שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"זגורי אימפריה" מנתצת עריות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קובי ניב
קובי ניב

כששורות אלו נכתבות, לא ידוע עדיין כיצד תסתיים העונה הראשונה של "זגורי אימפריה". אבל דבר אחד ברור לחלוטין – שידור הסדרה מחולל מהפכה, עצומה וחשובה בהרבה מהמהפך הפוליטי ב–1977, ביחס של החברה הישראלית אל הרוב המזרחי שבתוכה.

בראש ובראשונה "זגורי" הסדרה וזגורי יוצרה ניכסו לעצמם בחזרה מיוצרי הקולנוע והטלוויזיה האשכנזים ומשת"פיהם המזרחים לדורותיהם את האופן המגחיך, המנמיך, המלעיג והמשפיל, שבו הוצגו המזרחים בקולנוע ובטלוויזיה למן ימי "סלאח שבתי", דרך סרטי הבורקס, וממש עד עצם היום הזה.

ותיזכר לדיראון עולם, בהקשר הזה, הסצנה בסרט "צ'רלי וחצי'', שבה משפילים זה את זה שני מזרחים בהאכלת ביצים קשות עם הקליפות, למצהלות הצחוק של הצופים, האשכנזים ולמרבית הצער גם המזרחים, במסעדה ובסרט.

אבל לא עוד. "זגורי" קוברת את אופן ההצגה הזה, שהיה לכאורה לנכס צאן ברזל תרבותי ישראלי, ומפיחה ברוב אהבה חיים ואנושיות וקסם והומור ועצב וכאב ויופי בגיבוריה המזרחים, שהושפלו ודוכאו במשך דורות בידי יוצרים אשכנזים מתנשאים. והאהבה הזאת, של זגורי לזגוריו, מידבקת ומתפשטת בין הצופים, מזרחים ואשכנזים גם יחד, ומחברת ביניהם מתוך הכרה, ולא מתוך השפלה, הדדית.

ולא רק את גאוותם מחזירה "זגורי" למזרחים, אלא גם את ערביותם. למן אבי אבות הטומאה הגזענית "סלאח שבתי" ועד ל"זגורי אימפריה", נשללה מהמזרחים ערביותם, ובכלל זה גם שפת אמם הערבית. משפחת שבתי, העולים החדשים המזרחים בסרט, מדברים ביניהם לא ערבית, אלא רק עברית, בעוד העולים האשכנזים בסרט מדברים גם מדברים פה ושם בשפות אמם, יידיש ואפילו רומנית.

הערבית ב"סלאח שבתי", ומאז בקולנוע ובטלוויזיה ובתרבות הישראלית בכלל, היתה שפה המיועדת ומשמשת רק לקללות. "זגורי" באה והופכת את הערבית מחדש לחלק משפתם החיה והיפה של היהודים המזרחים.

אבל הדבר הכי חשוב שעושה "זגורי אימפריה", שעליו טרם דובר למרות העובדה שהוא העיקר, זו הנחתה על השולחן של לב לבה הבעייתי של המשפחה המזרחית בסדרה, הלא הוא גילוי העריות. למן פתיחת הסדרה, שבה נראה הבן הבכור אביאל מדבר, כשהוא מוכתם בדם, כנראה עם שוטר החוקר אותו באשמת רצח (אב? אם? אחות?), ומספר לו את סיפור הטרגדיה היוונית "אדיפוס המלך", ברור שעניינה של הסדרה הוא גילוי עריות במשפחה. הרמזים הגלויים לכך ש"זגורי" עוסקת בגילוי עריות נמשכים לאורך כל הסדרה, בעיקר ביחסים הארוטיים בין האב בבר לבתו אבישג, בין האם ויוויאן לבנה אביאל, וכמובן בין האח אביאל לאחותו אבישג, שאפילו עושים, מטפורית, ילד ביחד.

שלטון האב הפטריארכלי במשפחה - שהביטוי הבוטה שלה הוא העובדה שהאב, בהיותו בעל הקניין המיני על בנותיו, הוא שבוחר ומאשר מי יהיה הגבר אשר יתחתן, כלומר ישכב, אתן – הוא מקור אסונן וניוונן, שאינו מאפשר את שחרורן וקידומן, של חברות דתיות־מסורתיות, מוסלמיות ויהודיות, אשכנזיות ומזרחיות, ובכלל.

לכן, אם אכן רוצים המזרחים לזכות לשחרור ולעצמאות, זה דברם של זגורי ו"זגורי" שלו, אז לפני שהם יוצאים לקרב נגד ההגמוניה האשכנזית מחוץ, הם חייבים לנתץ את המשטר הפטריארכלי הגברי מבית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ