שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ירדן סקופ
ירדן סקופ

כמעט שליש מהילדים ובני הנוער במערכת החינוך נמצאים בסכנת נשירה סמויה מבית הספר - נעדרים תכופות מהמוסד הלימודי, חשים ניכור אליו או מתייחסים באופן שלילי ללמידה בו. ממצא זה מתגלה משתי בדיקות שנערכו באחרונה על ידי מכון ברוקדייל ומרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ), והוגשו בימים האחרונים ליו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ אורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו). בדיון בוועדה ובעיון בשני הדו"חות עולה שוב הבעיה שבניטור תופעת הנשירה מאחר שלמשרד החינוך אין נתונים רשמיים ועקביים על תופעה זו.

מהדו"ח של מכון ברוקדייל, שניתח את נתוני ה־OECD עולה בין היתר כי בשנת 2012, 42% מהתלמידים בישראל בגיל 15 דיווחו על תחושת ניתוק בלפחות אחד מהתחומים שנבדקו. 15% דיווחו על ניתוק התנהגותי (לעומת 8% בממוצע במדינות ה-OECDׂׂ), שפירושו היעדרויות מרובות, קושי למלא אחר חוקי בית הספר, מעורבות נמוכה בלימודים ובפעילויות אחרות שבית הספר מציע; כמעט רבע דיווחו על ניתוק רגשי (לעומת 35% ממוצע מדינות OECDׂׂ), שפירושו תחושת ניכור וחוסר הזדהות כלפי בית הספר ו-22% דיווחו על ניתוק קוגנטיבי (לעומת 24% ממוצע מדינות OECDׂ), שפירושו התייחסות שלילית ללמידה, כולל תחושה שהלמידה בבית הספר אינה תורמת ואינה משמעותית. בהתבסס על נתונים אלה מעריכים במשרד החינוך שכ–30% מהתלמידים נמצאים בסכנה ממשית של נשירה מהלימודים.

עוד עולה מהמחקר כי הדיווח על שניים או שלושה ממדי ניתוק היה גבוה במיוחד בקרב בנים בחינוך הערבי (26%), לעומת 16%-15% בקרב בנים ובנות בחינוך העברי, ו-10% בלבד בקרב בנות בחינוך הערבי.

נתון חיובי שמתגלה בדו"ח הוא כי במשך שנות ה–2000 חלה ירידה משמעותית בקרב בני 15 בישראל בממד הניתוק ההתנהגותי, מ-33% בשנת 2002 ל-15% בשנת 2012 (ירידה של 55%).

עם זאת, קיימים פערים בין המגזר היהודי לערבי. בסקר HBSC (נתוני התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון) - בו ניתן לבחון שינויים בין השנים במגזרים שונים - נמצאה עלייה בין השנים 1998 ל-2010 בהיקף הדיווח על ניתוק התנהגותי (היעדרויות) בקרב בנים ובנות בחינוך הערבי, לעומת ירידה בקרב בנים ובנות בחינוך העברי.

כמו כן, תלמידים שתפסו את יחס המורים אליהם כשלילי יותר, דיווחו על מספר רב יותר של ממדי ניתוק. תלמידים שדיווחו גם על ניתוק התנהגותי וגם על ניתוק רגשי דיווחו בשיעורים גבוהים יותר מתלמידים אחרים על התנהגויות סיכון (עישון סיגריות, שתיית אלכוהול, שימוש בסמים), על מעורבות באלימות ועל היותם קורבנות לאלימות, על בעיות רגשיות (תחושת בדידות, סימפטומים גופניים ונפשיים) ועל קשיים בתקשורת עם הוריהם.

בדיון בוועדה לזכויות הילד התברר כי למעט המחקרים שנעשו לבקשת הוועדה, זה למעלה מעשור אין בידי משרד החינוך נתונים רשמיים על תופעת הנשירה הסמויה. בדיון עלתה שוב הבעיה של מחסור חמור בקציני הביקור הסדיר (קב"סים), האחראים לאתר תלמידים שנעדרים מבית הספר מסיבה כלשהי ולמנוע את נשירתם ממערכת החינוך. כפי שפורסם ב"הארץ", כל קב"ס מטפל בממוצע ב–130 תלמידים אך משכורתו נמוכה במיוחד ועומדת על כ–3,000 שקל בחודש למשרה מלאה.

עם זאת, יש לציין כי לפי נתוני הלמ"ס, המופיעים במחקר מכון ברוקדייל, בשנים האחרונות חלה ירידה בתופעת הנשירה הגלויה של תלמידים מבתי הספר. כך, בשנת 2000 14.1% מבני ה–17 לא היו רשומים במסגרת לימודית (כלומר, לא היו עתידים לסיים את לימודיהם בכיתה יב'), והשיעור ירד ל-10.4% בשנת 2012. מרבית הירידה התרחשה בבתי ספר דוברי ערבית (מ-29.3% ל-13.1%).

יו"ר הוועדה ח"כ אורלי לוי־אבקסיס אמרה בתום הדיון כי "אמנם שיעור הנשירה הגלויה מבית הספר נמצא בירידה, אבל מתברר שאין מדד אמיתי לנשירה הסמויה, והדבר צריך להדאיג את כולנו. כיו"ר הוועדה אמליץ למשרד החינוך לפעול להקמת מסד נתונים אמיתי לגבי היעדרויות תלמידים ותפקוד התלמידים במערכת החינוך כדי שנוכל לקבל תמונת מצב ונבין איפה צריך להשקיע יותר כדי להשאיר כמה שיותר תלמידים במסלול הנכון".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ