התובעת שהגנה על זכויות האדם: שופטת העליון עדנה ארבל פורשת - משפט ופלילים - הארץ

התובעת שהגנה על זכויות האדם: שופטת העליון עדנה ארבל פורשת

השופטת ארבל תפרוש בתום עשור בעליון וכמה עשורים בצמרת המשפטית. בפסק 
הדין שתקרא היא צפויה להעניק זכויות סוציאליות לעובדות סיעודיות ותיקות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
רויטל חובל
רויטל חובל

אחרי עשר שנות כהונה בבית המשפט העליון ועשרות שנים בצמרת מערכת אכיפת החוק, תפרוש היום השופטת עדנה ארבל. בפסק הדין שתקריא היום בטקס הפרישה שלה, עתידה ארבל - הנחשבת דומיננטית במלחמה למען שלטון החוק - להעניק זכויות סוציאליות לעובדות סיעודיות ותיקות, שנמצאות בארץ יותר מעשור. בשלושת החודשים הקרובים היא אמורה לסיים את מלאכת הכתיבה בפסקי דין היסטוריים, בין היתר, בדיון הנוסף במשפט הדיבה של סרן ר' נגד אילנה דיין והעתירה נגד חוקיותו של חוק ועדות הקבלה.

הוועדה לבחירת שופטים תתכנס רק לקראת סוף השנה לבחור מחליף לארבל, כמו גם לנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, שיסיים את תפקידו בינואר. בין המועמדים: היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז, יעל וילנר מבית המשפט המחוזי חיפה, וגלעד נויטל, ענת ברון ורות רונן - שלושתם מהמחוזי בתל אביב.

בקרב משפטנים קיימת הסכמה כי פסק הדין המכונן ביותר של ארבל הוא זה שביטל את התיקון לחוק למניעת הסתננות. "שלילת חירות המסתננים על ידי כליאתם הינה פגיעה אנושה ולא מידתית בזכויותיהם, בגופם ובנפשם. אל לנו לפתור עוול אחד ביצירת אחר. לא נוכל לשלול זכויות יסוד בסיסיות ובה בעת לפגוע ביד גסה בכבוד האדם ובחירותו במסגרת פתרון לבעיה הדורשת פתרון מערכתי־מדיני הולם", כתבה ארבל בספטמבר האחרון, בפסק הדין העיקרי שאליו הצטרפו שמונה שופטים.

ארבל הביעה עמדה לוחמנית בעד זכויות אדם גם בעתירה לבג"ץ, שביטלה את החוק המאפשר הקמת בית סוהר פרטי בישראל. בפסק דין זה תמכה ארבל בעמדת חברתה הטובה, נשיאת העליון לשעבר דורית ביניש. כמו כן, בעתירה נגד חוק האזרחות שהגישו האגודה לזכויות האזרח ומרצ, סברה ארבל בדעת מיעוט כי יש לבטל את החוק האוסר על איחוד משפחות בין ערבים־ישראלים ובני זוגם תושבי השטחים, בנימוק שהוא פוגע באופן בלתי־מידתי בזכות החוקתית לחיי משפחה. העתירה השנייה נגד החוק, כמו גם הראשונה, נדחתה על חודו של קול, ברוב של שישה מול חמישה שופטים.

ארבל גם הייתה בדעת מיעוט בפסק הדין שדחה את עתירת קו לעובד להעניק לעובדי סיעוד גמול על שעות נוספות. דעת מיעוט מפורסמת אחרת שלה נשמעה בפסק דין מ-2012, שבו הוחלט לבטל את חוק טל. "פסילת החוק לא תביא לשיפור היכולת להשיג את תכליותיו, ויש אף סיכוי ממשי שהיא תפגע באפשרות השגתן", כתבה.

ארבל, שמציינת היום את יום הולדתה ה-70, שימשה בשורה של תפקידים במערכת אכיפת החוק, בהם פרקליטת מחוז מרכז ושופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. היא החלה את דרכה במשרד עורכי דין פרטי, ב–1969. כעבור שנתיים החלה לשמש כפרקליטה בפרקליטות מחוז מרכז, ומשם טיפסה לצמרת משרד המשפטים.

מעט לאחר רצח רבין הציע לה שר המשפטים לשעבר, דוד ליבאי, להתמנות לפרקליטת המדינה, תפקיד שבו שימשה מ–1996 ועד 2004. כהונתה היתה סוערת. החל מפרשת בר־און חברון, דרך החלטתה להעמיד לדין את יעקב נאמן ועד להמלצתה להגיש כתב אישום נגד אריאל שרון בתיק האי היווני.

"הפגנת מבקשי מקלט במתקן חולות, השנה. "אל לנו לפתור עוול אחד ביצירת אחרצילום: אליהו הרשקוביץ

בתום כהנותה, ניסו פוליטיקאים לטרפד את מינויה לעליון. בין היתר, טענה שרת החינוך דאז, לימור לבנת, כי גורמים מטעמה של ארבל ניסו למנות את בעלה, אורי - המשמש כיום שופט בבית דין צבאי (מיל'), עוסק בגישור ומשמש כנציג ציבור בבית הדין לעבודה - לדירקטור בחברה ממשלתית. ארבל דחתה את הטענות, ונבחרה לכהונה ב–2004, יחד עם אליקים רובינשטיין, ששימש בתקופתה היועץ המשפטי לממשלה. השניים היו בדרך כלל חלוקים בדעתם, בין היתר, בפרשת הדחתו של משה מזרחי מתפקידו כראש האגף לחקירות ומדיעין במשטרה, בעקבות האזנות הסתר. ארבל ניסתה לסכל את החלטתו של רובינשטיין להדיח את מזרחי מתפקיד ראש אגף החקירות של המשטרה, אך ללא הצלחה.

"ארבל, כמו משה מזרחי - שעליו הגנה בחירוף נפש - היא דוגמה נדירה לאחד מאותם נושאי משרה שלטונית שמבינים, באופן העמוק ביותר, מהי חובת הנאמנות שעובד הציבור חב לציבור", העיד חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות מאוניברסיטת חיפה.

בתפקידה השיפוטי הצטרפה ארבל לעמדתה של השופטת מרים נאור בבג"ץ נגד המשך כהונת ראשי ערים הנאשמים בפלילים. ארבל פסלה את עצמה מלדון בערעור על זיכויו של אהוד אולמרט, וכשפרשת הולילנד נחשפה, התברר כי בבעלותה דירה במתחם.

בעבר הביעה ארבל את דעתה ביחס לזיכוי אישי ציבור. "בעוד שבעבירות פליליות של רצח, שוד או אונס רואה השופט מול עיניו את הקורבן, הרי בעבירות של אישי ציבור, בהפרת אמונים, יושב מול בית המשפט אחד משועי הארץ... כשמולו נמצא 'הציבור' שאין הוא דבר מוחשי, ולכך יש משקל בזיכויים של אישי ציבור", אמרה.

בשנים האחרונות קיבלה ארבל כמה קביעות לא שגרתיות. אחת מהן היתה ההחלטה להחזיר את תיק זדורוב לבית המשפט המחוזי בנצרת לשמיעה של חוות דעת נוספות. בנוסף, ארבל קיצרה את עונשה של ענת קם לשלוש וחצי שנות מאסר בפועל והורתה על קיומם של שלושה משפטים חוזרים במשך 2013.

עם זאת, סנגורים מבקרים את ארבל על כך שהיא נוטה לאמץ בקלות את עמדת התביעה. עמדה זו באה לידי ביטוי ביתר שאת בתיקים שעניינם עבירות מין. כך למשל, נותרה ארבל בדעת מיעוט כששופטי הרוב (אליעזר ריבלין ואילה פרוקצ'יה) החליטו לזכות את מאיר פחימה, שהתחזה למטפל מיסטי והשיג במרמה את הסכמתן של נשים לקיום יחסי מין, מעבירה של אונס. גם בערעור שהגיש חנן גולדבלט, החליטו שני שופטי הרוב לזכותו מאחד משני מקרי האונס שבו הורשע בבית המשפט המחוזי, בעוד שארבל נותרה בדעת מיעוט. במקרה נוסף נותרה ארבל בדעת מיעוט כשהשופטים גרוניס וג'ובראן החליטו לזכות אדם שהורשע באונס גיסתו, בין השאר בשל דלות הגרסה שמסרה לגבי האירועים, שאלות מדריכות מצד חוקרי המשטרה ומחדלי חקירה.

עמדה בלתי־סלחנית זו כלפי עבירות מין באה לידי ביטוי גם בעמדת ארבל בעתירה נגד מינויו של חיים רמון לשר וממלא מקום ראש הממשלה, לאחר הרשעתו במעשה מגונה. "העובדה שמי שהורשע לאחר שנקבעות בעניינו קביעות כה קשות, אך כהרף עין לאחר שסיים לרצות עונשו שב לכהונה ציבורית ואף זוכה למשרה בכירה יותר אינה סבירה... החלטת רשות על מינויו של אדם לכהונה ציבורית תוך התייחסות המצטיירת כמבטלת, הלכה למעשה, הרשעה בפלילים, משל היתה כלא היתה, חלפה עם הרוח, אינה יכולה להיחשב להחלטה שניתן בה משקל הולם לאינטרס של הבטחת אמון הציבור בשירות הציבורי". 

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ