרכים רוחניים שאינם זוכים להתייחסות בכנסיות הפרוטסטנטיות והקתוליות במדינה. "בכנסיות המרכזיות מתעניינים בלימודי הברית החדשה, בגישה יותר מסורתית לדת, והן אינן יכולות לספק את הצרכים הרוחניים של האינדיבידואל, המחפש ייעוץ דתי. הכתות החדשות שקמות בקוריאה לאחרונה, לעומת זאת, מתמקדות ברוחניות של האינדיבידואל, בברכות רוחניות, גירוש שדים וכדומה".

בעוד הכתות הגדולות, כמו כנסיית האיחוד, עסוקות בגיוס משתתפים וזוכות להתעניינות גם מחוץ לקוריאה, ברחבי המדינה נוצרו לאחרונה מאות כתות קטנות, שלעתים מתבדלות מהכנסייה הרפורמית המרכזית בתהליך הדרגתי שבחלק מהמקרים נעלם אפילו מעיני המאמינים. "בכנסיות בקוריאה יש מסורת של הליכה אחר המנהיג הבכיר, וביקורת כלפיו אינה מקובלת. רוב הכתות שקמות בקוריאה היום נוצרות כשהכומר של הקהילה הופך יותר קיצוני ונע לכיוון דוקטרינות חדשות, מה שמביא את הכנסייה המרכזית להסתייג ממנו". קים אף מוסיף כילעתים רבות, קהל המאמינים עלול כלל לא להיות מודע שמקום הפולחן הקהילתי הוגדר ככת, וכי התבדלותו של מנהיגם הכריזמטי נישלה אותם ממקומם בכנסייה המרכזית. המועצה הלאומית של כנסיות קוריאה, גוף המאחד בתוכו נציגים של הכנסיות הפרוטסטנטיות במדינה, מונה כיום כ-200 כתות.

בעוד הכנסייה מנשלת את הכתות ומשתתפיהם, והחברה הדרום קוריאנית מתייחסת אליהם בחשדנות, הממשלה נוטה שלא להתערב בנעשה בקהילות הקטנות והסגורות כל עוד לא פעילותם אינה מנוגדת לחוק. אולם, בשנות האלפיים, מספר מקרי פשיעה בכתות מקומיות הסעירו את התקשורת המקומית. כך, ב-2000 עצרו הרשויות יותר ממאה חברי כת של כ-1,500 משתתפים, באשמת מרמה בשווי 35.9 מיליון דולר. שלוש שנים מאוחר יותר, כוחות המשטרה פשטו על מתחם בו התגוררו 80 מאמינים של כת אחרת לאחר שקיבלו תלונה על רצח. העיתון המקומי צ'וסון אילבו דיווח כי במקום נמצאו ארבע גופות של חברי הכת שנרצחו ונשמרו במכולה בתקווה כי יחזרו לחיים. ב-2004, בפסק דין נדיר בחומרתו בדרום קוריאה, מנהיג כת נוספת נידון למוות לאחר שהורשע ברצח שישה חברי כת שניסו לעזבה.

בעוד קים מספר כי הכתות שונות ביחסן לנשים, המעמד המרומם של מנהיגי הכת הכריזמטיים, שרובם גברים, עלול להוביל לניצול מיני של קהל המאמינות, המהוות רוב מוחלט בכתות. כך, כת ידועה לשמצה נוספת, Jesus Morning Star המונה על פי דיווחים ב"קוריאה הרלד" כ-40 אלף מאמינים בדרום קוריאה, התפרסמה במערב בעיקר בגלל ההאשמות בעבירות מין נגד מייסד הכת, מיונג־סוק יונג. מאמינות רבות העידו בתקשורת שאחת מדוקטורינות הכנסייה היתה כי יחסי מין עם המנהיג יעזרו לנשים להתקנות מהחטא הקדמון. ב-1999, כשאחת המאמינות האשימה אותו באונס, ברח המנהיג להונג קונג, אך הוחזר לדרום קוריאה ונידון לעשר שנים בכלא בגין עבירות מין והונאה. למרות כליאתו של מנהיג הכת, הארגון ממשיך בגיוס אנשים. "אם אתה מגיע למפגש ללימודי הברית החדשה ורואה מספר רב של נשים שתלו תמונה של ישו בשם 'גופו השמימי של ישו', מכנות את מנהיג הכנסייה 'המושל', ומספרות כי הוא קרא את הברית החדשה יותר מאלפיים פעמים, אפשר להניח כי הם JMS", מזהירים את הסטודנטים בעלון.

השפעתן של מספר כתות קוריאניות נפרסת גם מחוץ לקוריאה, לסין או ליפן. בארצות הברית פועלת מאז שנות השבעים כנסיית האיחוד, שהפכה בינתיים למעצמה כלכלית בשל שלל השקעות בסחר בין המדינות. בארצות הברית ואירופה, חשיפות תקשורתיות על שיטות גיוס הכספים ופילוג המשפחות של עריקי הכנסייה התפרסמו מאז שנות ה–70. חבר כת לשעבר סיפר במאמר על התגייסותו לכת בשנות ה-70, כשהיה בן 19. "בתחילת סמסטר האביב שלוש נשים שנראו כמו סטודנטיות שאלו אותי אם הן יכולות לשבת בשולחן שלי בקפיטריה בקמפוס. נראה היה כי הם פלרטטו איתי וחשבתי שאני אשיג דייט", נזכר סטיב חסן, אחד העריקים הבולטים מהכנסייה. "בשלב מסוים בשיחה, הן סיפרו שהן חלק מתנועת סטודנטים שמנסה להפוך את העולם למקום טוב יותר. 'אתן חלק מקבוצה דתית כלשהי?' שאלתי. הן אמרו שלא".

גם האשמות במרמה נגד הכנסייה וגם מותו של המנהיג סון מיונג מון בשנת 2012 לא עצרו את פעילותה בקוריאה או מחוץ לה. סיימון קופר, כומר בכנסיית האיחוד באנגליה, סיפר לגרדיאן על השידוך שסידר לו מנהיג הכת עם סטודנטית מיפן שבאה ללמוד באיטליה ב-2011. "בהסתמך על מסורת עתיקה במזרח הרחוק של הבנת האופי והעתיד של אנשים על בסיס תווי פנים, הכומר מון הציג אנשים אחד לשני על ידי תמונות. אני הייתי מאוד מרוצה מההצעה שלו". כלתו של קופר הגיעה לביקור עם קופר והוריו בלונדון, וחודש וחצי אחר כך הם כבר נסעו לקוריאה לטקס החתונה ההמוני של הכנסייה, שנערך על ידי הכומר מון באחד האצטדיונים שנבנו בסיאול לקראת האולימפיאדה. מלבד קופר וכלתו, בטקס השתתפו עוד 20 אלף זוגות מאמינים. "התיזו על כל הזוגות מים קדושים, ולאחר מכן השמיעו שירים של כוכבי פופ קוריאנים והגישו עוגה", נזכר קופר.

לדבריו של קים, בימים אלה מתנהל בכנסיות המרכזיות בקוריאה מאבק בין הליברלים בכנסייה ליותר פונדמנטליסטיים, והוא שיקבע גם את היחס של הכנסייה לכתות בעתיד. הליברלים בכנסייה הפרוטסטנטית, ממנה התנתקו כתות רבות, מאמינים כי אפשר להכניס את הכתות תחת מטריית הכנסייה הממוסדת, ולהפסיק את המאבק וההשמצה. הפונדמנטליסטים יותר, לעומת זאת, מתנגדים בתוקף למיסוד הכתות.

אולם, לדעתו של קים, התחזקות ההדרגתית של הכתות והמאבק עם הכנסייה הם כלל אינם הסוגיה העיקרית בנוף הדתי דרום קוריאה. לדעתו, סוגיה חשובה הרבה יותר היא ההקצנה שמתרחשת בזרמי הנצרות המרכזיים במדינה. לטענתו, זרמים קיצוניים בכנסיות במדינה המתנגדים להידברות עם צפון קוריאה, שווין זכויות לנשים וזכויות ללהט"בים זוכים ליותר ויותר תמיכה בכנסיות המרכזיות. הוא מציין כי בעוד הפופולאריות של הכתות אכן גדלה, מספר המאמינים בהן עדיין מהווה מיעוט מוחלט בחברה הדרום קוריאנית, והשפעתן קטנה יחסית לזו של הכנסיות המרכזיות במדינה. להקצנה של הכנסיות הפרוטסטנטיות והקתוליות במדינה, שמנהיגיהן משפיעים גם על מדיניות הממשלה, לעומת זאת, עלולה להיות השפעה גדולה הרבה יותר על העתיד הרוחני, החברתי והפוליטי בדרום קוריאה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ